למרות שאחרי המשחק הערב בנתניה יישארו לשתי הקבוצות 15 מחזורים לסיום העונה, לתוצאות המשחק תהיינה השלכות מרחיקות לכת על זהות האלופה.
אם ב"ש לא תפסיד, בוודאי אם תנצח, יהיה קשה לראות איך מכבי ת"א מדביקה פער מול קבוצה שלא נותנת הזדמנות לסגור אותו; אם מכבי תנצח, להפועל ב"ש, עם המסורת הקצרה שלה ועם חוסר הניסיון במאבקי אליפות, יהיה הרבה יותר קשה מכל קבוצה אחרת לשמור על פער חמש נקודות בפסגה. זה לא אומר שהפער הזה יימחק, אבל זה כן אומר שניצחון של מכבי ת"א יפתח את המאבק מחדש, ביג טיים.
תוצאות המשחק יהיו תלויות לא מעט בטל בן חיים ממכבי ת"א ומאור בוזגלו מהפועל ב"ש, על אף שלפחות לגבי האחרון אין בהירות אם יפתח או לא. הוא בוודאי ראוי לפתוח בהרכב בזכות היכולת שלו לחולל שינוי בשני משחקי המפתח שהיו לב"ש ערב משחק העונה: היתרון במושבה מול מכבי פ"ת הלוהטת ושני השערים שסידר לוואקמה ולראדי בניצחון על קריית שמונה העיקשת. אלמלא בוזגלו, אני לא יודע איך היה נראה ההפרש ואיך הפועל ב"ש הייתה מגיעה למשחק.
בוזגלו. אם לא הוא, הפער היה נמוך יותר ערב משחק העונה (דני מרון)
צריך לומר מיד: טל בן חיים ומאור בוזגלו מוכשרים הרבה יותר מכל חבריהם על המגרש. כשנחה עליהם המוזה הם בלתי עצירים, הם מפרקים לבד הגנות בזכות מגוון הכישרונות שעומדים לפניהם, אבל לא תמיד. על בוזגלו אמרנו פעם שהוא בורח ממשחקים גדולים, אבל מתברר כי זו הנחה מופרכת: השערים שלו בסן סירו ובסנט מרי העונה, ההתעלות בשני המשחקים האחרונים, מצביעים על חוסן מנטלי שלא ידענו עליו.
בעניין הזה עולה בוזגלו על בן חיים של השבועות האחרונים, שההשפעה של כל מה שקורה סביבו – הספסולים באוקטובר סביב המשחק באלקמאר, הרצון לעזוב לברוז' – ניכרת עליו. שפת הגוף של בן חיים לא משדרת חדווה, ועל אף שהוא מקצוען וממשיך להשקיע את כל כולו במשחק, לרוץ הרבה ומהר, התרומה שלו למספרים של הקבוצה התמעטה מאוד.
הסיפור של שני השחקנים האלה הוא המאמנים שלהם. ג'ורדי קרויף יצטרך להצדיק את סירובו לשחרר את בן חיים בכך שייתן לו לחזור לעצמו. יותר מאשר שיחות אישיות, קרויף יצטרך לאפשר על המגרש לבן חיים להתקרב לאזור המחייה שלו, או כפי שהוא מכונה בחדרי ההלבשה: האזור המסוכן. אותם הדברים אמורים לגבי ברק בכר, אם כי בשיטת המשחק שלו, בוזגלו מקרב כדורים לאזור המסוכן, והמספרים של בוזגלו יציבים ושומרים על איזון.
בן חיים. יצטרך להשתחרר מההשפעה הניכרת עליו (דני מרון)
רק העונה הצליחו בוזגלו ובן חיים להיכנס לטבלת 100 הכובשים הגדולים בכל הזמנים, בגיל מאוחר יחסית, אחרי שחקנים פחות מוכשרים שפשוט היו באזור המסוכן וחיכו לשחקנים כמוהם שיפרקו הגנות, שימסרו כדורים, שינצחו משחקים. ערן זהבי אולי פחות מוכשר מהשניים האלה, אבל הוא התקרב למקומות שבהם עושים מספרים וזה נתן לו תאבון להפוך את זה למזללה. זו הסיבה שההשוואה לזהבי – לגבי שניהם – עושה להם עוול. הם לא יציבו מספרים כמוהו, אבל הם כן יכולים לגרום לבן שהר או לווידאר קיארטנסון, להתקרב אליהם.
בשורה התחתונה, מי מהם שיצליח מחר להביא את הכישרון שלו לידי ביטוי, וגם לאזור המסוכן – ומי מהמאמנים שיעזור להם בכך – יקפיץ את סיכויי הקבוצה שלו לצאת מרוצה מהמשחק פי כמה מכל שחקן אחר. זה לא ששתי הקבוצות תלויות אבסולוטית בשחקנים האלה, אבל התעלות של אחד מהם יכולה להכריע את האחר והתעלות של שניהם תהיה פשוט תאווה לעיניים.
מה דעתך על הכתבה?