כנראה שאין בעולם איש שייקח את הפועל ת"א

יש גם ווישפול ת'ינקינג. שחקני הפועל תא
יש גם ווישפול ת'ינקינג. שחקני הפועל תא | צילום: דני מרון

ובכל זאת שכטר משוכנע שבסגל כזה או אחר פעילות הקבוצה תימשך

(גודל טקסט)

קודם כל לחדשות: אתם יכולים להוריד את מפלס הדרמה. אם נשיא בית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין לא יפתיע, כפי שהוא נוהג לעתים, מה שהיה הוא שיהיה.

 

הפועל תל אביב אולי תעבור למצב פירוק, אך פעילותה לא תופסק והיא תמשיך לדדות, בסגל כזה או אחר, עד הסוף המר או המתוק של העונה הנוכחית. תיגמר איך שתיגמר, זו כבר עכשיו עונה היסטורית.

 

 

מהצד השני, אל תחכו לנסים. לא של חנוכה ולא של סנטה קלאוס. כמו במקרה יוחננוף, רוכש מפתיע לא ינחת עד הדיון מחר, ולא משנה מה הספין התורן או מיהו איש המסתורין "הרציני" שמתעניין כבר כמה ימים בקבוצה. גם אם הדיווחים מספרים שעורכי דינו ישבו ביום שישי במתחם ולפסון עד כניסת השבת ואולי אפילו אחריה.

 

עם כל הכבוד לחוות הדעת המלומדות של עו"ד קוטלר והחשב החדש, גיא לוזון, אין בעולם איש רציני שייקח את הבעלות על המועדון מבלי לבדוק היטב ובעצמו היכן טמונות "גלולות הרעל", כפי שהגדיר זאת הנאמן בדו"ח שלו לבית המשפט, ומה בדיוק היקפן, השלכותיהן, ומועד פירעונן. ובמקרה הזה מדובר בבור בלי תחתית, כי אם בשבוע שעבר ההערכות דיברו על 18-20 מיליון שקלים, עכשיו בעקבות התביעה של ליביו אנטל ועניינים נוספים התמחור כבר יותר קרוב ל-25 מאשר ל-10 מיליון עליהם דיווח הנאמן.

 

אנטל. עכשיו גם הוא תבע את הפועל תל אביב (עדי אבישי)

 

הליך כזה זה יכול לקחת שבועות, ובינתיים השופט אורנשטיין יצטרך להחליט מה עושים: לתת לקוטלר עוד חודש לנסות למכור 3-4 שחקנים, לשחק עם סגל דומה לזה שעומד לרשותם היום ולהמשיך בחיפוש אחרי רוכש; או לחילופין לכפות על הנאמן שחרור מסיבי של שחקנים, פרידה מהמאמן והמשך בסגל מינימלי כל הדרך ללאומית. וזה עוד לפני שדיברנו על מינוס 9 הנקודות, שאורנשטיין אמנם רמז שלא יפסוק בעניין, אך מעבר למצב של פירוק עלול שלא להשאיר לו ברירות.

 

ובאין רוכש באופק, הפנטזיות איך הפועל תינצל בכל זאת, ממשיכות להשתולל. אחרי זאת של סתיו שחם (תקציב מינימום, ירידה בראש מורם לליגה השנייה וגביית כסף שכביכול יתקבל מהבוררות עם טביב כדי לקזז את החובות בפיפ"א), השבוע יש אחת חדשה, שהיא יותר ווישפול ת'ינקינג מאשר אופציה שעשויה להתגשם בחודשים הקרובים.

