אפריל 2017. מאמן גראסהופרס, קרלוס ברגנר, יצא לכתבים אחרי הניצחון של החרגולים 1:4 על לוצרן ואמר בצורה מפורשת: "בזכות שחקנים כאלה כמו קאיו ומואנס דאבור אתה מגיע למגרשים הכדורגל. אין לי מילים לתאר את צמד השחקנים הזה ומה שהם עושים ביחד כשהם על המגרש".
נובמבר 2017. רק שבעה חודשים לאחר מכן, הופיע מאמן מכבי חיפה גיא לוזון ביום חמישי האחרון למסיבת העיתונאים לפני משחק גדול שצפוי נגד מכבי נתניה, נשאל על החולשה של קאיו וניסה להגן עליו: "מוקדם מדי לתת לו ציונים וצריך לעשות את זה רק בסיום העונה. אם הוא יבקיע עכשיו בשני המשחקים הבאים צמד בכל משחק הוא יהפוך לפתע לסיפור הצלחה?".
אז מה השתנה בחודשים האלה? מה התפספס במעבר בין שוויץ לישראל? האם מכבי חיפה הביאה חתול בשק, האם קאיו לא מסתגל לליגה הישראלית בגלל שהיא קשה ודורשת ממנו לרוץ הרבה יותר מכל ליגה אחרת או שהבעיה אצל הירוקים שלא יודעים לטפל ביהלום כמו שצריך. משיחות שקיימנו עם פרשנים ועיתונאים אפשר לזהות טרנד ברור. קאיו אכן נראה קצת שמן, לא בכושר גופני רצחני, אבל כזה הוא היה גם בבונדסליגה וגם בשוויץ. כמה סבלנות יש בכדורגל הישראלי כלפי שחקן זר, במיוחד כזה שמגיע עם שק עמוס בציפיות ורזומה לא רע? אתם יודעים את התשובה.
מה שכן, הביקורות לא חדשות לקאיו עצמו. בגרמניה הוא התקשה להתאקלם וכינו אותו "הפלופ" הכי גדול בתולדות איינטרכט פרנקפורט. ואילו בשווייץ הוא היה סוג של כוכב והצליח מבלי לשנות יותר מדי את מנהגיו.
למעשה, בשוויץ לא מאמינים לדיווחים מישראל שקאיו הוא כישלון עד כה. הוא היה אמור להיות היהלום של הקבוצה, השחקן שכל שאר עשרת השחקנים ישחקו סביבו והוא יתניע את המועדון. הוא עלה חצי מיליון יורו ומרוויח 350 אלף יורו לעונה בחוזה לשנתיים. לא מדובר במעט כסף לשחקן חיזוק, גם במונחים של מכבי חיפה העשירה. אסור לשכוח, את העונה שעברה סיים הברזילאי בן ה-31 עם 14 שערי ליגה ושישה בישולים ועוד שני שערים במוקדמות הליגה האירופית. המספרים שלו דיברו בעד עצמם – ארבע עונות דו ספרתי. בישראל יש לו שני שערים בגביע הטוטו.
בשווייץ היו המומים מכך שקאיו בחר במכבי חיפה ולא מהבונדסליגה השנייה (עדי אבישי)
עורך מדור הספורט של ה"בליק" אנדראס בוני אמר לספורט1: "היינו בהלם כשהוא עזב. היה הגיוני יותר שיילך לקבוצה בליגה השנייה בבונדסליגה או אפילו לקבוצה חזקה יותר מגראסהופרס בשווייץ. לדעתנו הוא עזב רק בגלל הכסף ועשה טעות. צריך לדעת איך לטפל בו. הוא שיחק אצלנו בעיקר באגף שמאל ויש לו בעיטות פצצה. אני מופתע שהוא עדיין לא כבש כמה שערים בבעיטות מ-30 מטר. אני לא יודע מה קורה איתו בישראל, אבל זה מוזר מאוד שהוא לא מצליח".
