1. כל מי שמצוי בכדורגל יודע שלשחק נגד אותה קבוצה בתוך שבוע, בליגה ובגביע, לא מבטיח שמה שהיה במשחק הראשון יהיה במשחק השני. זה בוודאי תקף כאשר קבוצה אחת מפתיעה את השנייה, בביתה. לכן, כשהמפתיעה חוזרת על אותו משחק, על אותה תוצאה, באותו מגרש ועם אותם כובשים, נשאלת השאלה מה עשתה המפסידה בשבוע שהפריד בין המשחקים?
רנה מולנסטיין הוא מאמן הולנדי. הוא עבד תחת אלכס פרגוסון, החליף את מיכאל לאודרופ בברונדבי, אימן בפולהאם, בצ'צ'ניה, יש לו ניסיון במדינות המפרץ. האיש מנוסה, אין מה להגיד, ומתאים מצוין למדינה כמו ישראל ומועדון כמו מכבי חיפה. ולכן לא ברור מה הוא עשה בשבוע שחלף מאז משחק הגביע. מדוע מולנסטיין הסכים לוותר שוב על השליטה במגרש? מדוע הפקיר את השליש האמצעי? למה לעלות עם כל כך הרבה שחקנים שלא בתפקיד שלהם? ולמה השחקנים כל כך עצבניים (לפני שנגיע לאיאד אבו עביד, מי יכול להסביר מה קרה לאגרי קגלמאכר)?
- מולנסטיין לא עוזב: "רק לוזרים מתפטרים"
- שוב 0:2 לפ"ת על מכבי חיפה בסמי עופר
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
ומעל הכל מולנסטיין צריך להסביר – בעיקר למעסיקים שלו – על איזה תהליך הוא דיבר, או על איזה תהליך הוא מופקד? אין שום תהליך. חמישה שחקנים שהיו בסגל במשחק הראשון של העונה, משחק הניצחון על הפועל ת"א 0:1, כבר לא במועדון. המחליפים שלהם נכנסים תוך כדי תנועה. יש כאן כישלון בבנייה – תור-כריסטיאן קרלסן – יש כאן כישלון בקונספט ויש כאן בעיקר אובדן דרך ועשתונות.
2. יכול להיות שכתוספת יפוטר גם המאמן, ונדמה שמכבי חיפה צריכה לעשות הכל כדי שהוא גם לא יתפטר. מאז עונת האליפות האחרונה ב-2011 עבדו במכבי חיפה שבעה מאמנים: שלושה פוטרו באמצע העונה, אחד מהם זר, אחד סמל ואחד הוא המאמן שזכה בהכי הרבה אליפויות במועדון, יחד עם שלמה שרף. עוד שניים לא המשיכו בסוף העונה.
הטעות הגדולה ביותר הייתה עם מרקו בלבול – שמוכיח היום בנבחרת הצעירה איזה טאץ' יש לו – אבל במכבי חיפה נותנים להד מהרחוב להתגלגל למשרדים, והאקו מחריד.
בכדורגל יש תקופות. ליברפול הייתה הקבוצה הכי טובה בעולם, ולא זכתה באליפות מאז 1990; ליון הפכה לאימפריה בצרפת ולא זכתה באליפות מאז 2008; כך גם מילאן שלא רואה אליפות מ-2011, או מנצ'סטר יונייטד מאז 2013; למכבי ת"א – מועדון גדול ממכבי חיפה – היה עשור בשנות ה-50 וה-60, 13 שנה בין 1979 ל-1992 ועוד עשור בין 2003 ל-2013, שבהם לא זכתה באליפות. גם למכבי חיפה עצמה הייתה תקופה בין 1994 ל-2001 שבחלקה אפילו לא הייתה רלוונטית. כשמתחילים תהליך, מסיימים אותו.
תהליך שלא הסתיים? (ערן לוף)
3. מה המשותף לטאלב טוואטחה, יוסי בניון ואבו עביד? לא, הם לא היחידים שחלק מאוהדי מכבי חיפה קיללו וגידפו במהלך משחק, אבל הם אלה שלא הצליחו לשלוט בעצמם והגיבו.
זה מגוחך ששחקן שמתנהג כמו בן אנוש נמחק ביציע. עידן הגלדיאטורים עבר מהעולם, והקיסר לא מצביע עם האצבע לפי רצון הקהל – למות או לחיות – זה כדורגל, זה גם ענף בידורי, גם תרבות, וגם מקום עבודה.
נכון, הקהל היה לפני ויהיה גם אחרי השחקנים ומנהליהם, והוא לא צריך להיות "יפה ולשתוק", אבל קבוצה צריכה קהל אחריה ולא נגדה. היום יש יותר תסכול באצטדיון בחיפה מאשר אוהדים.
צריכים קהל תומך (ערן לוף)
4. לא יפה לסכם משחק שלם בלי לומר לפחות משפט על המנצחת. העונה של הפועל ב"ש שהתחילה מדהים, באירופה ובליגה ועכשיו מתקזזת, בניגוד לעונה של מכבי ת"א, שפיטרה מאמן, העונה של מכבי חיפה, עליה דיברנו למעלה, העונה המטורפת שעוברת הפועל ת"א – העונה הזאת היא בדיוק העונה שקבוצות כמו מכבי פ"ת – מסודרות, אמיצות, אטרקטיביות (היה עקב בגול הראשון!), ומנצחות – יכולות לעשות מהן תואר. אל תצחקו, כי איזי שרצקי צוחק יותר חזק מכם.
מה דעתך על הכתבה?