1. זקני הפועל ת"א בטוח זוכרים, ואם שכחו, השחזור אתמול יזכיר להם. עונת 1988/9, שני מחזורים לסיום. הפועל ת"א מגיעה למשחק נגד בני יהודה אחרי ניצחון הרואי בדרבי מול מכבי ת"א 2:3, אחרי פיגור 2:0. בני יהודה הגיעה מרחק שלוש נקודות מהקו האדום. משחק על החיים. 5,000 אוהדים מפוצצים את יציעי שכונת התקווה, ובני יהודה מנצחת 0-1 משער של איציק איזמירלי ומורידה את הפועל ת"א לליגה השנייה, בפעם הראשונה והאחרונה בהיסטוריה שלה.
למזלה של הפועל ת"א נותרו לה שמונה מחזורים לסיום ועדיין יש די נקודות בקופה ועוד מפגש עם בני יהודה ובטח מפגש עם קבוצות שצריכות את הנקודות קצת פחות מהבחורים של ברק אברמוב. אבל יותר מדי פעמוני אזעקה צריכים להידלק שם: הפחתת תשע נקודות, 42 שחקנים ששותפו והעונה הרגילה טרם הסתיימה, הרכבים שמתחלפים ללא קיבעון, פצועים משמעותיים, וחידלון הולך ומתמשך. כל קבוצה שמשחקת קצת כדורגל ושחקניה מפרגנים זה לזה – ומזה ראינו אתמול הרבה אצל בני יהודה, בפרט ברגעי האמת – מנצחת את הפועל ת"א.
צריך גם להיות מאוד ישרים ולומר את האמת: בני יהודה נראית מאומנת, הפועל ת"א לא. קהל ותשוקה זה מצרך מאוד חשוב, אבל אף אחד מאוהדיה הנפלאים של הפועל ת"א לא נמצא על המגרש, בטח כשבן רייכרט גם ביציע.
ניסן יחזקאל. רואים קבוצה לוחמת (עדי אבישי)
ומילה לבני יהודה: איך בדיוק עבר לכם בראש חצי עונה להסתדר ללא סגן מלך שערי בני יהודה בכל הזמנים, שחקן שכבש יותר מ-100 שערים במדי המועדון. ככה ויתרו פעם בשכונה על המלך עצמו, אהוד בן טובים. על סמלים נאבקים, בוודאי במועדונים בסדרי הגודל האלה. ברגע האמת הסמלים יהיו שם. בטח פדרו גלבאן.
2. לא היה ספק אצלנו, באחת מקבוצות הווטסאפ, שהפועל ב"ש תיתן גול בדקה ה-90. ככה זה תמיד. איפה אתה בודק את גודל התחת שלך בריצה לאליפות? במקומות כאלה. הפועל ת"א חזרה פעם מ-3:0 באשדוד לשוויון, תשאלו את בן שהר. אז הוא כבש לזכותה, אתמול לא ראה מגרש. אשדוד תמיד תפסיד את המשחקים האלה, בגלל זה היא מגדלת לאחרונה שחקנים להפועל ב"ש.
משחק של גודל התחת, מליקסון מונף (דני מרון)
אין שום דבר פסול בכך, ואין בכלל ספק שאשדוד נתנה יופי של פייט, אבל היא בסוף הפסידה, וזה בדיוק מה שכתבו אצלנו בווטסאפ, והיו שם הרבה אימוג'ים של קריצת עין, כי ככה זה בוואטס אפ, אין פוליטקלי קורקט. מי שצריך לנצח, מנצח, בטח באשדוד. יש מועדונים שהיו מנצחים את ב"ש אתמול, כי ב"ש כבר הרבה זמן לא דומה לעצמה. כאילו מתעקשת שיהיה עניין. וחבל, כי ב"ש של חצי העונה הראשונה, הייתה אחת הקבוצות הגדולות ביותר ששיחקו כאן.
עכשיו ברור שבעוד ארבעה שבועות מכבי ת"א תגיע לטרנר, וב"ש לא תצטרך לנסוע לנתניה. זה יקרה רק בעוד חודשיים, והסדר באמת לא משנה, גם לא הביתיות. כרגע, הפועל ב"ש הזו לא מנצחת את מכבי ת"א.
3. יוסי אבוקסיס מועמד להפועל חיפה. ככה היה כתוב בסוף השבוע. וואלה. בני סכנין, בני יהודה, הפועל ת"א של אחרי המבול, והפועל חיפה. אם זה היה עולם מתוקן, יוסי אבוקסיס היה מועמד לאינטר, להציל את המועדון. אבל אבוקסיס שרוף במכבי, בבית"ר ירושלים, לא יגיע למכבי חיפה ובב"ש אין מקום. איזה בזבוז של כישרון. מאמן שלוקח סלע ועושה ממנו תמי 4 מסתפק ביואב כץ.
אבוקסיס. כמעט חצי ליגה רצה אחריו (אודי ציטיאט)
אבוקסיס הוא אחד היחידים שיוכל לסמן ליד שמו גם את התואר "שחקן גדול" וגם את התואר "מאמן גדול". לקשרים אחוריים יש תמיד את הפוטנציאל הזה: הם חרוצים, הם חכמים, הם רואים משחק, הם מבינים אותו והם עושים את כל מי שמסביבם טוב יותר, כשחקנים וכמאמנים. תשאלו את פפ גווארדיולה.
אבוקסיס הביא קבוצה מהתקציבים של הפועל אשקלון והפועל כפ"ס לפלייאוף עליון – כנראה – וזה כשמכבי חיפה והפועל ת"א אחריו, וכנראה שגם הפועל קריית שמונה. זאת בני סכנין, כן? במקום שמאמן לא גומר עונה, כל עונה, רוצים עכשיו מאמן לעוד שלוש שנים.
מה דעתך על הכתבה?