כתב ה"בליק" מקס קרן שמדווח בעיתונו על גראסהופרס היה אפילו יותר נחרץ: "בגראסהופרס קאיו שיחק תמיד כנף שמאל בהתקפה. הוא חייב לשחק רק שם וכמה שקרוב יותר לשער. שיתוף הפעולה שלו עם דאבור היה מדהים. קאיו התנהל עם הכדור וחיפש את דאבור למסירה כפולה. הופתענו כשעזב, אבל זו הייתה ההזדמנות היחידה למכור אותו. גראסהופרס הייתה צריכה את הכסף ולא הייתה אף הצעה אחרת עבורו. לא ניסו לשכנע אותו להישאר".
קרן הוסיף: "עבורו זה היה הזמן ללכת, אבל אם היה נשאר עדיין היה לו מקום בהרכב של הקבוצה השנה אצל המאמן החדש מוראט יאקין. אני לא מבין ממש לא מבין מה קורה איתו בחיפה. הליגה שלכם בטח לא יותר טובה מהשווייצרית. ראיתי את הניצחון של לוגאנו על הפועל באר שבע שהיא אלופה שלכם ולוגאנו אחת הקבוצות החלשות אצלנו. אני לא יודע עד כמה הליגה שלכם חזקה, אבל בטח שקאיו יכול להיות אחד הכוכבים הגדולים שלה. פשוט לא יודעים איך לטפל בו. ככה אני חושב, אבל זה מסתורין עבורי".
"הליגה שלכם לא יותר טובה מהשוויצרית, לוזון פשוט לא יודע איך להשתמש בו" (דני מרון)
לוזון לא השתמש בקאיו כשחקן אגף. להיפך, ברוטציה שלו, הברזילאי הוא שחקן למשחקים מול יריבות שמצופפות. המאמן שינה מערכים ותפקודים, אבל את הברזילאי שיבץ בעיקר במרכז. הוא פתח במשחקי החוץ נגד בני יהודה, הפועל עכו, מכבי פ"ת, בית"ר ירושלים ובני סכנין ועלה עוד שלוש פעמים מהספסל, כשחיפה חיפשה שער נגד מכבי ת"א ואשדוד ששיחקו ב-10 שחקנים או ק"ש שעלתה ליתרון. הנתון המדהים הוא שב-487 עם קאיו על המגרש, הירוקים כבשו ארבעה שערים בלבד, לעומת תשעה ב-413 בלעדיו.
אפשר לומר שלוזון מחפש את הדרך שלו. מדובר במאמן שאוהב יותר לבוא כאנדרדוג ולשחק על מתפרצות. במשחקים בהם לוזון הלך עם עצמו עד הסוף, הוא העדיף שחקנים אחרים בכנפיים כמו סינטיהו סלליך, גילי ורמוט ואפילו אופיר מזרחי. קאיו פחות מתאים לשיטה שלו. ועדיין, למרות הרזומה, יש בכרמל מי שכבר הכתיר אותו לעוד כישלון מהדהד בסכום גבוה.
"מכבי חיפה לא עשתה את הסאוקטינג כמו שצריך", קובע כוכב העבר אייל ברקוביץ'. "הוא שחקן מוכשר, אבל עם כושר גופני ירוד ונראה כבד מאוד על המגרש. יש לו את הכישרון ואת הבעיטה, אבל הוא מאוד לא נייד לתפקיד שלו. אי אפשר למדוד שחקן שמשחק 20 דקות פה ו-30 דקות שם. פעם פותח ופעם לא פותח. הוא אחד שצריך לפתוח עשרה משחקים רצוף ואז יעריכו אם הוא מתאים או לא מתאים. זו קבוצה בכלל בלי הרכב קבוע. שום הרכב לא מחזיק שני משחקים רצוף וככה אי אפשר לשחק כדורגל".
איל ברקוביץ': "קאיו צריך לפתוח עשרה משחקים רצוף ואז לראות מה הוא נותן" (ערן לוף)
החברים של קאיו אומרים שהוא מרוצה מאוד בישראל ומהחיים בה, אבל מאוכזב בגלל שהוא לא מצליח לספק את הכדורגל שציפו ממנו מסיבות שונות. חלק מהטענות מופנות גם לעבר גיא לוזון. החברים אומרים: "אולי לוזון צריך לבדוק איך קאיו הבקיע את השערים שלו בעונה שעברה ולתת לו לשחק באותה עמדה. הוא שחקן בלתי צפוי וחייב שיהיה בתוך הרחבה או בסמוך לה. כשהוא משחק רחוק זה מוריד ממנו את הביטחון וכשהוא מגיע לרחבה עייף מה הוא כבר יכול לעשות?".
מי שהמליץ על קאיו הוא מונס דאבור ששיחק איתו בגראסהופרס: "אני עדיין חושב שקאיו שחקן מצוין ואין לי ספק אפילו באחוז אחד שהוא יכול להיות טוב. הוא יכול לעזור הרבה למכבי חיפה. כרגע קורים לו דברים מכל מיני סיבות. אני לא נמצא במועדון, אבל אני קורא ועוקב וחושב שיש לחץ ודברים מסביב שלא עוזרים לו להשתלב. בכל פעם שאני מגיע לארץ הוא בא אליי. אני מאמין בשחקן הזה. השחקן שהכי נהניתי לשחק איתו בקריירה שלי זה קאיו".
אולי כדי להבין למה קאיו לא מצליח בישראל צריך לחזור לימים שלו בגרמניה אז הוא הוכרז כפלופ הכי יקר של פרנקפורט. פרידהלם פונקל היה מאמן פרנקפורט שקלט את קאיו הצעיר ישירות מהליגה בברזיל. בניגוד למכבי חיפה, בגרמניה היה לו קשה להתאקלם למזג האוויר, לקצב המהיר של הליגה ולצורך לרוץ כל הזמן – קשיים שלא קיימים בישראל. בפרנקפורט נהגו לערוך באימוני טרום העונה ריצות מתגברות. ארבעה סיבובים, כל סיבוב היה צורך לרוץ מהר יותר. "אחרי כמה אימונים המאמן רצה לשלוח אותו לבדיקות לב. הוא היה בטוח שיש לו מום בלב. הוא אמר 'אני לא מבין מה קורה כאן. אחרי סיבוב-שניים הפסיק. אני חושש שיש לו מחלה. אני לא יכול להכריח אותו לרוץ. הוא נראה תשוש לחלוטין אחרי שני סיבובים. האופי שלו פלגמטי ולא אגרסיבי'. הם ממש היו מודאגים שרכשו שחקן חולה", טוען כתב ה"בילד" רולאנד פלמרד.
דאבור: "השחקן שהכי נהניתי לשחק אתו זה קאיו" (אינסטגרם)
גם בגרמניה, הכתבים והפרשנים ששמעו על קאיו בטוחים שמאמן מכבי חיפה לא מתפקד את קאיו במקום הנכון. "הוא שיחק 7 או 8 אצלנו. הסוכן שלו טען כשהוא הגיע לפרנקפורט שהוא מיכאל באלאק החדש. אז הוא הגזים קצת, אבל יש לו יכולות ובשוייץ התרשמנו מההצלחה שלו. הוא שיחק גם מספר 10, אבל זה לא התאים לשיטה. הוא שיחק קשר התקפי וכבש שערים כי הוא בועט מצוין ויודע לשחק אחד על אחד. אם אתה שואל אותי, לתקל או לרוץ 11 קילומטרים במשחק זה לא הקטע שלו. הוא זקוק למישהו שייתן לו את הכדור בעמדה התקפית. בבונדסליגה אתה חייב לרוץ 90 דקות ואני מניח שבישראל זה לא ככה. הוא בהחלט שחקן מסוכן לכל יריבה 20 עד 30 מטר מהשער".
