1. הפועל תל אביב אולי תלך לפירוק עוד שבוע, אבל לא תיעלם ממפת הכדורגל הישראלי. לפחות לא עד תום העונה הנוכחית. יש יותר מדי גורמים ואינטרסים בכדורגל הישראלי, כמו הטוטו וההתאחדות, שעלולים להפסיד מיליונים רבים במקרה של התרסקות אחת מחמשת הקבוצות האטרקטיביות היחידות בליגה, ולא יתנו ידן להפסקת הפעילות באופן מיידי.
גם אם ב-4.1, בדיון המיוחד שזימן אמש השופט איתן אורנשטיין, יוחלט כצפוי על פירוק המועדון ומכירת כל הנכסים שבו, הפועל תוכל להתנהל עד תום העונה בתקציב רזה עם סגל שבנוי רובו ככולו משחקני נוער. המחיר הוא אמנם כמה מיליוני שקלים, אך מכירת השחקנים הבכירים (שוינפלד, אלטמן, גוטליב, דגני, הרוש, שיימן ואחרים) צפויה להכניס לקופה סכום גבוה יותר שעשוי לאפשר את המשך ההתנהלות וסיום עונת 2016/2017.
אלא שכאן נכנסת השאלה למה אמור לשמש הכסף הזה, ובעניין הזה צריכה להתקבל החלטה מצד השופט אורנשטיין והנאמן קוטלר. האם להעביר את הכסף שייכנס לתפעול השוטף של המועדון או להעבירו לנושים של התאגיד המפורק.
על פניו, לאור החלטותיו עד כה בתיק, נראה שאורנשטיין ינסה להמשיך ולעזור למועדון לשרוד ויאפשר להמשיך את ההחייאה המלאכותית בעזרת הכסף הזה, אך מהבחינה המוסרית וגם מבחינת האינטרסים הכלכליים של עו"ד קוטלר – לא בטוח שזה יקרה.
קודם כל בגלל שמרגע הכרזה על פירוק, כסף שנכנס למועדון אמור ללכת לנושים. גם קוטלר עצמו עשוי להרוויח מכך, מכיוון ששכר המפרק הוא אחוז מסוים מהכסף שהוא משיג עבור בעלי החוב. אם יעביר אותו לתפעול השוטף, לא יזכה הנאמן לחלקו, והוא לא שם רק לשם שמיים.
מה טומן עתיד המועדון? (דני מרון)
לכן, בהנחה די סבירה שלא יגיע רוכש אמיד בשבוע הקרוב והתקשורת תמשיך לדווח על רודפי כותרות שנפגשים עם קוטלר ונעלמים כלעומת שבאו, עתיד המועדון בטווח הקצר תלוי בהחלטת השופט לגבי הכספים שיתקבלו ממכירת שחקנים.
2. אבל העונה הנוכחית היא רק הבעיה הקטנה של הפועל ת"א כרגע. היא אולי יותר מידית ומוחשית, אבל הקשיים האמתיים יהיו דווקא בשלב הבא – ההתמודדות עם החובות בעקבות פסקי הדין שתלויים נגד המועדון בפיפ"א וב-CAS והליכים אחרים שטרם מוצו. אותם חובות שהרחיקו את המתעניינים במועדון והשאירו את תיבת ההצעות ריקה.
בדו"ח שהוגש לבית המשפט מגדיר הנאמן את הסוגיה כ"גלולת רעל שנשתלה במועדון", ובסעיף 18 מעריך את סך החובות הללו בכ-10 מיליון שקלים. אלא שממסמך שהגיע לידי עולה כי סך התביעות, הדרישות ופסקי הדין קרוב יותר ל-20 מיליון שקל מאשר לסכום בו נקב הנאמן. לא בטוח שכול התביעות הללו יתקבלו וייתכן גם שעם חלק מהנושים ניתן יהיה להגיע לפשרה, אבל קשה להתעלם מהן כשהמועדון נמצא על המדף ללא דורש.
