מה לא נאמר בפרשת אצילי ובכל זאת נותר אספקט אחד בסאגה שאיש לא דיבר עליה. סירובו של מספר 7 לעלות ולשחק מול מכבי תל אביב לאחר שהמאמן סלובודאן דראפיץ' הודיע לו שהוא פותח בהרכב.
בעצם כן נכתב על העניין הזה, אבל לא מה שהיה צריך להיאמר. נכתב שאצילי עשה טעות טקטית מול הבעלים אלי טביב, בכך שלא עלה לכר דשא, התפוצץ על המגרש, כבש מול מכבי וגם את ליבם של האוהדים וניצח על הדרך את הבעלים. לא שזה לא נכון, אבל רגע, מה עם המחויבות שיש לשחקן כלפי המועדון שלו?!
ביקשו ממך לעלות ולשחק? אתה חייב לעשות זאת, גם אם קוראים לך אצילי. הקשר לא רק מחויב לקריירה האישית שלו, אלא גם לבית"ר ירושלים ולקהל האדיר שלה. הדור הצעיר ביציעים אף רואה בו מודל לחיקוי. בהחלטה שקיבל, אצילי בגד באוהדים שלו. הוא היה חייב להבין שבית"ר זה לא עוד מועדון – כל עוד שהוא לובש את החולצה הצהובה הוא חייב לתת 100 אחוז.
וגם: תנסו להקביל מעשה כזה אליכם, למקום העבודה שלכם. נניח שעובד בחברת היי טק לא כל כך מסתדר עם הבוס שלו, אז הוא לא יגיע ליום עבודה? הוא יגיע, יעשה את שלו על הצד הטוב ביותר ובמקביל ינסה להגיע להסדר עם הבוס (או שיתפטר).
אצילי שבר את הכלים והחליט לעשות דווקא. התמימות בעולם הכדורגל מזמן כבר הלכה לעולמה והיום כל אחד משחק בשביל עצמו – אפשר לאהוב את ואפשר גם לא – אבל זה המצב.
נכון שאצילי סובל מהתנהלותו של טביב, המקשיח מולו עמדות בעניין הארכת החוזה ומנהל שיחות עם ג'ורדי קרויף בנוגע למעבר שלו למכבי תל אביב. בכלל, להתנהל מול טביב זה אחד העינויים הקשים שבן אדם יכול לעבור. ועדיין את המאבק מול הבעלים צריך לנהל במשרדי המועדון, מחוץ לכר הדשא ולא על גבם של משחק ויציעים מלאים.
מדד אפס: נוסחת ההצלחה של גוטמן
אלי גוטמן עמד במטרה שהציב לעצמו והשאיר את הפועל תל אביב בליגת העל, ארבעה מחזורים לסיום העונה. הקרדיט מגיע קודם כל למאמן שהגיע למועדון שהיה בכאוס מוחלט. עם המון סבלנות והדרך הגוטמנית הבלתי מתפשרת הוא הצליח לייצב את המערכת לפי הדרישות שלו. אפס ספיגות בשלושת המשחקים בפלייאוף התחתון הוא נתון אחד המספר הסיפור.
משחק ההגנה של האדומים התייצב ויחד אתו גם הגיע השקט. לפני שגוטמן הגיע, הבלגן בחודורוב חגג. כל בוקר התפרסם ספין אחר בתקשורת, שחקנים באו והלכו כמו ברשת איקאה ובעיקר הבינוניות חגגה.
המרדף של אמיר כבירי אחרי מאמן הנבחרת לשעבר השתלמה, אבל מעכשיו מתחילה העבודה הקשה: להתחיל לדלל את הסגל העצום של הפועל תל אביב. רק שגוטמן לא יגזום במהלך ניכוש העשבים את בן רייכרט. נכון שקשר מיליון היורו לא הצדיק העונה את ההשקעה בו, אבל אם יש מישהו שיכול לעצב את הפוטנציאל של רייכרט זה גוטמן.
שגיב יחזקאל הוא אחד שיישאר בוודאות אבל למרות הכישרון עדיין מדובר לא יציב ולא מגובש שגוטמן יהיה חייב ללטש ואם זה יקרה גם נבחרת ישראל תיהנה משרותיו של החלוץ. ובכל מקרה המבחן של הפועל גוטמן תל אביב יהיה רק בעונה הבאה.
עלה ירוק או סתם עלה תאנה?
לא רק למאמן שרון מימר היה קשה לצאת בליווי מאבטחים אחרי ההפסד של כפר סבא 1:0 לבני יהודה. גם לנו היה לא נעים. ושוב זה קרה לירוקים מהשרון. מצטיירים כל העונה כסימפטיים ונחמדים ועפ קהל חם ופתאום עליהום מכוער על המאמן.
מחזות כאלה כבר נראו העונה בשרון ולאחריו פליקס נעים הלך הביתה. סתיו שחם, הבעלים, שוב ישב עם האוהדים בסיום המשחק וניסה להבין לליבם. נקווה שהפעם שחם לא רק יבין ללבם של האוהדים, אלא ייתן גב חזק למאמן שלו.
מימר מתגלה כאחד האנשים היותר כנים וישרים שיש בליגת העל. מאמן שלא מדבר בקלישאות ואומר את מה שהוא חושב. לא מתחנף. חשוב שהוא יישאר בכפר סבא וחשוב שהירוקים יישארו בליגה כי הפועל כפר סבא חשובה לליגת העל.
מה דעתך על הכתבה?