1. זה היה משחק טוב של הפועל תל אביב, לפרקים אפילו טוב מאוד. הנעת כדור, תנועה, לחץ במרכז המגרש – כל הדברים שאלי גוטמן לא הצליח לייצר וגיא לוזון עכשיו מוכיח שאפשר לעשות. ב-45 הדקות הראשונות, הטובות ביותר של הפועל מאז תחילת העונה, סוף סוף נראה היה שהקבוצה נפתרה מהאנמיות של עידן גוטמן (אגב, איך ארון שוינפלד שכל כך היה חסר אתמול בשפיץ הוצא לחל"ת וגונב הדעת מספר שתיים בכדורגל הישראלי עדיין נהנה מעשרות אלפי שקלים כל חודש?) ולמרות סגל מלא בחורים הציגה משחק שוטף ועלתה בכל פרמטר על יריבה עם תקציב של למעלה מ-80 מיליון שקל.
התוצאה כמובן משקרת, הפנדל היה גבולי, אבל הלוואי ואלו היו הבעיות הכי גדולות של המועדון. הצרה המרכזית היא שההתקדמות המקצועית הנוכחית צפויה להיעצר בעוד שבועיים, בהנחה שלא יימצא רוכש, כשהנאמנים יהפכו למפרקים ויתחילו למכור שחקנים מהסגל לכל המרבה במחיר.
- גוטליב יעמוד לדין, ידין יפתח כבלם בב"ש?
- ורמוט: שמח לכבוש, כולם יודעים מה הפועל עבורי
- סופרגול: בואו לזכות באסים הבלעדיים של ספורט1
המשמעות היא עזיבתם של מרבית השחקנים הראויים שעדיין נשארו בסגל והמחיקה של כל התהליך החיובי מבחינה מקצועית שלוזון מוביל. כי עם הסגל הנוכחי יש סיכוי להישאר בליגה גם אם יופחתו בסופו של דבר תשע הנקודות, אבל בלי גוטליב, אלטמן, שוינפלד, הרוש, עזרא והזרים המוזרים שעוד נותרו בסגל, הסיפור כבר יהיה הרבה יותר מסובך. בטח אם לא תהיה קבוצה שתיקח גם את אוראל דגני.
התהליך שלא יפגע ללא שחקנים איכותיים, לוזון (דני מרון)
2. לא סתם הגדרתי את גוטמן רק כגנב הדעת מספר שתיים בכדורגל הישראלי, כי אחרי הכל גם בלנדר כמוהו לא מתקרב לרמה של המיקסר הגדול מכולם – חיים רמון. אצל המפרק הרשמי של ההסתדרות כולם אשמים חוץ ממנו. בעיניו, תחת מעטה דמעות התנין והצדקנות הבלתי מתפשרת בראיון המלטף בערוץ הספורט, כולם אשמים חוץ ממנו. הוא דיבר ודיבר, אבל לא התייחס ולו במילה לסיבה שבגינה הוזמן לאולפן – פסק הבורר של עמיאל תגר שמחייב אותו להחזיר לקופת המועדון הקורס 2.5 מיליון שקלים שבהם השתמש כדי לכסות חוב אישי שלו לאלי טביב.
מעמותת האוהדים אני לא מחזיק כגוף משפיע יותר מדי. הכוונות שלהם כמעט תמיד טובות, הם מתאמצים לבלוט, אבל בלי ששמו כסף משמעותי לאורך השנים, אף אחד לא ספר אותם. לא רמון, לא ויצמן ולא כבירי. אבל עכשיו המצב השתנה. בכאוס שיש מסביב, פתאום הם יכולים להשפיע. הדרישה שלהם שרמון ימלא אחר פסק הבוררות שנפסק נגדו ויזרים למועדון את חובו היא לא רק נכונה, אלא גם מהווה צדק פואטי כדי להעניש את האיש שאחראי יתר מכולם לקריסה.
