פרנקל המנוח לא חיפש ליצור קשר עם רזניק ומשפחתו רק לצורך החלפת חוויות, אלא כדי להגשים מטרה חשובה. "הוא היה מאוד נרגש וסיפר לי כי ברשותו נמצא ספר תורה ששרד את השואה מבית הכנסת של דוד-הורודוק בה חיו מעל 3,500 יהודים, כשליש מתושבי העיירה", ממשיך רזניק, "פרנקל ביקש ממני להעביר לישראל את ספר התורה ולמסור אותו לאבי שהקים בתל אביב את בית הכנסת ע"ש חסידי סטולין".
רזניק קבע עם פרנקל להיפגש בעיר לודג' שם קיימה הנבחרת משחק נוסף כמה ימים מאוחר יותר והתפנה להתכונן למשחק מול הנבחרת הפולנית שהסתיים בתבוסה כואבת 7:2 לאכזבתם הגלויה של 30 אלף יהודים שהיו בין 70 אלף הצופים במשחק. "משפחתי עלתה בהדרגה לארץ ישראל", מספר רזניק, "תחילה המשפחה של אמי ב-1925 ושבע שנים אחר כך הגיעו הורי וארבעת ילדיהם ללתל אביב. שנה אחר כך, בשנת 1933 נולדתי בבית החולים הדסה כתאום לאחותי חינה. כמעט כל משפחת אבי הושמדה לאחר שהנאצים נכנסו לעיר בשנת 1941. רוב המשפחה נורתה למוות אל תוך בורות שנחפרו מראש קרוב לעיירה. אחרים שנשלחו לעבודות כפיה לא שרדו או נשלחו למחנות המוות בטרבלינקה ואושוויץ. אח אחר של אבי, פסח, ניהל תחנת דלק בברטיסלבה ונרצח גם הוא על ידי הגרמנים".
הנבחרת בהדרכתו של המאמן היהודי האגדי גיולה מאנדי (שהוליך ב-1954 את הונגריה לגמר המונדיאל) המשיכה כאמור ללודג', בה התגורר פרנקל, וסיימה ב-1:1 נגד נבחרת העיר שחוזקה במספר שחקנים מנבחרת פולין עד 23. לאחר המשחק הגיע פרנקל לבית המלון של רזניק עם ספר התורה עטוף בפרוכת. "הסברתי לו כי יהיה לי קשה להחזיק את הספר בימים שנותרו לנו בפולין וקבענו להיפגש בוורשה לקראת ההמראה חזרה לישראל", מוסיף רזניק.
ואכן גם בוורשה הגיע פרנקל לשדה התעופה עם דמעות והעביר לרזניק את ספר התורה כשהוא ממלמל כי זה הספר הקדוש שאבא שלו החזיק בבית הכנסת ושאין לו ספק שהאב יזהה אותו. "ספר התורה היה מונח על החזה שלי, הורדתי את כובע הגרב שהיה על ראשי והלבשתי אותו על ידיות הספר", ממשיך רזניק. "שחקנים בנבחרת בהם אברהם בנדורי, יוסל'ה גולדשטיין, שייע גלזר והמאמן מאנדי ביקשו ממני להעביר אותו יחד עם הציוד של נבחרת ישראל".
וכאן עשה רזניק טעות טראגית: "חששתי להשליך ספר תורה לתא המטען והחלטתי לקחת אותו אתי ולעבור את המכס". המוכס טען בפני רזניק שאסור להוציא חפצי קדושה מפולין, הזעיק שוטרים ועצר את הכדורגלן לחקירה. רק בהתערבות אנשי השגרירות הישראלתי והמלווה מטעם ההתאחדות לכדורגל הפולנית יצחק קוז'ידלו, שוחרר לבסוף רזניק ועלה על הטיסה לישראל.
"את ספר התורה הם החרימו ולא ראיתי אותו יותר", נאנח רזניק, גם השגרירות ניסתה אבל לא הצליחה לאתר אותו וזה כואב לי מאוד. עד היום אני חש עצב על המהלך שהיה יכול להסתיים בדרך מוצלחת יותר". פרנקל עצמו עלה עם משפחתו ארצה ב-1960 והתגורר תקופה קצרה בבית משפחת רזניק, אחרי שנה עקרו כעבור שנה לארצות הברית.
מה דעתך על הכתבה?