התרגשות מסוג אחר סיפקה אמש (שבת) נוכחותו באצטדיון של ליאנדרו סימיוני, החלוץ הברזילאי של הקבוצה שהוטס לישראל במימון עמותת האוהדים "וסרמיליה" והיה אורח הכבוד במשחק. סימיוני נותר משותק בפלג גופו התחתון בעקבות תאונת אופנוע שבה היה מעורב, ואף על פי כן שמר על אופטימיות.
בחוש הומור אופייני תיאר סימיוני את הרגשות שחווה בביקור: "מלבד הליגה של ילדיי, אלה היו הרגעים הכי מרגשים בחיי", אמר. "כשטסתי לישראל אמרתי לעצמי 'ליאנדרו, רק לא לבכות', ובכל זאת בכיתי. האוהדים, השחקנים ואלונה התייחסו אליי כאל חלק מהמשפחה שלהם, אז איך יכולתי שלא לבכות?".
חשיבות הניצחון: "מזל שניצחנו, אחרת עוד היו עלולים לחשוב שהבאתי להם את המנחוס'".
האווירה בטרנר: "במלוא הרצינות, בשום מגרש בברזיל שבו שיחקתי לא התנסיתי בחוויות דומות מבחינת הקהל".
סימיוני ומליקסון, "לא יכולתי שלא לבכות" (דני מרון)
המצטיינים: "מאור מליקסון, שהוא כמו אח בשבילי. אהבתי גם את ההופעה של ג'ון אוגו, הוא משהו מיוחד".
הסימיוני הבא של באר שבע: "הם לא צריכים עוד סימיוני, יש להם את בן שהר ואת וואקמה. החוד שלהם קטלני. אותי הם אולי צריכים בתור אוהד".
האליפות הקרובה: "צפיתי במשחקי הקבוצה במוקדמות ליגת האלופות ובמפעל האירופי ואני שמח להיות חלק מההיסטוריה של המועדון. אנחנו כמעט שם, ובכל זאת יש עדיין לאן להתקדם".
וואקמה ואוגו, המחליפים של סימיוני (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?