1. ההבדל בין באר שבע לבית"ר לא מסתכם רק בכסף אלא בשכל וקשרים. בבירת הנגב כרתו ברית עם הסוכן דודו דהאן וזה הנחית להם מאשדוד שני כשרונות במחיר מציאה (בטח ביחס לכסף שמכבי תל אביב שופכת על דמי העברה ומשכורות). מיכאל אוחנה כבר ניצח לאלופה משחקים העונה וניב זריהן עשה זאת הפעם ב-1:2 המתסכל (משחק שהיה שווה תיקו לכל הדעות).
בשעה שבאר שבע מתנהלת בחכמה, אצל אלי טביב הכל מקרי והקו המכונן היחיד הוא חסכנות. וכך הגיעו לבית"ר בתקופתו שלל שחקנים מהליגה הלאומית. זה עבד לו במקרים של עומר אצילי ושלומי אזולאי אבל נכשל בגדול בשאר המקרים. חבל על המילים להזכיר את כל השמות שנחתו בבית וגן וברשותכם נתמקד ביעקב בריהון.
מספרים של הליגה הלאומית זה הדבר הכי מטעה ולראייה 13 שערים כבש בריהון בהפועל ראשל"צ ואפס העונה. גם בעיות המשמעת ונתוני האישיות של שחקן הכנף היו אמורים להדליק נורות אדומות, אבל טביב כמו טביב מעדיף תמיד להיכנס לחנויות של "הכל בחמישה שקלים". ולחשוב שהשקעות כמו זריהן ואוחנה כן יכולות היו להגיע לטדי בלי ליצור גירעון. להסתכל על בריהון ולהבין שעם "מר קראב" על ההגה לעולם לא נהיה יותר מסייד-קיק.
מספקת רכש יעיל בניגוד לטביב, ברקת (דני מרון)
2. עידן ורד ואריק סאבו הם כל כך אוברייטד שזה כבר מרתיח. כשוורד מגיע למשחקים הוא מבשל וכובש אבל זה קורה אחת לשלושה-ארבעה משחקים וכשזה לא קורה הוא מקבל את האשראי להסריח את הדשא 90 דקות.
והסלובקי? זה שכל כך רדפו אחריו בקיץ האחרון למרות שהיה שחקן ספסל בפאקינג פאוק סלוניקי ובינואר כבר היה בדרך החוצה (בצדק: כבד, איטי ובעיקר אדיש להחריד), הפך לפתע לבאנקר בהרכב (וכן גם קובי מויאל טוב ממנו).
סאבו, למה רדפו אחריו? (דני מרון)
עיתונאי החצר מדווחים לנו שוורד וכמובן "סאבו-מה-אתה-עושה-בקבוצה-שלי" מיועדים להמשיך בעונה הבאה, בעוד קלאודימיר המעולה, מתנדנד. אתה רוצה לעצום עיניים ולומר תעירו אותי כשטביב יעזוב.
מה דעתך על הכתבה?