המשחק אתמול באצטדיון סמי עופר הוא דוגמה מובהקת למחסור החמור שיש למגנים בכדורגל הישראלי. שער היתרון של מכבי פ"ת היה שילוב בין איבוד כדור ותגובה איטית של דור מלול באגף הימני וסגירה אלכסונית פושעת באגף השמאלי של חיים מגרלשווילי לכדור הרוחב של גיא מלמד.
מגרלשווילי חלם, לא תקף את הכדור ולא הבחין בגיחה מאחור של לירוי צעירי – ומגרלשווילי נחשב לפני כמה שנים לדבר הבא, יצא לשחק בחו"ל וכשהוחלף אחרי כמה דקות במשחק של ויטסה ארנהיים על ידי אד דה מוס היה מי שהזכיר שדה מוס התעלל גם באלי אוחנה. ככה זה אצלנו, לדרוש סגירה אלכסונית זה על גבול האנטישמיות.
- נדנדה ירוקה: רק 1:1 למכבי חיפה באשדוד
- חוזר הניגון: שרצקי פיטר את בן זקן, איוניר ישוב לקריית שמונה
- סופרגול: בואו לזכות באסים הבלעדיים של ספורט1
אבי לוזון צודק, גנבו לו ניצחון. שני שערים פסולים ומגמה חד צדדית במשחק הסתיימו בהפסד 2:1. לוזון הוא גם זה שאמר שזו שערורייה שדור אלו לא בנבחרת. נדמה שהשער הראשון של הפועל חיפה הוא הסבר ממצה למה אלו לא בנבחרת – כי כמו רוב המגנים בארץ הוא מגן תוקף, אבל להגן? נו באמת. אם היה יודע לעשות את שני הדברים, היה בטח במנצ'סטר סיטי, במקום סבאלטה.
מגן, כשמו כן הוא, קודם כל מגן. אין היום מגן טבעי בישראל. הרוב הם חלוצים או שחקני כנף שלא ייצרו מספרים והורדו לעמדת המגן או במקרה הגרוע, כמו עומרי בן הרוש, בלמים ללא משחק ראש שהוסבו למגנים.
אלו (במרכז). טוב בעיקר בהתקפה (עדי אבישי)
אחרי שני הניצחונות מול אשקלון והפועל חיפה, היה נדמה שגיא לוזון הצליח להביא מרוחו למועדון. הנקודה שהשיגה הפועל תל אביב בטדי הייתה מעט מדי ביחס ליכולת שהציגה, אבל לא יכולה יותר מזה כי ארון שוינפלד לא בתמונה, ועד ינואר היא יכולה לכל היותר להזעיק מהנוער את איברהים ספורי, וגם זה לדקות בודדות.
לוזון מכניס הרבה אמונה לשחקנים אבל דרכו היא אותה דרך כבר שנים: משחק אגרסיבי, שני קווי הגנה מאוד ברורים ולמעלה חופש פעולה מוחלט. הבעיה היא שהפועל נתקעה בקטע האגרסיבי. יש הבדל בין אגרסיביות למשחק מלוכלך. אגרסיביות זה לחץ ובעיקר התנפלות על כל כדור. בן רייכרט שמקבל מלוזון אשראי בלתי מוגבלת היה יכול להיות קלאסי לכך, אבל הוא לא מבין מה פירוש האגרסיביות. הוא פשוט משחק מלוכלך, וזה בלי להזכיר את עומרי אלטמן, שהיה חייב לקבל אדום על ניסיון התקיפה כנגד אלי בבייב. אם זה מה שיש להפועל להציע, עדיף להוריד 11 חבר'ה מ-UH99. הם לא פחות טובים מאלה שמשחקים.
יש הבדל בין משחק אגרסיבי למלוכלך. גיא לוזון (עדי אבישי)
מ.ס אשדוד עצרה אתמול את מכבי חיפה ולמען האמת, עם קצת יותר אמונה, הייתה יכולה גם לנצח. וזה בסך הכל מדהים. אחרי שלקחה נקודה אחת בארבעת המשחקים הראשונים, היא כבר סוחבת על עצמה שישה משחקים ללא הפסד, וזה כולל גם משחקים שרוני אוואט עמד על הקווים לבד.
אשדוד לא שווה ירידת ליגה. היא קבוצה שמטפחת צעירים בדיוק כמו מכבי פ"ת, אבל בהבדל מהותי אחד: בפ"ת יש ארבעה שוערים, אבל אף אחד מהם לא שוער בית. באשדוד יואב ג'רפי הוא שוער שקיבל אשראי והחליף את אופיר מרציאנו שגם הוא גדל במועדון. על מה שהוסיף יוסי מזרחי לאשדוד, ואיך נראית הפועל ירושלים בלעדיו, נגמרו המילים – קסם. ברק אברמוב יצטרך פעם להסביר איך הוא ויתר עליו בסוף העונה שעברה.
קיבל צ'אנס. ג'רפי (דני מרון)
איך אברמוב ויתר עליו? מזרחי (דני מרון)
לא רק שהפועל אשקלון תחזור בסערה לליגה הלאומית, היא הפכה אתמול רשמית לבשר התותחים של הליגה. החוכמה היא לדעת מה מקומה – קבוצת ליגה לאומית שאמורה לייצר שחקני בית. וזה בדיוק מה שהיא צריכה לעשות עכשיו, להיפטר מעודפים ולתת אשראי לצעירים. המאבק אבוד. לחשוב שאשקלון והפועל באר שבע משחקות באותה ליגה? לא יאמן.
אשקלון צריכה לייצר שחקני בית. נעים (עדי אבישי)
החודשים האחרונים של איזי שרצקי בקרית שמונה יביאו אותנו יום אחד לסכם את פועלו בשתי מילים: אלי טביב. קפריזיונאלית, טביב אפילו רגוע ממנו. כשבונים קבוצת כדורגל מצליחה בעיר כל כך רחוקה מהמרכז, צריך לזכור שבסופו של דבר, הקבוצה זקוקה למאמנים מבחוץ. וכמו שנראה מעמד המאמן בקרית שמונה, מי יודע מי בכלל יגיע לשם.
מה דעתך על הכתבה?