המחזור ה-18 של ליגת העל מאחורינו. סטטוס-קוו נשמר בצמרת, מכבי חיפה המשיכה להתרחק מהכרטיס לאירופה ומכבי פתח תקווה שוב הוכיחה שמעמדה למעלה מוצדק. אז הנה לכם האנשים של המחזור.
שוער: רן קדוש (הפועל כפר סבא)
למען האמת, אף אחד משוערי ליגת העל במחזור הזה לא סיפק משחק יוצא דופן, אך קדוש הוא היחיד מבין אלו שלא ספגו, שעבד קשה. בנוסף, זה המשחק הרביעי שלו בלבד ללא ספיגה העונה. הטענות הגדולות כלפיו היא שבקבוצת תחתית, שוער צריך "להביא" נקודות לקבוצה שלו והוא לא מביא. השבוע, הוא עשה זאת.
מגן ימני: עלי עותמאן (בני סכנין)
מבחינה התקפית, אין להרבה שחקני הגנה בליגת העל את מה שיש לעותמאן להציע. כבש בבעיטה חופשית נהדרת והוסיף גם שני בישולים ב-2:5 על ק"ש. איזו פריווילגיה יש לסכנין ששני שחקני ההגנה שלה, מציגים מאזן התקפי של שחקן התקפה.
הקופון הבא של לוזון? דוס סנטוס (ערן לוף)
בלם: אליסון דוס סנטוס (מכבי פתח תקווה)
לאורך העונה נתנו פה קרדיט לדור אלו, קרלוס קוויאר ועומר דנינו והנה שחקן שלא זכה ליותר מדי מחמאות. הבלם הברזילאי, שהגיע בעונה שעברה ללא עבר מבטיח וסומן בפ"ת כפוטנציאל עתידי, רושם עונה גדולה ונראה שהחיבור והלמידה מקוויאר עשו לו רק טוב. לא יהיה זה מפתיע אם לצד דור אלו וגידי קאניוק, אבי לוזון יגזור קופון נוסף.
בלם: ניר ברדע (מ.ס אשדוד)
לא קל לשחקן להיכנס למרכז ההגנה כבר אחרי פחות מ-10 דקות של משחק. ברדע, לו זו הייתה הופעה שלישית בסה"כ העונה בליגה, הציג משחק חף מטעויות שכמעט גם הסתיים עם בישול לשער. באשדוד בונים מאוד על הבלם הצעיר שהגיע מהפועל ר"ג.
מגן שמאלי: אבי ריקן (מכבי תל אביב)
מאז חזר לעמדת המגן השמאלי בשני המחזורים האחרונים, אנחנו רואים מכבי דינמית יותר, תוקפנית יותר. בדרבי שהוכרע לטובת הצהובים, הוא לא רק עשה עבודת הגנה מצוינת, אלא גם כמעט בישל לקיארטנסון שער נוסף כאשר שם לו על הראש כדור על מגש של כסף. פלא שבמכבי עשויים לוותר על בן הרוש?
חזר לעצמו, ריקן (דני מרון)
קשר: דן איינבינדר (בית"ר ירושלים)
יש דברים שלא רואים רק בסטטיסטיקה ואיינבינדר, שבמקרה גם התכבד בשער הניצחון החשוב מול הפועל חיפה, הוא החוליה המקשרת של רן בן שמעון בקישור. בתקופה כזו לחוצה, הקשר, שגדל בבית וגן מוכיח, שאין תחליף ללב ולנשמה.
קשר: מאור מליקסון (הפועל באר שבע)
זהו, אפשר להגיד שהפציעה של מאחוריו. אחרי שבלט במשחק מול מכבי חיפה, השבוע כבר זה התבטא בדף הסטטיסטיקה. שער מתוך הרחבה ועוד מספר מצבים שסידר לחבריו הפכו אותו לאיש הבולט במשחק. פלא שלברק בכר, קל יותר להושיב את מאור בוזגלו בחוץ?
קשר: ריף מסיקה (הפועל אשקלון)
לא קל לספק משחק שכזה, שאתה יודע שאתה כבר "רגל וחצי" מחוץ לקבוצה, וזה מה שעשה הקשר המוכשר בניצחון של אשקלון על הפועל רעננה. נראה שיובל נעים כבר לא ישחררו.
בגללו בכר לא מפחד להחזיק את בוזגלו בצד (דני מרון)
חלוץ: יובל אבידור (בני סכנין)
שימו לב לנתון הבא: בשלוש השנים האחרונות, כבש יובל אבידור ארבעה שערי ליגה ביחד. העונה, ועוד רק אחריי מחציתה: הוא סופר כבר חמישה. מה גרם לשינוי? ככה זה כשלחלוץ יש ביטחון.
חלוץ: גיא מלמד (מכבי פתח תקווה)
אולי החלוץ בכושר הטוב בליגה. אחרי השער המרהיב שכבש נגד בני סכנין, מלמד לא שבע וחזר שוב לסמי עופר בו כבש רק שבוע קודם. התוצאה? התחלת המהלך שהוביל לגול הראשון ועוד שער נפלא אחרי התעללות בדקל קינן מה שגם הוביל להחלפתו. לוזון ידע למה התעקש עליו בקיץ.
חלוץ: וידאר קיארטנסון (מכבי תל אביב)
החלוצים הגדולים ביותר בעולם מתבטאים ביכולת ניצול מצבים מקסימלית וכזה הוא האיסלנדי. מטר אחד פנוי שנתנו לו ברחבה, הספיק לנגיעה רכה בכדור והכנסתו לרשת, נגיעה שבהחלט מקורה ברמות הגבוהות. האיסלנדי עונה על המגרש.
קיארטנסון, מישוה מעיז להתלונן? (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?