אי אפשר להגיד על עסקני הכדורגל שיש אצלם קיבוע מחשבתי בכל הנוגע לתפקיד יו"ר ההתאחדות. אחרי שנים שמילאו את הפונקציה הזו אנשים מתוך הכדורגל, ב-2014 החליטו להריץ מישהו מבחוץ ועופר עיני, יו"ר ההסתדרות לשעבר נבחר לתפקיד. עיני אומנם הצליח בצורה יוצאת דופן בפן הכלכלי לשפר את מצב ההתאחדות אחרי פרשת "היעלמותם" של 38.5 מיליון השקלים, אך הוא זוכה ללא מעט ביקורות על כך שאין לא כל נגיעה לכדורגל, והוא "לא מבין בענף".
עיני התייצב השבוע לשיחה פתוחה מול תריסר עיתונאים ובין השורות הודה שהוא לא מסוגל לקדם כל מהלך שהוא רוצה משתי סיבות: האחת כלכלית והשנייה, ניגוד אינטרסים ברור בקרב מקבלי ההחלטות בהנהלת ההתאחדות והמנהלת, שבאופן טבעי דואגים גם לאינטרס הצר של הקבוצות אותן הם מייצגים. לפיכך, לשון עיני, הוא מתלבט האם לרוץ לקדנציה נוספת בקיץ הבא. "הנטייה היא להמשיך", הבהיר, אבל הדגיש שזה יקרה רק אם יוכל לשנות וכרגע נראה שלא זה המצב.
עיני טוען שהבריא את ההתאחדות כלכלית, הציל את ישראל (בינתיים) מאיום ההשעיה בפיפ"א, אבל גם מודה שלא יכול היה לעשות מספיק. ויש גם את הכישלון הגדול של נבחרת הכדורגל בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 (חוזהו של אלי גוטמן הוארך לפני קמפיין מוקדמות יורו 2016 בתקופתו של אבי לוזון) שמרחף מעל ראשו. הכישלון הזה רק חידד את התחושה שהגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה שוב, וליהנות מכל העולמות – דמות שמבינה בעסקים, גם אוהבת כדורגל, וגם הוכיחה שהיא יכולה לבצע מהפך עצום, גם תרבותית וגם מקצועית בקבוצת כדורגל.
אלונה ברקת. השינוי שצריכה ההתאחדות (דני מרון)
אם חשבתם על השם אלונה ברקת, צדקתם. בשנת 2007 אשת העסקים רכשה את הפועל באר שבע, אז קבוצה ממוצעת פלוס בליגה הלאומית (סיימה רביעית בסיום אותה עונה), מידי אלי זינו. עשר שנים לאחר מכן, במועדון התאכזבו מכך שלא העפילו לליגת האלופות וישחקו "רק" בשלב הבתים של הליגה האירופית, כשפרשנים כאלו ואחרים אף העלו את המילה "כישלון" על בדל שפתיהם, נוכח היריבה "הנוחה" מאריבור. לזה קוראים מהפך, כמעט דמיוני. נחזור לנבחרת, אם עוד עשר שנים נגיע לפלייאוף עלייה לטורניר גדול – מה שכבר קרה במוקדמות מונדיאל 1990 ובמוקדמות יורו 2000 – יהיה מדובר בהישג קטן לא פחות, אך ריאלי אם על הספינה יהיה "הקפטן" המתאים, או יותר נכון את "הקפטנית".
גם הקשר לאלופת המדינה לא אמור להפריע. בדיוק כפי שהיה בתקופת אבי לוזון, אז האח עמוס ושינו זוארץ ניהלו את העניינים, ויו"ר ההתאחדות זז הצדה (עד כמה שהצליח). בעלה של אלונה, אלי, נמצא "בסוד העניינים" בלשון המעטה. מה גם שהשינויים שברקת ביצעה יצרו מערכת יציבה, שתוכל להסתדר בלעדיה לכמה שנים. חזרה לשאלה "למה דווקא היא?", ממועדון שהתבוסס בבינוניות בליגת העל במקרה הטוב, הפכה ברקת את באר שבע למועדון מוכר באירופה. נכון, לא יהיו לברקת את המשאבים הכלכליים שיש לה באלופת המדינה, והיא לא תוכל להביא זרים לנבחרת שיתנו לה את הערך המוסף, כפי שהיה בקבוצתה בשנתיים האחרונות. אבל היא כן תוכל להביא את התרבות הארגונית, לבחור את האנשים הנכונים וגם להביא את הטאץ' הנשי שלה.
