הכוכב פתח והתייחס לבחירה לקיים את הראיון בעמוד הפייסבוק שלו: "בזמן המודרני יש המון אפשרויות. לחלק מהגופים אנחנו מחויבים ומחלק אנחנו צריכים לקבל אישורים מיוחדים. לא לכל אחד יש את הזכות לדבר מהרגש וללא פילטרים, בלי עריכות. אני רוצה לדבר ולשתף. הרבה אנשים רוצים לשמוע את מאור בוזגלו ולא יצא להם כל כך. גם בקבוצה לא נתנו ולפעמים צריך טיימינג טוב בשביל להעביר מסרים. יש לי את האפשרות לפתוח את הלב ולחלוק את כל מה שעבר עליי, מהלב. אחת הסיבות שרציתי לעשות את זה אצלי זה כי קיבלתי המון פניות לעשות ראיונות בלעדיים. לפעמים הצד השני מאוכזב כשלא בחרת בו. אני מכבד אותם ויודע באיזה מקצוע אנחנו נמצאים אז העדפתי לעשות את זה בדרך שלי".
מערכת היחסים עם אלונה: "זה משהו אחד איתי והיחסים שלה עם אבא שלי זה משהו אחר. ביני לבינה זה מדהים. היו אומרים לי למה אתה לא דופק לה בדלת ואומר שאתה רוצה להישאר. צריך לעשות הפרדה, אני שחקן כדורגל. אני לא מעורב במו"מ ולא נוכח בפגישות. כשהגעתי לב"ש הם לא פנו אליי, אלא אליו. אני שחקן כדורגל ואני אעשה הכל בשביל להיות הכי טוב על הדשא. מסי וניימאר גם מיוצגים על ידי אבא שלהם. למה בארץ מסתכלים על זה בעין לא יפה? אני לא מבין. אני מאוד מעריך את אלונה. לא קל להיות אישה במקצוע של גברים. זה לא פשוט והיא מתמודדת עם זה בצורה מדהימה. היא הביאה לעיר ערכים ואי אפשר לקחת את זה ממנה".
"לא עובדים נכון בכדורגל הישראלי" (אודי ציטיאט)
יחסיו עם מאור מליקסון: "ברגע שזורקים לאוויר כל מיני דברים, זה מחלחל. נוצר סוג של סכסוך שלא היה קיים. הוא אחד השחקנים הטובים בארץ. הוא טיפוס קצת אחר, הוא בפינה שלו. הוא מאוד מצחיק ושנון, על הצד המקצועי אי אפשר להתווכח. בשלב כזה או אחר, הרבה מאוד גורמים הפיצו כל מיני שמועות בעיר. התחרות היא לא ביני לבינו. אנחנו לא באותו תפקיד בכלל ואנחנו ממש שונים בסגנון המשחק שלנו. רוב המשחקים הטובים של הקבוצה היו כששנינו שיחקנו. אפשר להפסיק לעשות השוואות זה לא עושה טוב לאף אחד. נוצרו כל מיני שמועות בעיר ודברים שלא היו מחויבים למציאות. הצליחו לסכסך בינינו, אני לא מבין אפילו מאיזה אינטרס. אני באתי ואמרתי לו שנוציא הודעה מסודרת, אבל באיזשהו שלב זה נעצר".
חלום לשחק באירופה: "אם הייתי נולד בצרפת, איטליה או אנגליה הייתי מגיע לטופ של הכדורגל העולמי, אין לי ספק. מה לעשות שאנחנו ישראלים? לכל אחד יש את הקשיים שלו. אם היה לי דרכון יכול להיות שהייתי חתום בקבוצה גדולה אחרי העונה המטורפת הזאת. אני בטופ של הכדורגל הישראלי. אני קטן מבנזמה בשנה. הוא היה השותף שלי בחדר במשך שנתיים. מאותו יום הבנתי שההבדלים והרמות הם שונים לחלוטין. אני חושב שהכדורגל הישראלי יודע לעבוד קשה, אבל הוא עובד לא נכון. מכוונים אותו לא נכון. הבסיס שאני למדתי בבלגיה, זה איך לישון ולאכול כמו שצריך".
היחסים עם ברק בכר: "לזכותו, הוא אחד המאמנים הכי אמיתים וגברים לאורך כל הדרך. להיות מאמן בסוג כזה של קבוצה זה לא קל. אתה מתמודד עם הרבה מאוד אגו ולחץ, כולם רוצים לשחק וכולם ראויים. לפעמים בראיונות מתייחסים רק אליי, אני לא מקנא בברק. הוא ידע לעשות את ההפרדה, היחסים ביני לבינו זה לא כמו שנראה. מנסים לסכסך בינינו. אמרתי שאני מרגיש שזה לא מקצועי, זה בא מהלב. כל מה שאני כותב זה מהלב. לפעמים זה לא נכון לעשות את זה, אבל בשיחות עם ברק הבנתי המון דברים. אני לא עונה למאמן, אני תמיד מכבד, המאמן הוא אלוהים ומה שהוא אומר זה אמן. אני מכבד אותו בגלל הכנות שלו. אני די בטוח שמאמנים אחרים לא היו מתנהלים כמוהו. לא קל למאמן לגשת לשחקן במעמד שלי ולהגיד את הדברים כמו שהם. יש מאמנים שינסו למרוח ולבלבל".
"לפעמים בא לי לקרוע את החולצה ולדבר, שומעים רק את המועדון ואת אבא" (דני מרון)
כסף: "קוראים לי חמדן, שקרן, רוצה רק כסף. עד לפני שנתיים הייתי משהו בקרב אוהדי הפועל באר שבע. הגעתי עם ברדה ומשם רק עלינו. אני חסין, דברים עוברים לידי ואני לא מתייחס להכל. אני יכול להבין את האוהדים. אם הייתי רואה כל יום כותרת שאני עוזב, גם אני הייתי אומר מה זה? שיילך. קיים משבר כבר תקופה ארוכה. אני כן יכול להבין אותם, אבל אני לא מסכים עם זה".
המשבר עם הקהל: "זה לא נעים ששורקים לך בוז. כמה משחקים קודם היו שרים לי ורוקדים איתי. כשזה הקהל שלך זה נכנס לך ללב. קהלים אחרים מקללים ושורקים, זה בסדר. ברגע שזה בא מהבית זה לא קל. אפשר להתעלם ולתת לזמן לעשות את שלו. פתאום אתה נותן גול אז שוכחים וזה יורד. אני מתמודד עם זה. מאז המשברים עם המועדון, יש משבר עם הקהל. כשהגעתי חיבקו אותי, תמכו אותי ואהבו אותי. בשנתיים האחרונות זה התערער. הקהל ניזון מהתקשורת, פתאום רואים שאני רוצה לעזוב, רואים כותרת של אבא שלי, רגע אחד חתמתי במכבי חיפה ורגע אחד במכבי ת"א והם מסיקים מסקנות. אני לא בגנון, אני מקצוען שרוצה לתת מעצמו. לפעמים לא שומעים את קולך ונראה שאתה מסכים למה שכתוב".
העתיד: "אני כרגע מחשב מסלול מחדש. הפציעה שינתה לי המון תכניות. לא אגיד שזה פגע בי, הכל קורה לטובה. אם הייתי חותם במקום מסוים אולי היה קורה משהו גרוע יותר? אני עטוף במשפחה תומכת ואהובת וזה מה שחשוב לי יותר מכל. אבא שלי אומר הרבה דברים. לאחרונה ישבתי עם אלונה וקיבלתי הצעה מכובדת. אני בראש שלי כרגע עסוק באיך להחלים כי אני יודע מה עומד בפני. עברתי פציעה דומה, זאת עבודה לא קלה. אחזור הרבה יותר חזק, רעב וטוב. אני לא אצהיר על זמן חזרה, אבל בראש שלי יש לי מטרה מסוימת. אני מכיר את הגוף שלי, עברתי פציעות קשות מאוד ששחקנים אחרים לא הצליחו להתאושש מהם. אולי אני לא אחזור כמו מאור בוזגלו, אבל אחזור הרבה יותר טוב ממנו".
"הייתי יכול לחתום בקבוצה אחרת לפני הפציעה" (דני מרון)
הצעות באמצע העונה: "גם אם יציעו לי יותר ממיליון יורו לעונה, אני לא אחתום באמצע העונה בקבוצה אחרת. היו שמועות, עוזב לא עוזב, חותם לא חותם, אני שמתי לעצמי מטרה שאני לא עוזב עד שאני לא אקח תואר. לא הייתי עושה מה שדור אלו עשה, זה לא מכבד לא אותו ולא את הקבוצה. לא הייתי נותן לזה לקרות. הייתי יכול לחתום בקבוצה אחרת בליגה לפני הפציעה, אבל איך זה יראה? אני לא לחוץ כי אין לי כאב ראש של איפה אשחק. אני עסוק אך ורק בשיקום שלי ובמשפחה. הזמן יעשה את שלו".
אבא שלו: "כמה פעמים אמרתי לו שיפסיק? ושיעשה ככה או אחרת? עדיין אני קם בבוקר והוא עושה מה שהוא רוצה. אני מתרכז בלהיות טוב על המגרש ולשמחתי זה עובד. הוא כמו ילד קטן שנכנס לעולם של משחקים, ככה הוא ברשתות החברתיות. הוא עונה לכל אחד ואני לא יודע מאיפה הזמן והסבלנות. אם פעם היו מתקשרים עליו 800 כתבים בו זמנים, הוא תמיד היה בדעה שהם רוצים להתפרנס ואני אתן להם את הכבוד. הוא מדבר בפייסבוק כאילו הוא כותב בקבוצת הווטסאפ של המשפחה".
הירידה לספסל: "אני לא מתאכזב כל כך בקלות, אבל זה בלבל אותי. שחקן שנמצא בכושר הכי טוב וחתום על הרבה מאוד דברים גדולים העונה ונמצא בכושר טוב, פתאום מוצא את עצמו בספסל. הסיבה לדעתי היא לא מוצדקת והיה לי מאוד קשה לקבל את זה. מה הייתה הסיבה? עד היום אני לא יודע להצביע על משהו מסוים. זה עצר לי את הקצב. לפני העונה הזו ידעתי שמצפה לי עונה קשה. בכל העולם לא קל לשחק בשנה של סיום החוזה. תיארתי לעצמי שאשחק פחות. תמיד הייתה לי שמחת חיים, שום דבר לא יפגע לי בזה, ואתה מנסה להבין דברים לעמוק ולא מצליח".
לא היה נוהג כמוהו, דור אלו (אריאל שלום)
העונה הבאה: "זה כמו בין גבר לאישה. יש חילוקי דעות ויש עליות וירידות וזה מה שקורה לי עם באר שבע. זה משהו שקיים וקורה במהלך מו"מ. למטבע יש שני צדדים. אני לא אומר שהצד שלנו היה נכון. אבל אותו דבר אני יכול להגיד על המועדון, הם היו יכולים להתנהג אחרת. בהתחלה הם התנהגו יותר בכבוד, בשנתיים הראשונות. בבוקר קופצת כותרת ושריקות בוז של הקהל, לך תתמודד עם זה כל היום. כל היום ברחוב מדברים איתי על אבא שלי. אבא שלי הוא בן אדם בפני עצמו ואני לא יכול לשלוט עליו. מצד אחד, אני מחויב למועדון ולא יכול להגיד מה שבא לי. גם אם אני מת ומתפוצץ שישמעו אותי. אסור לדבר, זה מגן על ב"ש ואפשר לכבד את זה. לפעמים אני רוצה לקרוע את החולצה ולדבר, לא שומעים אותי ושומעים רק את המועדון ואת אבא שלי. אתה מגיע לאצטדיון והקהל שורק לי בוז, זה בכלל לא קשור אליי".
הפציעה: "גוף לא מגיב אותו דבר בגיל הזה. רוב הפציעות לדעתי הן בראש. בתקופה הקרובה יהיו לי הרבה מאוד שעות מתות שאני עם עצמי. אהיה סוג של מאמן מנטלי. אני מתכנן לקרוא ספרים. בפציעה הקודמת הייתי חצי שנה בחוץ והיה לי הרבה זמן לדברים אחרים. אני נשוי עם ילדים ויהיה לי זמן להיות איתם".
הקמפיין האירופי: "התמזל מזלי לשחק את רובו, מעבר לכמה משחקים פה ושם. אני לא רוצה לחכות ששחקן יפצע כדי להיכנס להרכב. הוכחתי את עצמי באירופה. הזכרונות האלה ילוו אותי כל החיים. הרבה רגעים מרגשים של שמחה וטירוף. הגול בסן סירו והגול שהעלה אותנו שלב זה משהו שייחקק בהיסטוריה של המועדון ושלי. הלוואי ונצליח לשחזר את זה שוב. הייתי בכושר הטוב בחיי, אין ספק. מבחינת מספרים, כושר משחק ועבודה".
מאבקי אגו בקבוצה: "יש בהפועל באר שבע שמות גדולים. יש רעש, אינטרסים ויש רעשי רקע. כאחד שנמצא שם, אני יכול להגיד שאין לנו אגו בכלל. החברות, לא רק בכדורגל, זה משהו שלא קיים לדעתי בעולם. הנשים, המשפחות, כולנו ביחד. נאבקנו עם מכבי בהתחלה אבל הפערים היו כל כך גדולים. הגענו לפלייאוף עם הלשון בחוץ".
עליות וירידות, בוזגלו חוגג (דני מרון)
סוד הקסם: "הדבר החשוב ביותר בקבוצת כדורגל זה שכל השחקנים יגורו בעיר. הקהל בב"ש מאוד חם, לטוב ולרע. עוטף, מחזק. לפעמים יש כל מיני דברים פחות טובים. ברגע ששחקנים גרים קרוב, הם לא צריכים לנסוע שעות לאימונים וזה חוסך להם עייפות. שחקן כדורגל זה לא רק זוהר ותהילה, יש המון משברים. אחרי משחק טוב מהללים אותך ואחרי אחד פחות טוב מפילים אותך לקרשים. צריך למצוא את האיזון. אני גדלתי עם מאמן מנטלי בבית, לאורך כל הקריירה שלי אבא שלי דרש ממני מצוינות וביקר אותי אחרי משחקים. הוא היה קשה איתי מאוד".
הייחוד בבאר שבע: "מה שקיבלתי בהפועל באר שבע יכול להיות שאני לא אקבל באף מקום אחר. הקבוצה הזו החזירה אותי ליהנות מכדורגל אחרי תקופה מאוד קשה. באר שבע עיצבה אותי להיות חזק מנטלית. שנה אחת בבאר שבע זה כמו שלוש שנים במקום אחר. מבחינת אינטנסיביות, חום. אתה בא לאימון והקצב גבוה, השחקנים מאוד טובים, חזרתי ליהנות".
מה דעתך על הכתבה?