לרמון הייתה קומבינה: האוהדים והתורמים שילמו ממיטב כספם (עם קצת עזרה ממני ויצמן) עבור 50% אותם קיבלו. הוא התחייב לרכוש את 50% הנותרים, אבל לא באמת רצה או יכול היה לשלם עליהם. ואז, כשהגיעה הבוררות מול טביב, שחויב להחזיר כסף לקופת המועדון, לקח רמון את הכסף והשתמש בו כדי לשלם לקזז את החוב האישי שלו לבעלים לשעבר על האחוזים שהתחייב לקנות. זה הסיפור, וכל גרסה אחרת היא שקר, ספין או גנבת דעת – דברים שעליהם ח"כ לשעבר בנה לעצמו קריירה.
זרע את הפירוק, רמון (עדי אבישי)
את אמיר כבירי אפשר להאשים בהרבה דברים אבל אין ספק לגבי תרומתו והשקעתו הגדולה במועדון. חלקו של ויצמן בקריסה גם כן משמעותי אם כי לא ברור לגמרי, אך גם הוא הזרים כסף וגייס משקיעים ששמו מיליונים. רק אחד לא שם שקל, יצר גרעון של מיליונים, לקח הלוואה עצומה שאחרים מכסים, ובסופו של דבר מאשים את כולם. תסתכלו עליו ותבינו מי זרע את זרעי הפירוק שבדרך.
למרות הרצון להתעלם, יש להם חלק (דני מרון)
3. ביום שישי התפרסם כאן טור מ"מעריב סופהשבוע" שכתב רמי רוטהולץ, עיתונאי ותיק ורב זכויות וגם אוהד מכבי ת"א. בטור הזה האשים רוטהולץ, כמו רמון, את אוהדי הפועל ת"א בקריסת המועדון, והשתמש בביטויים חריפים מאוד ולעתים לא ממש דייק בעובדות.
בקריאה ראשונה לא הסכמתי עם התיזה של רוטהולץ, אבל זו דעתו והיא לגיטימית. מה שקרה לאחר פרסומו, מבול של הודעות וואטסאפ תקיפות מאוהדי הפועל שאת חלקם אני מאוד מעריך ואת חלקם כלל לא מכיר, רק הוכיח שלמרות כל גנבי הדעת, הבוחשים והאנשים חסרי האחריות שניהלו את העסק בשנים האחרונות, גם להם, לאוהדים המסורים, יש חלק במצב הנוכחי.
הצדקנות, ההיסטריה, ההאשמות בשקרים והצגת נתונים כאילו בקהל האדום הכל בסדר וסתם מחפשים אותם, רק גרמו לי לחשוב שוב כמה הם יכולים להיות דומים לחיים רמון לפעמים: רואים את המציאות אך ורק מהזווית שלהם, ותמיד צודקים.
רק חלק ממגיפה, ורמוט (דני מרון)
4. ומילה אחרונה על גילי ורמוט. כעסתי עליו אחרי המעבר למכבי באותו עיתוי מזעזע, אבל עכשיו, אחרי הרמת המסך וההבנה מה באמת התרחש בהפועל בימי פוסט טביב, הכעס שכח ונרגע. גם העובדה שלא הצליח במכבי וברח משם מהר, הקהתה את העצבים.
ההתנהגות שלו אתמול – לא חגג אחרי השער ודיבר בכאב ולעניין בסיום המשחק – חידדו את הנקודה שהוא האחרון אותו צריך להאשים במה שקרה. כי אחרי הכל יותר בעטו אותו החוצה כדי שיהיו כמה לירות בקופה מאשר הוא באמת נטש. כי אם זה היה רק הוא שעושה את המעבר אז מילא, אבל יש גם את טל בן חיים, שגיב יחזקאל ובקרוב גם ארון שוינפלד, שעשו את אותו מהלך, אז כנראה שלא מדובר בבוגד אחד אלא ממש במגיפה. אבל כמו תמיד, למה להאשים את הבוס, כשאפשר לשרוק בוז ולקלל את ה-ש.ג.
מה דעתך על הכתבה?