כן, כי אולי איפה שכל הגברים נכשלו, צריך לתת לאישה לנסות. בתוך כל העסקונה הגברית הזו בכל המרכזים של מכבי והפועל ובישיבות ההתאחדות, אולי דווקא אישה, שיש לה כריזמה והיא ממש לא "פראיירית" תוכל לעשות סדר. ללא קשר להיותה אישה, יש מי שחושב שאותה התעסקות עם הפוליטיקה והעסקנות תהיה הבעיה של ברקת. "אין מה להשוות בין מהפך בבאר שבע, חברה פרטית, לפוליטיקה של ההתאחדות", אומר מאמן הפועל רעננה הטרי גיא לוי, שעבד תחת ברקת בשתי קדנציות שונות (2008/09 ו-2011/12), והוא גם בנו של יו"ר ההתאחדות לשעבר גברי לוי. עוד הוסיף המאמן: "בהתאחדות היא תצטרך כל הזמן קואליציות. אני לא ממליץ לה לעשות את זה, היא לא תעשה את זה בחיים. ברור שיכולים להיות לה רעיונות טובים, אבל בפרקטיקה יהיה לה קשה. זה מייאש עם כל הפוליטיקה הזו. אין לה מה לחפש שם".
תוכל לדפוק על השולחנות כשצריך (ערן לוף)
לוי גם התייחס לתכונות שסייעו לה בבאר שבע: "עקביות, נחישות ועקשנות. היא עברה גם תקופות קשות". ההתמודדות עם אחת התקופות הקשות, אי שם ב-2010, היא זו שאולי תוכל לעזור לברקת לבצע מהפך תרבותי ביציעים, כדי שמקרים כמו זריקת סרט הקפטן על ידי ערן זהבי, לא יחזרו. לפני שבע שנים וחצי, אחרי משחק מאכזב בו סיימה באר שבע בווסרמיל ב-2:2 עם מכבי אחי נצרת, כמה מאוהדי הקבוצה הזועמים שנסעו ברכב רדפו אחרי המאמן דאז גיא עזורי בכביש, גרמו לו לרדת לשוליים וכמעט לבצע תאונה. אחרי שעצר את המכונית, בה שהתה גם רעייתו, אותם אוהדים ירקו לעברו וניסו לתקוף אותו.
ברקת החליט שנשבר לה. היא הודיעה שהיא תעזוב את הקבוצה בתום העונה עקב המקרה הקיצוני. אחרי חודשיים וחיזורים רבים מצד האוהדים חזרה בה מהודעתה והחל המפך ביציעי הקבוצה. מקהל ששורק בוז אם הקבוצה לא מבקיעה אחרי עשר דקות במשחק ביתי, לאוהדים תומכים ברגעים הכי קשים. וכן, למתקן המפואר של טרנר יש חלק, אבל עוד לפני שעברו האוהדים לאכסניה המפוארת, במשך ארבע עונת אחרי המקרה התנהגו בצורה שונה לגמרי גם בווסרמיל המיושן. נכון, יש את אלו שיגידו שהתלות של הקבוצה בברקת גרמה לאוהדים האוהדים ליישר קו, אבל שינוי כזה יכול להחזיק מעמד רק מתוך שינוי עמוק יותר בהבנה של האוהדים. ואתם יודעים מה? זה לא רע שתהיה יו"ר התאחדות שלא תפחד לדפוק על השולחן ולאיים "לשבור את הכלים". הרי כולנו יודעים שיש כל כך הרבה תחלואים בכדורגל הישראלי (ובנבחרת עצמה, ראו שחקנים שלא מתביישים לעשות מה שהם רוצים) שלפעמים צריך את את המישהו, או מישהי במקרה הזה, שירצה לנער.
נקודה נוספת שמשחקת לטובתה של ברקת היא שמדובר בסוג של "קונצנזוס" – כולם אוהבים אותה, מפרגנים לה. מהפך בקטגוריית המאמי הלאומית מאיזור הדרום. נינט טייב – "אאוט" אלונה ברקת – "אין". והרי היה כבר מי שהגדיר את תפקיד יו"ר ההתאחדות כסוג של "ראש ממשלת הכדורגל". והרי ראש ממשלה צריך להיות סוג של קונצנזוס (או שלא…?).
לצד בכר. המאמן יגיע גם? (דני מרון)
הגיע הזמן לשים פוליטיקה בצד (ועיני הוא פוליטיקאי נהדר, אבל אפור). בגדול, הציבור צמא לדמות כריזמטית שתחזיר את הצבע לענף, רוצה להרגיש שההחלטות מתקבלות בצורה מקצועית על ידי אנשי מקצוע שיש להם דרך וחזון. ההתאחדות היא גוף חשוב שהציבור לא מייחס לו חשיבות ובוחן את פעילותו אך ורק בהקשר של הישגי מאמן נבחרת כזה או אחר. להבדיל אלפי הבדלות, הציבור מאמין בו בערך כמו שהכדורגל העולמי רואה את פיפ"א. כך שגם אם עיני הבריא את הגוף, מישהו אחר צריך לתת לו לפרוח ולשגשג. מישהו מתוך הענף. וחוץ מזה, אולי הדבר הכי חשוב שיקרה הוא שבזכות נוכחותה של ברקת, המאמן שלה בבאר שבע, ברק בכר, יסכים להגיע ל-"בית הקברות למאמנים" שהפכה נבחרת ישראל בשנים האחרונות.
מה דעתך על הכתבה?