החובות החלוטים מפיפ"א הם המאיימים מכולם, וכוללים סכום של 2.68 מיליון שקל לאבדג'י, 2.15 מיליון שקל לדוס סנטוס (214 אלף מחוב זה כבר שולמו על ידי מני ויצמן), 800 אלף שקל לקייזרסלאוטרן, 200 אלף שקל לפ.צ. תון, 100 אלף לבוורן הבלגית (השאלת אמידו באלדה). סה"כ כשישה מיליון שקלים שחייבים להיות משולמים עד תום העונה כדי שלא יופעלו סנקציות נגד הפועל. סנקציות שעלולות להגיע עד פירוק מוחלט של המועדון והורדתו לליגה ג'.
אבג'י, חלק מהפלונטר הגדול של האדומים (דני מרון)
פיפ"א כבר דרשה מההתאחדות לכדורגל הבהרות לגבי הסטטוס של הפועל, וכל בר דעת יודע כי לחבר'ה בשווייץ אין יותר מדי סבלנות לקבוצות שלא מכבדות פסקי דין, ראה ערך פארמה, פיורנטינה וריינג'רס.
אבל פה לא נגמר הסיפור, כי גם ב-CAS, שמשמש כבית הדין העליון לספורט ומוסד הערעורים על פסקי דין של פיפ"א, יש לא מעט תיקים פתוחים וגם סגורים נגד האדומים. פה אמנם לא מדובר בסנקציות מידיות או בהורדת ליגות, אך כל רוכש שבכלל חושב על כניסה להפועל צריך לקחת אותן בחשבון.
חוץ מססאר מנדיונדו שזכה בסכום פנטסטי של כ-10 מיליון שקל, הוגשו נגד המועדון שתי תביעות נוספות ל-CAS – על ידי קלאודיו בומבה (שדורש כ-3.2 מיליון שקל על הפרת חוזה) וליביו אנטאל (כ-450 אלף שקל על הפרשי שכר שלא שולמו לו).
נושה "קטן", קאווה (עדי אבישי)
ויש כמובן את נושים "הקטנים" כמו קאווה הברזילאי, שכבר דרש בהודעת SMS לשלם לו 60 אלף דולר שחייבים לו מחצי העונה שבילה על הספסל של גוטמן, ושחקנים כמו לוקאס וינטרה, שעדיין לא הגיש תביעה אך גם לו חייבים משכורות.
אם יהיה בסופו של דבר תיק שיעלים את הפועל מהמפה אלו התביעות הבינלאומיות. כי עם הנושים במדינת הקומבינות שלנו תמיד אפשר יהיה להגיע להסדר ולשלם אחוזים בודדים מהחוב, אבל הקונצים הללו לא עובדים על השווייצרים. בטח לא כשמדובר בכסף.
3. הימים הקרובים הולכים להיות ימי החג של רודפי הכותרות. זה התחיל אתמול עם השר לשעבר והחבר של מני ויצמן, סילבן שלום, שהפך פתאום את לואיס פרננדס למועמד להגיע למועדון בראש קבוצת רוכשים. או נתי מאיר, חבר הפרלמנט הרומני לשעבר שהואשם בשוחד ונכנס לכלא, שהציע להזרים למועדון חמישה מיליון יורו, אבל נעלם מהרדאר של הנאמן באותה המהירות שבא הופיע. שלא תטעו, אלו שמות לא פחות הזויים מאליהו אליהו.
הפועל לא אטרקטיבית עכשיו ולא תהיה כזו גם בשבועות הקרובים. גם בתסריטים האופטימיים מדברים שם על ירידה ללאומית בראש מורם, בתקווה שעם הזמן יימצאו פתרונות לפסקי הדין בחו"ל ויאפשרו כניסת רוכש רציני. אבל כשהאנשים מסביב למועדון היום מפנטזים על זה שחלק מהחובות ימומנו על ידי כספים שאולי יגיעו מהבוררות מול טביב (שאחראי בחוזה מול חיים רמון על כל החובות מתקופתו, כולל אבדג'י ודוס סנטוס), אז אתה מבין שפנטזיונרים נשארים פנטזיונרים. וזה לא משנה אם הם חולמים על הנפקה אחרי שהקבוצה מנצחת את מילאן, רוצים להביא את דמארי רגע לפני כניסה להקפאת הליכים או בונים על כיסוי החובות דרך כסף שיגיע מטביב.
אלה שחקני העתיד של הפועל? (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?