לוקח את הזמן: הבעיה של מכבי ת"א נעוצה בארבלדזה

ארבלדזה. מצפים לשינוי
ארבלדזה. מצפים לשינוי | צילום: אודי ציטיאט

הרמות סתמיות, חורים בהגנה וחילופים ברגע האחרון. ברוש על הרגלי המאמן

(גודל טקסט)

1. אפשר היה לצפות אחרי 15, 20 הרמות עקרות לרחבה של בני יהודה, ששוטה ארבלדזה יבין שהשיטה לא מניבה פירות וישנה בה משהו. חדירות מהאגף, דאבל-פאסים, משהו. אלא שארבלדזה הוא טיפוס של הרגלים. לא משנה, לא ממהר לבצע חילופים, עוד 15, 20 הרמות שלא שוות כלום, והלך המשחק.

 

שני השערים של קיארטנסון בשבוע שעבר מול קריית שמונה הם מסך עשן. האיסלנדי צריך לקבל את הכדורים כמו שהוא אוהב, בחצי גובה, בתוך הצפיפות. כמה פעמים עוד ימצא הגנה כמו זו של קריית שמונה שתעשה לו טובה ותשאיר אותו חופשי ככה? אז הוא הבקיע שני שערים. אז מה. מישהו ספר לו את החמישה שהחמיץ ממצבים של מאה אחוז? אז אומרים שהוא יצא מהמשבר, ועובר שבוע נוסף והוא חוזר לפספס ומפסיד עוד משחק.

 

 

קיארטנסון הוא כמו שוינפלד, רק הפוך: צריך לקבל את הכדורים בגובה. אז שולחים אותו לעשות הגנה ולייצר לעצמו מצבים, ואחר כך מתלוננים שהמספרים שלו ירדו. שוינפלד זה בזבוז של לוזון. קיארטנסון זה בזבוז של שוטה. שוב שוטה.

 

גולדהאר. איך זה קורה בקבוצה שלך? (עדי אבישי)

 

בן הרוש זה חור. מובטח, כמו שעון שוויצרי, בעצם כמו גבינה שוויצרית: חור. אחת למשחק, בלי לאכזב הוא יאבד את השחקן שלו באופן שכמעט בוודאות יעלה למכבי בשער. לא יכול להיות ששוטה, שוב שוטה, לא רואה את זה.

 

ההבדל בין שוטה לברק בכר הוא שבכר משנה. 4-4-2 יהלום, 8-1-1, 5-3-2, לא משנה איך – הוא משנה. המשחק לא מתפתח על פי התוכנית? בכר גמיש, ובעיניים פקוחות וערניות כל רגע, הוא משנה. אולי שוטה עובר על כל הליקויים באימונים, אבל במשחקים הוא לא מצליח לפתור אף בעיה. הנה רעיון לשבור קצת את השגרה: אולי מיץ' גולדהאר יקפוץ קצת לארץ?

 

2. קצת לא הבנתי את הכותרות שבישרו אתמול על יום עצוב באשדוד. ג'קי בן זקן נכנס לכלא – זאת סיבה להיות עצוב? עבריין שהריץ מניות  ועשה לעצמו הון על חשבונם של אזרחים תמימים בא על עונשו – מה עצוב בזה? תיכף יורידו שם את דגלי העיריה לחצי התורן. ילדי הגן וכיתות נמוכות יעמדו במסדרים ויבכו כאילו קים ג'ונג און נחתך בגילוח.

 

בן זקן. יחזור בעוד 26 חודשים (עדי אבישי)

 

במקום לשמוח ולהרים כוסית לחיים על עוד עבריין שנשלח למקום הראוי לו בקלבוש, באשדוד מייללים כאילו הלך אבא אהוב. אולי כשישוב אבא עם צאת הלבנה, בעוד 26 חודשיים, יביא לקבוצה שלו מתנה, הפעם מכספו שלו.

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי