בהפועל תל אביב מלקקים את הפצעים מההפסד המביך למ.ס.אשדוד שדרדר את המועדון לתחתית, מרחק שתי נקודות בלבד מהקו האדום. הצרות של השחקנים ושל מאמנם, גיא לוזון, אולי עדיין רחוקות מפתרון, אבל אם אפשר להתנחם במשהו, זה שהמצב שלהם הרבה פחות רע ומורכב ממה שהולך מאחורי הקלעים.
על פניו, בחסות שני הניצחונות על הפועל חיפה והפועל אשקלון, הלך הרוח בוולפסון נרגע מעט בכל הנוגע למתרחש על כר הדשא, אולם במקומות אחרים – בחדרי הישיבות, בבתי הקפה התל אביביים ובמסעדות היוקרה של העיר –אי הוודאות גדלה מיום ליום ועתידה של הקבוצה מעורפל.
"ככל שהמצב נהיה רע יותר כך גדלים הספינים", פירשן השבוע גורם המעורה היטב בעניינים. וכשהוא אומר "רע", הוא מכוון כמובן למצב הכלכלי של המועדון.
על כר הדשא המצב לא יותר טוב בהרבה (אודי ציטיאט)
בחודשיים האחרונים עוד היה יחסית שקט. מכירתו של שגיב יחזקאל למכבי ת"א העשירה את קופת המועדון בכשלושה מיליון שקלים, אולם משכורות אוקטובר אמורות להיות משולמות עוד שבוע, ב-15.11, ובסביבת המועדון יש כבר כאלה שטוענים שהפעם המצב שונה, ובלי הזרמת כסף מבחוץ לא יהיה מאיפה לשלם.
בהנהלת המועדון הגיבו בגיחוך לטענות ומסרו כי הכסף ממכירת יחזקאל כלל לא שימש למשכורות אלא לתשלום חובות אחרים, ובכל מקרה תידרש הזרמת כסף לטובת תשלום המשכורות.
יחזקאל בצהוב. מכירתו סייעה לקופת המועדון (מכבי תל אביב)
העמותה תחילה
את התקווה לפתרון הצרות היום-יומיות במועדון מחפש הבעלים אמיר כבירי בסין – בחתימת הסכם החסות עם חברת הבנייה הסינית CMEC שאמור, אם וכאשר החלק השלישי והחשוב בו יצא אל הפועל, לספק למועדון רשת ביטחון כלכלית לעתיד.
מבחינת עיריית בת ים הנושא כבר סגור. מועצת העיר אישרה את התכניות, ומה שחסר עכשיו זה רק אישור משרד הפנים והפקדת ערבות של כ-80 מיליון שקל (10% מערך הפרויקט).
הסוגיה הנפיצה היחידה היא החלטת המועצה שלא לאשר שימוש במתקן בשבת, אך בהפועל משוכנעים שברגע שהאצטדיון יעמוד ובעירייה יבינו כמה כסף ייכנס להם כתוצאה מהשימוש בו, הגזירה הזו תבוטל.
הדרן לבניית אצטדיון עוד ארוכה למדי (עדי אבישי)
אלא שהדרך לבניית המתחם, וקודם כל להסכם עם הסינים, עדיין ארוכה, בלי שום קשר לאישור הפרלמנט הסיני או שאר גורמים חיצוניים. אחד הסעיפים בהסכם מהצד של CMEC קובע שכדי שיהיה לו תוקף כבירי צריך להיות השותף היחידי שלהם, מה שכרגע נראה רחוק מהישג יד. מניות המועדון נמכרו בעבר על ידי חיים רמון לאנשים שהשקיעו מכספם במועדון, וכעת כבירי צריך לרכוש אותן בחזרה.
הבעיה היא שגם אם בעלי המניות ילכו לקראתו, הסיפור הזה יעלה לבעלים מספר לא מבוטל של מיליוני שקלים. לא בדיוק הדבר האידיאלי עבור מי שמתקשה בתשלום המשכורות, לא עומד בהסדר העזיבה של לוקאס וינטרה, וסוחב על גבו לא מעט ספקים ונותני שרות מאוכזבים. וזה עוד בלי להתייחס לפסיקות משפטיות נגד המועדון (מנדיונדו, אבדג'י, דה סילבה והחל מאתמול גם ליביו אנטל שעדיין שייך למועדון) שנאמדות במיליוני שקלים נוספים.
בראש בעלי המניות עומדת עמותת האדומים המחזיקה כ-20 אחוזים. בעמותה אמנם מזכירים כי לפי ההסכם עם חיים רמון אסור לדלל אותם מתחת ל-16 אחוזים, אך מבטיחים כי לא יהוו מכשול שימנע מגורם כלכלי גדול מלהיכנס לשותפות במועדון. הדבר היחידי אותו דורשים בעמותה הוא סוג של מניית זהב, שתיתן להם זכות וטו בדברים עקרוניים כמו צבע החולצה, מחירי המנויים, מיקום האצטדיון הביתי ושאר נושאים שקרובים לליבם של האוהדים.
בהנהלה מבינים את דרישות העמותה, אך מבהירים כי מניה הם לא יקבלו, ומבטיחים לנסות לפתור את העניין בצורה יצירתית כך שלאוהדים תישאר השפעה על דברים מהותיים.
הצבע האדום יישאר, זה בטוח (עדי אבישי)
המרוץלמניה
בעיה אחרת צפויה לצוץ מצד חלק מבעלי מניות המיעוט: עידו חג'ג', סיימון כץ, האחים ניסנוב, בכור צבאן ומאיר תושב, שעדיין לא נתנו הסכמה גורפת לוותר על המניות שלהם וחלקם צפויים לדרוש סכומים גבוהים מאלה ששילמו רק לפני שנתיים-שלוש (כ-120 אלף שקל לאחוז).
"כבירי עדיין לא פנה בצורה רשמית, אבל היו כבר גישושים", אמר השבוע אחד מבעלי המניות. "אני לא אומר שלא אמכור לו חזרה את המניות, אבל זה בהחלט יכול להיות במחיר אחר".
התחיל לגשש. עסק שיעלה מיליונים (ניר קידר)
בעלי מניות אחרים, ביניהם עידו חג'ג', הבהירו כי לא יחפשו לעשות רווח והם צפויים להחזיר את המניות תמורת הסכום ששילמו. לחלק מבעלי המניות יש בהסכם עימם סעיף שמחייב להחזיר את המניות במחיר אותו שילמו.
בכל מקרה, החוזה עם הסינים נראה מבטיח. לכבירי יש את כל ההתחייבויות מבחינת עיריית בת ים, אבל עד שלא יפתור הן את הבעיות הכלכליות הנקודתיות שמטרידות את המועדון והן את הבעיות מול שאר בעלי המניות, ספק אם אפשר להתייחס לפרויקט הזה כדבר בר ביצוע. ובלי האצטדיון שיקרום עור וגידים, קשה לראות כיצד הסינים נכנסים.
מה דעתך על הכתבה?