1. בית"ר ירושלים כבר נמצאת בים. שלא תטעו לרגע לחשוב שהתיקו שהיא כמעט כפתה על מכבי תל אביב נבע ממשחק הרואי או תוצאה של שיחות מוטיבציה מוגברות. זו תולדה של הטעויות במשחק של מכבי. הגישה של בית"ר בשבועות האחרונים משדרת עונת מלפפונים והמשחק שלה נראה כמו הכלאה בין משחק השרוכים מ-1998 – רק מהצד של בית שאן – לשביעייה שחטפו הצהובים שחורים ממכבי ב-2001.
ובמקביל הסיפור עם עומר אצילי הוא חסר תקדים. הקשר לא רצה לעלות לשחק אין שום סיבה שישחק, ולא משנה אם הוא תחת חוזה. הוא גמר עם בית"ר, גם אם אלי טביב יתעקש עליו. הוא ילך לבוררות, ואם יהיה בורר אמיץ, אולי הוא יהפוך את אצילי לז'אן מארק בוסמן הישראלי.
חוזה בקבוצה לא הופך שחקן כדורגל לקניינו של איש. מוטלות עליו חובות כמתחייב בחוזה ותו לא. אי אפשר לכפות עליו חוזה חדש, ואי אפשר להתעמר בו בלי שתתאפשר לו זכות ההגנה הטבעית. ברגע שמשפטן יבהיר בפסק דין אמיץ לטביב שהוא בעל זכויות ניהול של קבוצה, על שחקניה, ולא בעלים של בני אדם – משל היה פאודל בימי הביניים – אולי יסייע הדבר למנהלת הליגה בכדורגל לכפות את הסטנדרטים האנושיים הנדרשים על הבאים בשעריה.
טביב. אצילי לא קניין שלך
2. גם אם אלי דסה ושלומי אזולאי יאפשרו לאלי טביב – לא לבית"ר ירושלים – לקחת 200 אלף יורו מענק אליפות לא תהיה להפועל באר שבע (ובטח שלא להפועל תל אביב) שום סיבה לבכות. באפריל לא בוכים על משהו שידוע לכולם כבר מאוגוסט. מי שלא נלחם נגד הבונוס הזה, בזמן אמת, לא יכול לבכות עליו בדיעבד.
הפועל באר שבע חיה עם הסעיף השערורייתי הזה טוב מאוד כל עוד הבדילו בינה לבין מכבי ת"א חמש נקודות. הסיבה שהיא לא נמצאת כבר במקום הראשון היא לא מענק האליפות של טביב, אלא ארבעת משחקי התיקו הרצופים שלה בטוטו טרנר. מצד שני עדיף שקברניטי הכדורגל הישראלי ימנעו הסכמים כאלה, שיוצרים ניגודי אינטרסים, ולא לחכות שעיתונאים יחשפו זאת.
דסה ואזולאי. רצוי להימנע מהסכמים כאלה (עדי אבישי)
אם באר שבע לא תזכה באליפות בעונה כזאת, כשהיא רושמת 25 משחקים רצופים ללא הפסד, סיפור האליפות הרביעית ברציפות של הצהובים יהיה גדול יותר מכל סיפור אליפות אחר שלה מאז 2003. לבאר שבע מגיעה אליפות, אבל אחרי אתמול מתברר שגם למכבי.
מה דעתך על הכתבה?