מסע נטול ציפיות: עונה עם טעם מר לבית"ר

רק עוד משחק שעבר
רק עוד משחק שעבר | צילום: אודי ציטיאט

שחקנים ללא ביטחון ומחאה שזועקת במועדון שסתם מעביר את הזמן

(גודל טקסט)

1. שני השערים שהגיעו לקראת סוף המשחק לא הצליחו להמתיק את הטעם המר שנשאר על הלשון לכל אורך העונה המשמימה הזאת. אולי למעט יוצא דופן אחד או שניים.

 

גם הופעת הבכורה המוצלחת של שני שחקני חלון ינואר ישראל זגורי שכבש וחן עזרא שבישל לא הצליחו להסב קורת רוח של ממש לאוהדי בית"ר.

 

 

אפילו הסטטיסטיקה לא ניחמה: הנה חוברו להם שני ניצחונות רצופים, הנה צברנו 10 מ-12 נקודות בארבעת המחזורים האחרונים הנה הפלייאוף התחתון הולך ומתרחק לו.

 

מי שלא נאלץ לעבור את כל 19 משחקי הליגה העונה כלומר כל מי שאינו אוהד שרוף או לא אוהד בכלל יכול לתקוף את המחאה הלגיטימית הזועקת ממעמקי הלב נגד אלי טביב ורן בן שמעון. לא כיף לחזות במשחקים של בית"ר, לעתים מדובר בסיוט כולל בניצחונות ולכן זה בכלל לא משנה אם העונה תסתיים איכשהו במקום רביעי וכרטיס לאירופה.

 

העונה הנוכחית אף הולכת ומתפתחת למעין דה-ז'וו אחד גדול. לשלהי תקופת גאידמק. לעידן הפניג'לי שקדם לבואו של האוליגרך ולשתי האליפויות הדורסניות שנביא עמו, ולשנים האחרונות של המועדון תחת סניף ירושלים של תנועת החרות בסוף שנות ה-80.

 


כמו סוף העידן שלו, ארקדי (אסף קליגר)

 

מסע נטול ציפיות ונטול חוויות בו מחשבים רק נקודות ולא שערים יפים, מהלכים מענגים או משחקים בלתי נשכחים. קודם כל על מנת להישרד אחר כך כדי לנסות ולהתברג כמה שיותר למעלה. או בשלוש מילים: עונת כאב ראש.

 

2. גיא לוי שלף את עומר אצילי ומשח אותו מקצה הספסל לגדולה ועל הדרך גם קידם את שלומי אזולאי הקשר. סלובודאן דראפיץ' העניק כנפיים לדוד קלטינס וקידם את טל כחילה. בא בן שמעון והזיז את השעון לאחור.

 

לידור כהן, שלא ממש הצליח לפרוץ אצל קודמיו אבל כן עשה צעדים בכיוון הנכון, איבד את כל הביטחון.  כחילה בכלל  נמחק וקלטינס נאלץ לעבור תקופת ספסול ולנדוד בין תפקידים במגרש עד שהצליח בעיקר בעזרת כוח רצון וחיסרון בעמדה מסוימת ( מגן ימני) לתפוס מקום ב-11.

 


לא מלוטש, בריהון (ערן לוף)

 

בנוסף הנחית טביב  בבית וגן שני כישרונות צעירים במטרה להשביח אותם. ומה עשה בן שמעון? טל בנש כבר ארז מזוודות וחזר לכפר סבא בעוד יעקב בריהון נראה אחרי חצי שנה בבית וגן בדיוק כפי שהגיע: מפוחד ולא מלוטש.

 

ולא שכחנו את שמעון אבוחצירה. החלוץ נתן את העונה הטובה ביותר שלו תחת בן שמעון בקריית שמונה, המאמן לחץ להביאו והנה גם אבוחצירה ברח מהקן.

 

וזה אותו מאמן שזוקף לזכותו את התקדמותם של דור אלו וגידי קאניוק במכבי פתח תקווה. איך אפשר להסביר את זה? אולי בכך שבן שמעון עצמו יכול לפרוח רק בקבוצות קטנות.

 


מתאים רק לקבוצות קטנות, בן שמעון (אודי ציטיאט)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי