אחד הסרטים ("broke") בסדרת המופת "30 על 30" של רשת ESPN עוסק בתופעה שהולכת וצוברת תאוצה בספורט האמריקאי, בו שחקני כדור מקצוענים שהורגלו להרוויח עשרות ואף מאות מיליוני דולרים במהלך קריירת המשחק הפעילה שלהם, מגיעים תוך זמן קצר יחסית מרגע פרישתם למצב של פשיטת רגל.
יתרה מכך, לפי תחקיר שפורסם לפני שנתיים במגזין היוקרתי "ספורטס אילוסטרייטד" עולה כי כמעט שני שליש משחקני ה-NBA מגיעים למצב כלכלי עגום זה בתוך חמש שנים מיום פרישתם מהליגה. בליגת הפוטבול (NFL) המצב חמור עוד יותר, כאשר ארבעה מכל חמישה שחקנים פושטים רגל מספר שנים לאחר הפרישה.
אם תשאלו כל חובב ספורט ממוצע מה משותף לשון קמפ, אלן אייברסון ודניס רודמן, סביר להניח שהתשובה השכיחה תהיה לוודאי שכולם היו שחקני על בליגת הכדורסל הטובה בעולם. רק מעטים, אם בכלל, יהיו מודעים למצב הפיננסי הקשה אליו הדרדרו בשנים האחרונות. כדי לפשוט רגל לא חייבים להיות כוכב גדול או לחכות לתנודות וזעזועים בבורסות ברחבי העולם. האמת קצת יותר פשוטה: כששחקנים חותמים על חוזה המיליונים הראשון שלהם, אין לצדם אף גורם המצייד את אותם צעירים חסרי ניסיון בכלים פיננסיים בסיסיים או בטיפים ועצות חשובים לניהול ממונם הרב.
אלן אייברסון, גם הוא נפל (gettyimages)
ארגון שחקני ה-NBA נכנס לאחרונה לעובי הקורה כדי להתמודד עם אותו מצב עגום והחל לחנך שחקנים צעירים למשמעת תקציבית ולניהול נכון של כסף. הנגישות הרבה לטכנולוגיה בדמות הסמארטפון והטאבלט גרמה לארגון לפתח אפליקציה שנועדה לאפשר לשחקנים לנהל את הוצאותיהם ולחסוך ליום שאחרי הפרישה. בנוסף, אותו יישומון מאפשר לכל שחקן לעקוב אחרי ההוצאות היום-יומיות שלו, לסקור את ההשקעות ואת גובה העמלות שהוא משלם ולדעת בכל רגע נתון מה גובה ההון האישי שלו.
הקיץ אנחנו מציינים חמש שנים למחאה החברתית וזהו הזמן המתאים לדבר על החינוך הפיננסי במונחים בהירים ונהירים יותר, ולהתחיל בעשייה גם בנוגע לשחקנים היושבים בציון. רק בעזרת ידע פיננסי יוכלו האחרונים לשפר את רווחתם הכלכלית בהווה ולהבטיח את בטחונם הכלכלי בעתיד, במיוחד לנוכח העבודה כי קריירה מקצוענית של שחקן כדורגל או כדורסל נמתחת על פני מעט שנים.
נתונים שפורסמו לאחרונה חשפו כי המשכורת הממוצעת של שחקן בליגת העל בישראל מגיעה ל-38 אלף שקל ברוטו – פי ארבעה מהמשכורת הממוצעת במשק. שכר ראוי ומכובד זה חושף גם את הדחיפות בהקניית כלים לפעילות כלכלית נבונה.
אחוז ניכר של שחקנים אלה נמצא בסך הכל בעשור השלישי לחייו וספק רב אם את אותם סכומים גבוהים הם ירוויחו גם בעשור הבא בקריירת המשחק שלהם. לא יהיה זה הימור פרוע לומר כי שחקן בן 25 שטרוד הרבה יותר בתרגיל יציאה לנבדל מאשר בגובה הריבית במשק יקדיש מעצמו זמן ללמידת סוגיות כלכליות.
עדיף ללמוד, שלא תהפכו לאחד כמוהו (gettyimages)
אבל מצב זה אינו ייחודי רק לכדורגל הישראלי. על פי הארגון הבריטי XPro התומך בשחקני העבר, כ-60% מהכדורגלנים המשחקים בפרמייר-ליג פושטים את הרגל, מתגרשים או מפסידים חלק ניכר מההון שלהם בחמש השנים אחרי פרישתם מהמשחק. כל זה מתרחש בליגה בה המשכורת הממוצעת לשחקן עומדת על 30 אלף ליש"ט בשבוע.
שינויים שחלו בשני העשורים האחרונים חידדו עוד יותר את הצורך בחינוך פיננסי. מורכבות גדולה של מכשירים פנסיוניים, משברים עולמיים תכופים, ערוצי השקעות אין-סופיים ועליה בתוחלת החיים – כל אלה הגבירו את הצורך להתאים מוצרים אלה לצרכים ולהעדפות אישיים של כל אדם ואדם.
מטרתו של ארגון השחקנים אינו רק להבטיח את תשלום המשכורות לשחקנים החברים בארגון (ראה ערך הפועל ת"א ומכבי נתניה), אלא גם לצייד את אותם שחקנים בארגז כלים שמותאם לקריירה הקצרה שלהם. הקניית מיומנויות ייחודיות, הנגשת מידע והטמעת דפוסי התנהלות פיננסית נבונים לשחקנים המרוויחים מאות אלפי דולרים בעונה.
עידו חדד הוא המנהל האקדמי של iTrader college
מה דעתך על הכתבה?