איך ב"ש מנצחת את מכבי ת"א בפלייאוף?

| צילום: דני מרון

כבר 4 שנים שהאדומים לא חוגגים על הצהובים במאני טיים. ניסים מתכונן

(גודל טקסט)

1. אליפות לוקחים מול הקטנות. המשפט הזה, או לייתר דיוק הקלישאה הזו, נכנסה כבר לפני שנים רבות ללקסיקון, אבל נדמה שלפחות בעונה הזו, את האליפות אפשר להרוויח או להפסיד במשחק העונה.

 

אומר זאת בבירור: המנצחת בשבת בטרנר תהיה אלופת 2017. זה משחק שבו המנצחת לוקחת הכל. יתרון שש נקודות, פלוס הפרש שערים, יסלול את הדרך של הפועל ב"ש לאליפות שנייה ברציפות. ניצחון צהוב יאפס את הנקודות, וליתרון בהפרש השערים של ב"ש כבר לא תהיה משמעות. תוסיפו לזה את העובדה שמכבי ת"א תהיה הראשונה שמכניעה את ב"ש בטרנר במשחק ליגה, ועוד בתזמון הכי טוב מבחינתה – וכל אלה ישאירו את האלופה מאחור וצלחת האליפות תחזור לקריית שלום.

 

 

עכשיו נשארה רק שאלה אחת: איך עושים זאת? איך מנצחים את מכבי ת"א במאני טיים של העונה – דבר שלא קרה כבר ארבע שנים בפלייאוף העליון.

 

ב"ש חוגגת בסיבוב הראשון. בפלייאוף עוד לא ניצחו בעידן החדש (דני מרון)

 

בכדורגל נהוג להניח ששליטה במרכז השדה היא בדרך כלל מתכון לניצחון. כשמביטים על שני המפגשים הראשונים העונה בין שתי הקבוצות, מבינים שלא כך הדבר. במפגש הראשון בטרנר מכבי ת"א שלטה די בבירור (היחידה שעשתה זאת באצטדיון הבאר שבעי), אבל האלופה היא זו שניצחה אחרי שער שהגיע דווקא דרך המרכז – ושער נוסף בכדור חופשי.

 

המפגש השני היה מעט מוזר. מכבי ת"א הייתה תוקפנית בתחילתו, נהנתה מכושרו המדהים של זורה המלח האיסלנדי ומצאה את השער שחיפשה. המחצית השנייה הייתה בשליטה מלאה של ב"ש, אבל שערים היא לא כבשה. יתרה מזו: האיום הראשון למסגרת הגיע איפשהו בדקות הסיום.

 

2. השינוי הגדול ביותר שהגיע מאז עזיבתו של שוטה ארבלדזה טמון בשני פרמטרים חשובים: הפתרון לעמדת המגן השמאלי בזכות שרן ייני, וייצוב כללי של החלק האחורי. מאז פוטר הגיאורגי, מכבי ת"א כמעט ולא סופגת שערים, ולכן היעדרותו של איתן טיבי היא קריטית ויוצרת דילמה גדולה אצל סגנית האלופה: האם להחליף את טיבי באיגור פיליפנקה החלוד, ובכך לזעזע רק עמדה אחת במערך האחורי, או לחילופין להזיז את ייני למרכז ולהציב את ריקן באגף – משמע לשנות שתי עמדות דווקא במשחק שיכול לקבוע גורלות. דילמה גדולה וחשובה.

 

בן חיים וקיארטנסון. הצהובים יצטרכו אותם במיטבם (דניאל סטרבורבדיס)

 

ההחלטה של קרויף את וידיגאל בתחום הזה תשפיע מאוד על אופי המשחק של ב"ש. כפי שהצהובים חרשו את אגף ימין על חשבונו של בן תורג'מן במשחק הראשון, כך ב"ש תתקוף את החוליה שברק בכר יזהה כפגיעה ביותר – המרכז של פיליפנקה או האגף של ריקן. שם יוכרע המשחק.

 

כדי שהצהובים ינצחו, הם יצטרכו שטל בן חיים סוף סוף יצליח להתגבר על בן ביטון במצ'אפ שבו ביטון ניצח כמעט בכל מפגש. בנוסף, הם זקוקים לקיארטנסון בחדות מקסימלית במטרה להבקיע שער אחד משני מצבים, ולא מארבעה. כי ארבעה מצבים בטרנר לא ממש יהיו לו.

 

3. מעל הכל, המשחק בשבת הוא משחק של מנטליות. משחק שהוא חלום של כל שחקן כדורגל. אצטדיון מפוצץ, תואר על הכף, אווירה מחשמלת ואדרנלין מטורף. זה הרגע שבו מפרידים בין הטובים לטובים ביותר. הרגע שבו מתגלים האלופים האמיתיים.

 

כבר עכשיו ברור ששתי הקבוצות יעברו מהפכות בסיום העונה, מבחינת הצהובים זו העונה האחרונה של השושלת המפוארת, ומבחינת האלופה זו הזדמנות ענקית לקחת עוד תואר לפני שבונים מחדש. מבחינתנו, הצופים, מדובר בחלום. משחק עונה על כל הקופה. מה צריך יותר מזה? 

 

 

מדובר במשחק שהוא חלום לצופים. אווירה מחשמלת צפויה (דני מרון)

עוד באותו נושא: ליטו וידיגאל

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי