"הפועל באר שבע צריכה לשאוף לכל התארים וכשהגעתי לכאן ואמרתי את זה, הרימו גבה וזה היה נשמע לכם כאילו אני הוזה". הדובר הוא קפטן הפועל באר שבע, אליניב ברדה שנשאל רגע לפני משחק העונה ב-21:10 מול מכבי תל אביב, האם זה ייחשב לכישלון אם הפועל באר שבע תאבד את האליפות בסיום העונה, אחרי שכבר הובילה את טבלת ליגת העל בפער גדול? "שלוש שנים אחר כך, אנחנו עם התואר הכי יוקרתי ואני אמשיך לטעון זאת. נכון שהובלנו ב-10 נקודות פער, אבל גם שיחקנו המון משחקים וזה טבעי שתהיה איזושהי ירידת מתח. אני שמח שהצלחנו ליישר קו והקבוצה מגיעה מוכנה לישורת האחרונה. עונת כדורגל זה מרתון וגם אם יש פער גדול, זה לא אומר שהעונה גמורה".
בראיון למקומון "שבע", האיש שחזר הביתה מבלגיה כדי להנהיג את הקבוצה, לא יודע עדיין איך להגדיר את העונה שלו עד כה. בכל זאת, היא התחילה פחות או יותר בסוף דצמבר, ורק בחודשיים האחרונים הוא משחק בקביעות. מצד אחד, ברדה החמיץ את רוב העונה בגלל פציעות. מצד שני, העונה שלו התחילה בדיוק במאני טיים.
"הייתי צריך להדביק את האנשים מחדש, ברעב ובתשוקה ואני מרגיש שהצלחתי לעשות את זה וזה בא לידי ביטוי במגרש. עם כל כך הרבה משחקים, יש משהו שנשחק ואסור שזה יקרה. אני חושב שהפועל באר שבע עשתה קמפיין מיוחד במינו באירופה ושיחקה הכי הרבה משחקים מבין כל קבוצות הליגה ובפער גדול".
"יש המון שחקנים שקיבלו במה ולפעמים קשה לשמור על אותו הקצב. יש לנו סגל כל כך גדול וכל כך מגוון, שבכל רגע נתון יכול לתת תוצרת, מה שגם קרה בפועל. היום, כשסיימנו את החלק של אירופה, אנחנו מתרכזים במטרה, שתמיד הייתה הכי חשובה והיא לשמור על התואר. זה הרבה יותר קשה מלקחת אותו בפעם הראשונה".
התואר הכי יוקרתי. ברדה מניף את צלחת האליפות (ערן לוף)
לדבריו, מאז שחזר מהפציעה, הוא הרגיש שגם האינטנסיביות של הקבוצה מתחילה לחזור, יחד עם זאת, "בסופו של דבר, במשחקים שנותרו עד סוף העונה, התוצאה היא החשובה", הוא אומר. "כמובן שגם הדרך תמיד חשובה במועדון כמו הפועל באר שבע, אבל בסיטואציה שאנחנו נמצאים התוצאות הן הדבר הכי חשוב".
בסטנדרטים של ברדה, העונה הנוכחית היא אחת הכואבות שידע, תרתי משמע. זה היה הזמן שלו גם ליהנות מהעבודה בקמפיין האירופי ההיסטורי. פציעה טורדנית, שנגרמה עקב חזרה מוקדמת מדי למגרשים, היוותה את הסיבה להיעדרות הממושכת.
"אפשר להגיד שהפסדתי את רובו של הקמפיין. הצלחתי להבקיע שער במשחק הראשון נגד שריף, עשו עליי שני פנדלים וניצחנו. אבל זה הכדורגל, נפצעתי במשחק די טיפשי בגביע הטוטו ומי ידע שהפציעה תהיה כל כך ארוכה. הרצון שלי לחזור מהר היה כל כך גדול ובדיעבד זה היה לא נכון והייתי צריך לקחת את הזמן".