 

הפנטזיות ממשיכות להשתולל. אוהדי הפועל ת"א מחכים לנס (עדי אבישי)

 

התזה החדשה גורסת שהנזק הכלכלי שייגרם לכדורגל הישראלי ולליגת העל בפרט כתוצאה מהיעלמות הפועל יהיה גדול יותר מסך חובותיה של הקבוצה בפיפ"א, ולכן, כדי למנוע זאת ולאפשר לרוכש חדש להיכנס מבלי שחרב פסקי הדין הבינלאומיים מונחת על צווארו, יהיו חייבות המנהלת וההתאחדות להיכנס לעניינים, להידבר עם פיפ"א ולנסות להגיע להסדר תשלום נוח לחובות הבינלאומיים, עם פריסה לשנים ארוכות.

 

מדברים שם על כסף שיופקד בנאמנות, על קיזוז בכספי הטוטו ותמלוגי הטלוויזיה של הפועל, אבל זו כאמור רק תיאוריה והמציאות נכון לעכשיו היא אחרת לגמרי: בינתיים ההתאחדות לא מסכימה להפוך למספר 2 ברשימת הנושים, כך שהנאמן אפילו לא יכולה לקבל הלוואה של 1.5 מיליון שקלים כדי להפעיל את המועדון לחודש נוסף.

 

2. כשגיא לוזון הגיע להפועל ת"א בשנת 2007, זה היה רגע אחרי שפרש כנפיים ויצא מהאכסניה החמה של הדודים במכבי פ"ת. את היהירות המשפחתית והגישה של "גם כאן אני יכול לעשות מה שבא לי", ראו עד קריית שלום.

 

הניסיון לעשות לאבוקסיס סיכול ממוקד, ההבטחות חסרות האחריות לאוהדים ("תחתכו לי את הגרון אם טועמה יעזוב"), וזרים כמו אבדג'י, שמשפיע על עתיד הפועל היום יותר מאשר בימים שלבש אדום, היו טעויות קשות של ילד זחוח שחשב שהוא יודע הכל. זה נגמר לא נעים ומהר מאוד, עם פיטורים מביכים אחרי עשרה מחזורים כשהפועל במקום האחרון בטבלה.

 

כמעט עשור חלף לו ועושה רושם שלוזון התבגר. הכדורגל עדיין דומה, אבל ההתנהלות שונה לגמרי. אלו לא היו שנים קלות עבור המאמן. ביקורת קשה על מינויו למאמן הנבחרת הצעירה כשדודו הוא יו"ר ההתאחדות, מחאות נגדו בליאז' ובצ'רלטון, והצלחה חלקית בבני יהודה ובלגיה, חישלו את הילד המוכשר ולימדו אותו שהחיים קצת יותר מורכבים מאשר בבית אצל הדודים.

 

התבגר ולמד שהחיים קצת יותר מורכבים (עדי אבישי)

 

היום, בגיל 41, לוזון בשל, בוגר ומחושב יותר. הטירוף על הקווים נשאר כשהיה, אבל ההתלהמות והיהירות פינו את מקומן לגישה מפוכחת יותר והפכו אותו לאחד מאנשי המקצוע הטובים שיש כיום בכדורגל הישראלי. שחקנים בקבוצה מעידים על הבדל של יום ולילה בין התרגולים של גוטמן העייף לבין אלו של לוזון התזזיתי. את ההבדלים רואים גם על כר הדשא, אבל בעיקר בצד אחד של המגרש. הפועל מתגוננת נהדר, גם מניעה כדור לא רע, אלא נתקעת בכל פעם שהיא מתקרבת לרחבת היריבה.

 

לוזון, כפי שכבר טען, חי מהכאוס והבלגאן סביבו. לכן, הפועל הנוכחית היא לא בדיוק המבחן האם הוא באמת מתאים להוביל את אחת הגדולות. כדי להוכיח שהוא באמת מאמן צמרת ישראלי, הוא יצטרך להצליח לא רק בהשארת הראש של החולה הגוסס מעל פני המים אלא גם במקום בריא יותר, בו ידרשו ממנו גם לשחק כדורגל טוב, גם לנצח וגם אולי לזכות בתואר ראשון בקריירה. בהפועל, כבר לא בטוח שזה יקרה.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי