לא קל היה להפועל באר שבע אתמול בטרנר. מצד אחד מכבי תל אביב מפעילה לחץ, מצד שני נמצאת בשיקטאש האיכותית שמגיעה ביום חמישי למשחק הראשון מבין שניים בליגה האירופית וביניהן הקבוצה שמסומנת כהכי חלשה בליגה, הפועל אשקלון אותה האלופה חייבת לנצח.
תוסיפו לכך מסדר פצועים שלא נגמר ואפילו מתארך, ובסופו של דבר תקבלו ערב סופר מלחיץ שבו יש להפועל באר שבע רק מה להפסיד. והאדומים אכן נלחצו, עד אשר הושג המהפך ו-1:2 הספיק כדי לשמור על שלוש הנקודות בבירת הנגב.
מי שכיכב בדרך לניצחון הוא שחקן שראוי לסופרלטיבים מפוארים מאלה שהוא באמת מקבל. הוא לא הבועט הכי טוב, גם לא המוסר המושלם ובטח לא מהיר או צעיר, אבל מהראן ראדי הוא כיום הלב של הפועל באר שבע. נכון שהבישול שלו היה גאוני, כזה שהכיר את ימיו הגדולים של אייל ברקוביץ', אבל זה לא היה הדבר החשוב בעיניי.
הבישול הגאוני אפילו לא היה הדבר החשוב ביותר (דני מרון)
חדי העין יכלו להבחין אתמול שגם במחצית הראשונה היחיד שמבחינתה מנטאלית מצליח לתפקד במיטבו למרות היכולת הבינונית הוא ראדי, שלא הפסיק לכוון את חבריו על המגרש, לסמן מתי ללחוץ, איך לעמוד והיכן וברגעים בהם היריבה יודעת שמליקסון הוא האיום המרכזי הוא יודע לקחת על עצמו את ניהול המשחק. בזכות הרבה חכמה וסבלנות הוא בעצם המאמן על המגרש.
לעומת זאת, ההופעה הראשונה של וויליאם סוארס בהרכב לא הייתה מרשימה, וזאת בלשון המעטה. זה לא רק בעקבות הריקוד המוזר שהוא ביצע בשער של אשקלון, אלא העובדה שהוא רחוק מאוד מלהיות חד.
נדמה שאחת הסיבות שבכר העניק לו את חולצת ההרכב היא העובדה שהוא שוקל שוב לעלות עם שלושה בלמים ביום חמישי מול האלופה הטורקית, אבל הופעה המהוססת של סוארס ביחד עם העובדה שבשיקטאש משחקת עם חלוץ בודד, סניק טוסון המהיר ומתחתיו שלושה שחקנים כמו ראיין באבל, טליסקה וקווארסמה, ככל הנראה תוביל לכך שבכר יחזיר את הברזילאי לספסל ובמרכז ההגנה יפתחו לואי טאהא ושיר צדק.
ריקוד מוזר בשער שספגה ב"ש. וויליאם סוארס (דני מרון)
את ההצלחות הגדולות באירופה השיגה ב"ש כשהיא האנדרדוג המובהק. פעמיים תיקו מול סאות'המפטון, ניצחון כפול על אינטר ושתי ההופעות הגדולות מול אולימפיאקוס. ומה משותף להן? שבכל ההופעות האלה ב"ש הייתה המתגוננת ולא היוזמת. זה תמיד יותר נוח וקל להתגונן ולעקוץ אל מול הקושי ליזום מול קבוצה מסתגרת.
ההצלחות השיגו שני דברים עיקריים. הן הביאו לב"ש ביטחון עצמי רב גם לליגה ולראייה הסיבוב הראשון הכמעט מושלם שלה, ומנגד היריבות המקומיות מאוד חוששות וכמעט לא מעזות לעבור את קו מחצית המגרש.
עכשיו עם הגעת האתנחתא האירופית, כן דווקא היא, יכולה להחזיר את הפועל ב"ש לתלם. שוב היא זו שתתגונן מול יריבה מאוד איכותית ותנסה ליזום התקפות מעבר שגם ביכולת פחות טובה היא עדיין קטלנית בהם, ואולי לצאת לטורקיה עם מקדמה. גם צריך לזכור שב"ש שיחקה העונה שישה משחקי חוץ באירופה ורק בשניים מהם נוצחה, וזהו הישג אדיר עם משמעות פשוטה – תוצאה טובה בטרנר יכולה להוביל את ב"ש לשלב הבא, מה שיחיה אותה גם בליגה. וזה מה שהיא באמת רוצה וצריכה.
מה דעתך על הכתבה?