קאיו נראה תמיד שמן מעל הממוצע. כמו ערן לוי הברזילאי. הוא הביא איתו לגרמניה ושווייץ את האוכל הברזילאי שאהב וזה תמיד גרם לו להיראות לא טוב. גם כיום אוהדי מכבי חיפה טוענים שהוא שמן מדי ולא רץ מדי. אלא שמה שלא משפיע על ערן לוי, לא אמור להשפיע על קאיו כי הטכניקה שלו מעל הממוצע בליגה שלנו. "הוא תמיד הסתובב אצלנו עם 2-3 קילו מיותרים. זה גם ככה במכבי חיפה?", מתעניין פלמרד ומיד מוסיף: "הוא נראה כבד, עם כושר גופני לקוי, אבל הוא יודע לרוץ לפתע מהר, לכדרר ולהפתיע את כולם. אם הוא משחק בקישור מאחור הוא לא יכול להגיע לעמדת כיבוש מהר מספיק. הבעיה שלו רק פיזית".
בוני מה"בליק" ממשיך: "אצלנו קאיו היה כוכב וכשדאבור שיחק לידו הייתה ביניהם הבנה עיוורת. הטכניקה של שניהם הייתה כל כך טובה שאף אחד לא הסתכל אם קאיו רץ מהר מדי או הופיע למגרש שמן מדי. הוא תמיד עשה צרות ליריבות, עבר שחקנים לפעמים כמו ניימאר והרגיז אותם. הטכניקה שלו פשוט מעולה". אלא שבניגוד לשווייץ, הקהל הישראלי אוהב את הווירטואוז שלו קטן, מהיר, רץ, נלחם ועובד על המגרש. תשאלו את ערן לוי. אפילו אוסקר סקאריונה, שגם הוא כבש בצרורות בשווייץ, נקטל כאן על מה שנתפס כחוסר אכפתיות וכעת עושה חיל בטורקיה.
אוהדי מכבי חיפה קוראים לקאיו: "ערן לוי הברזילאי" (דני מרון)
האם קאיו סובל מבעיה דומה? ההרגשה בקרב שחקני עבר של מכבי חיפה היא שהברזילאי משחק בעמדה לא נכונה. "בגראסהופרס הוא שיחק קרוב מאוד. יש לו בעיטה נהדרת, באחד על אחד הוא מצוין. במכבי חיפה הוא רחוק מהשער ומשחק על חצי כנף שמאל. אין לו תפקיד מוגדר. הוא קשר התקפי שהוא לא קשר ולא התקפי. הוא לא חצי כנף שמאלי ולא קשר שמאלי. אתה מפספס אותו בקטע הזה. הוא לא יכול לשחק בצפיפות מולו", אמר שחקן הקבוצה שלא לייחוס.
הפרשן החיפאי ושחקן העבר איציק אהרונוביץ' אמר: "כדי שיצליח, הוא צריך לשחק היכן שהכסף הגדול נמצא. צריך גם להאמין בו. גיא לוזון לא מאמין בו והוא משחק רק בגלל שעלה הרבה כסף ואין למאמן ברירה אלא לשתף אותו. אותו דבר קורה עם החלוץ היווני, אבל לגבי קאיו יש לו אחד על אחד לעומק. יש לו בעיטה טובה. חדה. אם הוא ישחק בתוך הרחבה באיזורים המסוכנים הוא יספק את הסחורה".
עסקאות מהסוג של קאיו הן בדיוק הסיבה שהובילה את מכבי חיפה להביא מנהל טכני איכותי – מישהו שיעשה סדר ויקבע מדיניות רכש לטווח קצר וארוך. מכבי חיפה לא נבנתה רע הקיץ, אבל השילוב בין לחץ היסטרי לעומס בסגל יוצר אנדרלמוסיה שפוגעת בשחקן כמו קאיו. תוסיפו לכך את השיפוטיות הישראלית כלפי זרים וקיבלתם מה שקרה כאן לא אחת – זר שנקטל מוקדם מדי ומיד הודבקה לו תווית של כישלון. כרגע, כדי לשנות את התדמית ולהימנע מהדחה מוקדמת, קאיו צריך הופעה טובה במשחק גדול. השאלה היא: מתי לוזון ייתן לו צ'אנס והאם מו אלאך עקב בשנים האחרונות אחרי הליגה השווייצרית?
מה דעתך על הכתבה?