ברדה שכבר הספיק לשחק באצטדיונים גדולים ומפוארים בקריירה שלו, סיפר שזה לא היה משהו שחסר לו, "אבל כמובן שזה דגדג לי", הוא הודה. "אני בטוח ששחקנים פה ייקחו את החוויות מהקמפיין הזה לכל הקריירה והם חיממו לי את הלב בחורף הזה. לראות אותם עושים תוצאות כאלה יפות, אני חושב שהייתי כמו אחרון האוהדים, יושב ביציע ומסיים משחק בלי גרון".
אני גאה בהם ושמח על מה שעשו ושמח שיצא לי להרוויח את המשחק האחרון מול בשיקטאש בבית, להציג יכולת טובה ולסגור מעגל בקמפיין עם שער. בשנה הבאה יהיה הרבה יותר קשה להגיע לבתים באירופה וכמובן שהשאיפה היא הבתים של ליגת האלופות. כמו לקחת אליפות, זה יהיה הרבה יותר קשה לשמר את זה".
ברדה של תחילת העונה היה עולה לשחק במחזור האחרון מול מכבי חיפה? זאת הייתה הפקת לקחים שלך מהפציעה הממושכת בתחילת העונה?
"אני חושב שכן, אליניב של תחילת העונה היה קושר את הרגל עם תחבושת ועולה לשחק, אבל אז הייתי עלול להחמיץ את הפלייאוף שנשאר. עשיתי החלטה נכונה ולא קלה. הייתי יכול לשחק עם איזשהו כאב, אבל זה לא היה נכון לקבוצה כי נשארו לנו משחקים שהם כולם גמרים וצריכים את כולם בריאים ומוכנים".
"שיבואו לראות אימונים, אני לא רחוק ממה שהייתי בגיל 18" (אודי ציטיאט)
לא הפסדתם בטרנר והפרש השערים נותן לכם "עוד נקודה". אתם פייבוריטים במשחק העונה?
"את הפרש השערים ניתן למחוק, אז אנחנו לא מתייחסים אליו. אנחנו גם לא מתייחסים לאף אחד אחר, חוץ מהפועל באר שבע. להגיד שאנחנו פייבוריטים במשחק הזה, אני לא חושב שזה ייתן לנו משהו ולכן אני לא אגיד. אנחנו מתייחסים למשחק הזה כמו לכל משחק שאנחנו משחקים בבית".
עם יד על הלב, אתה יושב בבית ושומע אוהדים, פרשנים ועיתונאים שרומזים לך שאולי היית צריך לפרוש בשיא, שהגוף מאותת לך. מה חשבת באותם רגעים?
"אני יכול להגיד שאנחנו עוברים פה מבדקי כושר ברמה מאוד גבוהה והם מראים שהתוצאות שלי לא פחות טובות מהילדים פה. גם מבחינת כושר וגם מבחינת מהירות, אני בין השניים, שלושה הכי מהירים בקבוצה. תוצאות לא משקרות וכל עוד שאני ארגיש כך, שאני עומד פה עם הצעירים, אם זה ברעב באימונים ואם זה בכושר, פיזי ובכוח מתפרץ וכל עוד המבדקים שלי טובים וגם היכולת על כר הדשא במשחקים וגם המרחק שאני רץ במשחקים אותו מודדים, אני ארצה להמשיך".
התשוקה שלי עדיין פה וגם אם יש פרשנים כאלה ואחרים שאולי אמרו, שיבואו לראות אימונים, שיראו משחקים שבהם שיחקתי. אני חושב שאני לא רחוק ממה שהייתי בגיל 18. התשוקה שלי והרעב שלי עדיין כאן ואני לא חושב ששחקן צריך לשחק עם תעודת זהות. מאמנים מסתכלים על יכולת וזה מבחינתי הדבר הכי חשוב".
בשנה שעברה היה לך ויכוח קטן עם ברק בכר בתחילת העונה ומאותו הרגע נכנסת להרכב וזה הסתיים עם שחקן העונה ואליפות. עושה רושם שהשנה קורה בדיוק אותו הדבר.
"אני לא אוהב להיות מוחלף, זה ברור. זה אני. תמיד בוער בי לשחק ולנסות לעזור לקבוצה. חשוב להבין שאני מהשחקנים שפחות מעניין אותם אם אני מבקיע. בגלל זה אני לוקח ללב כל דבר. אני משחק בבית שלי, בלב שלי. הדבר הכי חשוב לי זה ההצלחה של המועדון. יש משחקים שאני מסיים ואני סחוט מעייפות ולא הבקעתי גול ואני מאושר".
"כשהקבוצה מצליחה, אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל זה כל השבוע בשבילי – גם עם המשפחה, האישה והילדים. הקבוצה מבחינתי זה הכי חשוב בעולם בשבילי ואם הקבוצה מצליחה אני מאושר. אם אני מצליח גם להבקיע ולתרום, אז עוד יותר טוב. ומאז שחזרתי זה הולך מצוין ואני בכושר הבקעה טוב, אבל ההצלחה הקבוצתית היא מעל הכל".
"כשהקבוצה מצליחה זה הכל בשבילי" (דני מרון)
ברדה כבר לא ילד (35). יחד עם זאת, מבין השחקנים שלא מחזיקים בחוזה לעונה הבאה, הוא היחיד שכבר יודע בוודאות שזה יגיע. "אם זה תלוי בי, הייתי רוצה לשחק פה לפחות עד 2041. גם לי אין ספק שאמשיך בהפועל באר שבע בעונה הבאה. אני לא חושב שהפועל באר שבע ממהרת וגם לא אני. נחכה בסבלנות. העונה הזאת כזאת אינטנסיבית ומתישה, ואני מקווה שנשיג בה את המטרות ואז נשב לגבי העונה הבאה".
אתה רואה איזשהו סיכוי שלא תגיעו להבנות לגבי העונה הבאה?
"קשה לי להאמין. המשא ומתן של העונה הקודמת היה הכי קל ומהיר שהיה לי בחיים".
מה עם סעיף בחוזה שבו מובטח לך תפקיד במועדון לאחר הפרישה?
"אף פעם אי אפשר לדעת בכדורגל. יש סעיף עוד מהעונה הראשונה שבאתי שבו אני מקבל תפקיד מקצועי בקבוצה ואני מאוד רוצה את זה, אבל אין הגדרה לתפקיד. סיימתי לימודים של מנהל מקצועי בווינגייט, סיימתי לימודים של מאמן ויש לי עוד לעשות קורס של מאמני פרו. אני מקבל אינספור הצעות להמון דברים, מלפתוח בית ספר לכדורגל משלי ועד להיות סוכן. כרגע כל מה שמעניין אותי זה לשחק. אני רוצה להיות חלק מהפועל באר שבע בעתיד, זה ברור. באיזה תפקיד ובאיזו קונסטלציה, זה מוקדם עדיין להגיד".
ברק בכר האריך את חוזהו עד 2020, אתה רואה מצב שבו אתה מנהל מקצועי בקבוצה שאותה מאמן בכר?
"בכדורגל הכל נזיל ודינאמי ואתה לא יודע מה יהיה בעונה הבאה. זה כל כך נכון וזה לא קלישאה. דודו גורש למשל, היה שוער ראשון בנבחרת, מספר משחקים לא שיחק ויש שוער אחר בשער. כך גם אופיר דוידזאדה, שיצא מפה ופתאום לא מתלבש ולא משחק וכמעט היה פה בחזרה בינואר. הכל אפשרי וכל עוד אני עדיין על הדשא אני לא חושב על זה. הריח של הדשא עדיין גורם לי להיות שיכור וליהנות ואני עדיין לא יכול להתרחק ממנו".
הנבחרת סגורה בפניך?
"אני בטוח שאם אמשיך להציג את היכולת והאינטנסיביות שהצגתי במשחקים ששיחקתי, אלישע לא יתעלם גם ממני. יש לנו המון שחקנים שאלישע זימן בעבר ולא היו במשחק בספרד. יש לו שיקולים שלו, של נבחרת ושל משחק ספציפי וצריך לתת לו את הקרדיט. אני בטוח שהדלת לא סגורה בפני אף אחד ואני צריך להמשיך ולהוכיח על הדשא. אני אמנם בן 35, אבל אני מקווה שגם בעניין הנבחרת עוד לא אמרתי את המילה האחרונה".
עבודה מעל בכר? "הכל אפשרי בכדורגל" (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?