שלא יספרו לכם סיפורים – תיקו ישרת מחר את שתי הקבוצות שישחקו בטרנר במשחק העונה. נכון שתיקו ישרת פחות את מכבי ת"א מבחינה מעשית, אבל כשאתה בא להתמודד עם קבוצה חזקה, שהשחקן הכי משמעותי שלה – מיגל ויטור – חזר לפעילות, לאחר שהיא התאוששה מהמשבר וכשהחיסורים אצלה בהרכב פחות קריטיים מהחיסורים במכבי ת"א, תיקו זו תוצאה מצוינת. בעיקר בגלל שגם אחרי המשחק הזה אף קבוצה לא תוכל לומר למכבי ת"א: "אנחנו ניצחנו בטרנר ואתם לא".
וזה, אגב, יתרון שבמכבי ת"א לא יודו בו בפה מלא, אבל הוא מהווה אפילו מחסום. קבוצה שלא מפסידה בבית היא קבוצה שיוצרת הרתעה. וב"ש, שניצחה בסן סירו, שהוציאה תיקו בסאות'המפטון, שחזרה מהר הגעש בפיראוס ללא הפסד, עוד טובה מזה בבית. כי גם בתקופה הכי קשה שלה – שבה הפסידה לקריית שמונה בבית בגביע, נכנעה בחוץ למכבי ת"א והפסידה פעמיים לבשיקטאש – היא לא רשמה שני הפסדים ברצף.
ב"ש יכולה להפסיד, והיא הפסידה תשע פעמים העונה, אבל קשה לנצח אותה. מכבי ת"א לעומתה חיברה השנה פעמיים שני הפסדים רצופים, ומה שבעיקר צמצם את ההפרש אלה החודשיים האחרונים, שבהם היא לא רק שלא מפסידה או מאבדת נקודות בכלל, היא בעיקר מנצחת – תשע פעמים ברציפות.
אוהדי ב"ש. הם טרם ראו הפסד ליגה ביתי (דני מרון)
זה כשלעצמו יכול להלחיץ כל יריבה, חוץ מכזו שלא מפסידה בבית וזקוקה בסך הכל לתיקו כדי לדחות את ההכרעה ואולי לשנות מומנטום. לכן מכבי יודעת שתיקו הוא לא כזה נורא. במצב כזה, בלי בלם קבוע, עם מגן שמאלי לא טבעי – אבל שחקן הגנה מעולה – עם שני שחקנים שחזרו לאימונים רק אתמול, מכבי ת"א צריכה להבין שזה לא עוד יום במשרד.
מנגד, הפועל ב"ש יודעת שגם ניצחון לא יסגור את הסיפור. זה לא שהם לא ינסו לנצח אם יתאפשר להם, אבל הם לא ישחקו פתאום התקפי באופן מובהק כדי לסגור עניין. מכבי ת"א היא קבוצה שלא נכנעת, ולמרות הפרש השערים המצוין של ב"ש, שבמקרה של הפסד יהיה שווה עוד נקודה להפרש, עדיין יוותרו שמונה מחזורים לסיום העונה בפלייאוף שאין בו קבוצות סטטיות. העונה לא תוכרע מחר, ולכן, כפי שנאמר, תיקו ישרת את שני הצדדים.
בכל. בכל מקרה, הסיפור ליא יסגר בשבת (דני מרון)
בשולי הדברים התברר אתמול כי משרד הכלכלה – מה לו ולספורט? – אסר על אוהדי הפועל ב"ש להפעיל את המנואלה, שתאפשר להם לפרוש ביעילות את דגלי הפרישה הנהדרים שמכינים שם האוהדים. קצת נמאס מהתערבות של כל מיני גורמי אכיפה, שחושבים שבגלל הסיכוי המזערי שיקרה משהו, הם צריכים לכסות את התחת שלהם מהבחינה הביטוחית.
לא רק שאין סכנה בהפעלת מנואלה (היא לא מונעת פינוי המוני), זה בערך הדבר האחרון שנותר לאוהדי הכדורגל כדי להרשים איתו, מאז שניקו בעזרת קנסות נדיבים ועונשים שונים ומשונים את המגרשים מאמצעי פירוטכניקה.
בוזגלו ושהר. ימשיכו לחגוג בבית? (דני מרון)
הרגולטורים צריכים להתכנס יום אחד, כמו הקרדינלים ברומא, עד שייצא עשן לבן ועד שיוחלט מה מותר ומה אסור במגרשי הכדורגל. אי אפשר מצד אחד להתגאות בכמויות קהל, בכיסוי טלוויזיוני מושלם, בסטטיסטיקות דיגיטליות און ליין – כי אלה היו הדרישות – ומצד שני לאפשר למשרד הכלכלה או בטחון הפנים לנהל את אוהדי הכדורגל בישראל.
מה דעתך על הכתבה?