בין גולדהאר לפדרמן: אוהדי מכבי מחפשים רק הישגים

לא מביאים נקודות
לא מביאים נקודות | צילום: דני מרון

הצהובים נוהרים רק כשיש על מה לשחק ולא משנה באיזה ענף מדובר

(גודל טקסט)

1. עזבו את זה שברק יצחקי כבש שני משחקים ברציפות, לראשונה מזה שלוש שנים; עזבו את זה ששריקות בוז צורמות קרעו את עור התוף כאשר איגייבור ובניון החליפו את מדוניאנין וקיארטנסון – כי זה לא חילוף; ועזבו את זה שמכבי ת"א אמנם ניצחה, אבל בקושי, ובעיקר יצרה מעט מדי מצבי כיבוש יחסית לשליטה שלה במגרש.

 

הסיפור הוא 6,200 הצופים שהגיעו למשחק. כשמחצית המנויים נוטשים אותך – ולא בגלל מזג אוויר או בגלל שהמשחק בנתניה – אתה צריך לדאוג אם קוראים לך מיץ' גולדהאר, ולמען האמת, גם אם קוראים לך דיוויד פדרמן. זה אומר שבכל הנוגע לקהל של מכבי ת"א, לא משנה כמה תהיה מאורגן, מסודר, מתוקתק, מכולכל, ותשדר פאסון באורך המרחק שבין קנדה לישראל – הכי חשוב זו הישגיות.

 

 

ואם מכבי לא רלוונטית למאבק האליפות אחרי סיבוב משחקים אחד, ועל המגרש שלה משחקים שחקנים שלא מייצרים מספרים, אז עם כל הכבוד לשיווק, ולמיתוג, ולמרצ'נדייז, ולמעוף, ולמנהל הספורטיבי: אם הם לא מביאים נקודות, הם לא מביאים קהל.

 


אוהדי מכבי ת"א, רק הישגיות (דני מרון)

 

2. פעם אחת ולתמיד: אלי טביב לא מתנהל בצורה פוליטית, ציבורית, חברתית, אלא רק בצורה כלכלית. אם מרחף עונש על תנאי להפחת שתי נקודות בגלל קריאות גזעניות, זה אומר שהדרך למענק המיקום השמן מתארכת. ולכן כשבית"ר אומרת ששחקניה ירדו מהמגרש אם יהיו קריאות גזעניות, זה תצהיר לבית הדין.

 


הדרך היחידה להעניש את הקהל, לכבוש מולו (ערן לוף)

 

אף אחד לא ירד, שלומי בן אברהם לא התייחס, ועוד משחק כדורגל בו הצטיין שחקן ערבי התנהל תחת מטח של קריאות גזעניות. העיקר שאנחנו מתלוננים על אנטישמיות. לכן, הדרך היחידה לנצח ביעילות את בית"ר זה לתת לשחקן ערבי, רצוי כמה, לשחק נגדה. הקומץ המתלהם שלה כבר ידאג להמריץ אותו, לתת לו דלק, לגרום לו להעניש. והשחקן הערבי-ישראלי יודע להעניש ביג טיים.

 

זה מחזיר אותנו לוויכוח שהביא את סיום דרכו של בני בן זקן בקרית שמונה. בהתחשב בעובדה שתומר קשטן מצליח כשעאבד מככב, אפשר להסיק שזה אולי לא יפה להתערב בעבודת מאמן, אבל זה רק אם קוראים לך יואב כץ. בכל מה שקשור לאיזי שרצקי: אין תלונות.

 

3. 111 שחקנים נטלו חלק במשחקים אמש. לפחות 30 מהם הם נוצרים, לא כולל משפחות מעורבות, לא כולל אנשי צוות מקצועי, ולא כולל סתם אנשים שמציינים את חג המולד הנוצרי שחל אמש בחצות. זה לא שלא שיחקו  ברחבי העולם, וזה לא אומר שבמדינות ערב לא משחקים נוצרים, אבל כל המשחקים היו מוקדמים, כדי לאפשר לנוצרים להתכונן כראוי לחג – בדיוק כמו שאצלנו לא ישחקו בערב ראש השנה, ואוי ואבוי אם מישהו היה מכריח 30 יהודים לשחק בערב ראש השנה, ערב פסח, ערב יום הזיכרון ורחמנא ליצלן, ערב כיפור.

 


סאבו מתוסכל, ולא רק בגלל ההפסד (ערן לוף)

 

רק אל תגידו שאין שבתות פנויות. פתאום אחרי שנים יש מחזור גביע בשבת, ופתאום אחרי שנים יש שבת לשזרוע. כשחגים לא נופלים בשבת, יש יותר שבתות ממשחקים, אז זורקים כמה למטרות נעלות. חג מולד הוא לא אחד כזה. חג מולד זה של גויים. וזו הייתה שבת שבה הזכירו שוב ושוב את האימרה של בן גוריון: "לא חשוב מה שהגויים יאמרו, אלא מה שהיהודים יעשו". 

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי