נס לודוגורץ: על הרוח האלוהית ששמרה על הפועל באר שבע

אין דרך אחרת לתאר את מה שהתרחש אמש (רביעי) בבולגריה מאשר "נס לודורוגץ". הפועל באר שבע עשתה את כל מה שביכולתה כדי לא לעלות לשלב הבא במוקדמות ליגת האלופות ובכל זאת הצליחה לעלות.

בעיניי הבולגרים היו טובים יותר במשחק הראשון מאשר בשני, וזה אולי החלק המתסכל ביותר. הבולגרים שיפרו דבר אחד "קטן" ביחס למשחק הראשון, את ניצול המצבים. שחקני לודוגורץ לא הגיעו ליותר מדי מצבים, אבל ניצלו אותם באחוז גבוה (בערך 50 אחוזי הצלחה). דווקא אלופת ישראל היא זו שהפגינה ירידה עצומה ביכולת ביחס למשחק הראשון. זה היה המשחק החלש ביותר של ב"ש באירופה מאז המפגש בחוץ מול ת'ון השוויצרית בתחילת העונה שעברה.

• בלודוגורץ מבקרים: "כל המשחק של ב"ש תלוי בוואקמה"

הקבוצה נראתה ההיפך הגמור מהפועל באר שבע של השנתיים האחרונות. מבולגנת, מבוהלת, סופגת שערים קלים, לא מחויבת ובקיצור קבוצה ישראלית שמשחקת באירופה ולא קבוצה אירופית שמשחקת בליגת העל.

כשאני אומר לא מחויבת אני ממליץ לצפות בהילוך החוזר של השער הראשון ולראות את החזרה האיטית והלא מחוייבת של שיר צדק להגנה. הוא יכול היה בקלות למנוע את השער, אבל כנראה היה בתחושה ששחקן אחר כבר ימנע את השער, כמו יתר חבריו.

מנגד זכרו מי הביא להתקפה המתפרצת שהסתיימה עם השער של מוחמד גאדיר (שלישי בשני המשחקים האחרונים). היה זה מאור מליקסון עם גלישה שהיא כל-כולה לב ונשמה. באירופה מי שנלחם, נותן הכל ובעיקר מחויב בסוף בא על שכרו, גם אם לפעמים בצורה לא צפויה.

שחקני הפועל ב"ש. רוח אלוהית שמרה עליהם (אודי ציטיאט)

ברק בכר לקח הימור לא קטן כשוויתר על מליקסון והכניס את לואי טאהא במקומו. המאמן הרגיש שהקישור שלו לא עושה את העבודה כמו שצריך והבולגרים מצליחים לדלג מעל קו ההגנה הראשון די בקלות, אז הוא החליט לעבות את מרכז ההגנה שגם כך נראה שברירי. טאהא נכנס בצורה מצוינת למשחק וכפי שעשה לא פעם ולא פעמיים בעונה שעברה כשנכנס כבלם שלישי למשחקים באירופה הוא הוכיח שיש על מי לסמוך.

אין לי ספק שגיא חיימוב יודע שהיה לו משחק לא טוב, וזה בלשון המעטה. הבולגרים זיהו זאת היטב ובכל פעם ששחקני ההגנה נפלו למלכודת ומסרו את הכדור לחיימוב הוא זכה ללחץ גדול והשרה הרבה מאוד חוסר ביטחון על ההגנה. במועדון צריכים לדעת שיש להם בעיה בעמדה החשובה הזו.

אבל עכשיו הפנים קדימה. ב"ש הבטיחה עוד עונה אירופית לפחות עד דצמבר, והשאלה המרכזית היא באיזו מסגרת. כעת הכל תלוי בהגרלה. בעיניי מאריבור היא הקבוצה היחידה שהסיכויים מולה שווים, לקופנהאגן ולאפואל ניקוסיה יש יתרון על ב"ש ואולימפיאקוס וסלטיק בלתי עבירות.

שחקני הפועל באר שבע חוגגים (אודי ציטיאט)

האלופה תקבל שבוע של מנוחה מאירופה ותנסה לזכות בעוד תואר מקומי אחד (אלוף האלופים), ובעיקר לתת דקות משחק לשני התכשיטים החדשים שלה – איסק קואנקה ותומאש פקהארט. השניים יכולים להוסיף הרבה מאוד גיוון למשחק ההתקפה של האלופה הישראלית.

במידה רבה חזרתו של קואנקה היא אולי הבשורה הכי טובה דווקא לטוני וואקמה. אם הספרדי יהיה בריא ויראה את יכולותיו המגוונות, היריבות לא יוכלו להתרכז רק בניגרי המופלא.

אותי תמיד לימדו להסתכל על חצי הכוס המלאה. אם אתה טועה באופן היסטרי, מקבל אדום, מחמיץ פנדל ומשחק גרוע ובכל זאת עולה אז כנראה שיש איזושהי רוח אלוהית ששומרת עליך. עכשיו אם הרוח הזו תתפנה גם לסדר את ההגרלה – עם כדורים חמים או קרים – לביקור בסלובניה או בקפריסין אפשר כבר לראות ביום בהיר את ליגת האלופות בטרנר.