אשקלון הרוויחה אמפתיה – בהפועל האשימו אותה בקנוניה עם בני יהודה, והיא טרטרה את הפועל בעניין בן רייכרט – שחקן שכמות קבלת ההחלטות השגויות שלו בחצי שעה גדולה מכמות קבלת החלטות שגויות של תינוק בן שמונה חודשים. היא גם הוציאה את הפועל והקהל שלה משלוותם לאורך כל המשחק אתמול. הוציאה אותם משלוותם עד שהפועל ת"א אפילו לא הטרידה את שערו של דלה איינוגבה. בקושי נכנסה לרחבה. ניהול משבר מושלם של יובל נעים ואיתן קסנטיני, וזה כולל הבעיטה באוהד אתמול – שערורייה בפני עצמה – כי זה בדיוק מה שהם היו צריכים: לנפנף את שאריות הריכוז שעוד נותרו להפועל ת"א.
שחקני הפועל ת"א נראו כמו האוהדים שלהם: חיוורים, מתקשים לנשום, דוממים. זו הייתה סינרגיה של גסיסה. הפועל נראתה במשחק הכי חשוב שלה מאז משחק הגומלין נגד זלצבורג, הפוכה ב-180 אחוז מהקבוצה של אז: לא מאומנת, לא מתוכננת, לא מוכשרת, לא רגועה, לא ראויה.
אם הפועל ת"א תרד בשבוע הבא לליגה הלאומית, יגיע לה ולא רק בגלל הפיאסקו הניהולי, אלא בגלל הפיאסקו המקצועי. ואולי זה עדיף. בלי שחקני בית המועדון הזה לא יגיע לשום מקום, אלא רק דרך הלאומית.
2. הפועל אמורה לרדת כי היא צריכה לתת את מבטחה בהפועל קריית שמונה – שק החבטות של הפלייאוף התחתון, שחטפה אתמול בביתה הפסד שני ברציפות מהפועל כפ"ס, והפעם רביעייה מהדהדת. הנטייה הזו בקרית שמונה לדפדף עונה בעיצומה אומנם מפרקת את המועדון במהלך העונה, אבל בעיקר הופך את היריבות למה שהן לא באמת. בכל מקרה, גם אם קריית שמונה תתעשת ותצליח להוות יריב להפועל אשקלון בשבוע הבא, עדיין עושה רושם שהפועל ת"א לא תצליח לעבור את רעננה. אחרי הכל, גם כשנותנים, עדיין צריך לקחת. ובתחום הזה, הפועל ת"א היא הנאיבית שבחבורה.
3. ראיתי אתמול היטב – מתחת לעיניי – את האירועים המבישים במושבה. טוטו תמוז חטף קללות מהציע, לא שלט בעצביו, נהדף על ידי שוטרי היס"מ וברגע שהתקשה לקבל את המצב – מאותו רגע לא ראו שוטרי היס"מ ממטר. הם לא הבינו מה תפקידם ומי מנסה למנוע את ההשתוללות שלהם. הם לא מזהים שחקני נבחרת, לא היו מזהים את המפכ"ל על אזרחי ולא יודעים איך מתנהגים עם בעלי תפקיד שמנסים להפריד. הם פוצצו אנשים ברמות שמפוצצים מחבלים, כולל נשים, אנשי צוות רפואי וכמובן שחקני כדורגל. זו הייתה התנהגות מחרידה, מדאיגה, מקוממת, ששייכת למשטרים טוטליטריים. גם אם שחקנים מאבדים שלווה, מנסים להתגונן ולמלט את עצמם מהאירוע ההזוי, הפתרון הוא לא באלימות.
לא היה שום דבר באירוע אתמול שחייב כניסת משטרה לאצטדיון – אם כבר היה כזה הוא היה בהשלכת האבוקות בעליית הקבוצות למגרש – וכהרגלה, המשטרה לא שמרה על הסדר אלא הפרה אותו.
4. משפט אחד על האירוע שחמק אתמול מתחת לרדאר: המשחק הטעון בין סכנין לבית"ר ירושלים. מהיום שבית"ר ירושלים הסירה את ידיה מהסכסוך הישראלי-ערבי, והתחילה לנסות במשחק להוכיח מה ההבדל ההיסטורי בינה לבין בני סכנין, היא פשוט מתעללת בה.
מה דעתך על הכתבה?