זובאס: אמרתי לסוכן שלי שאם יש קבוצה שמתעניינת שלא יגיד לי

בזמן שבמוליכת ליגת העל ניצב שוער ליטאי, ארנסטס שטקוס, אחד השחקנים היציבים ביותר הוא ללא ספק אמיליוס זובאס. הליטאי של בני יהודה, שנכלל בסגל נבחרתו ונאבק עם שטקוס על אפודת השוער הראשון, הפך בשנים האחרונות למנייה הבטוחה ביותר בכתום. בראיון לספורט1 הוא מספר על ההבדלים בין ישראל לפולין, החיבור לשכונת התקווה, היריבות עם שוער הפועל חיפה ומכל לכל מדבר בפתיחות על כל האפשרויות לקראת חודש ינואר. 


איך אתה מרגיש בישראל?
"אני מרגיש כאן ממש טוב. מהיום הראשון שהגעתי, היה לי טוב כאן. מזג האוויר בישראל מושלם וכל האנשים נחמדים וידידותיים מאוד, מנסים לעזור בכל דבר שאפשר וזו הרגשה מצוינת. גם בקבוצה, בחדר ההלבשה עם השחקנים וגם ברחבי העיר, אני ממש נהנה כאן בישראל".

 

• מכבי תל אביב עדיין לא האריכה את חוזהו של אבי ריקן

שיחקת בליטא, לטביה, פולין, קפריסין ודנמרק, בחלק מהקבוצות בכלל לא שיחקת, בחלק היית בורג לא משמעותי, מה הביא אותך לישראל? איך קרה שהגעת לכאן ?
"הדבר הכי חשוב בכדורגל הוא לשחק. כשאתה יושב על הספסל, אין לך הרבה הופעות ברזומה ובכל מקום שאני מגיע אליו, אני רוצה להיות תמיד השוער הראשון ואף פעם לא רוצה להיות השוער השני. זו גם הסיבה שהחלפתי מספר קבוצות ועברתי בחלק מהמדינות. כשהגעתי לבני יהודה דיברתי עם יעקב (אסייג, מאמן השוערים, ר.ב.) ומההתחלה הוא הבהיר לי שאני אהיה השוער הראשון בקבוצה, כך שקיבלתי ביטחון ושיחקתי בכל המשחקים עד עכשיו".


מאיפה נולד הרעיון להגיע לכאן? איך הגבת כשהסוכן שלך אמר לך: 'אמיליוס, נוסעים לתל אביב'?
"זה לא היה ככה. דיברתי עם הסוכן שלי ג'קי דהאן במשך כחודש, הרבה מאוד פעמים ואמרתי לו שאני מעוניין לשחק בישראל ואז הוא החל לחפש קבוצה בשבילי. דיברנו כמה שבועות על כך שאני מעוניין לעבור מפולין לישראל". 



הכוכב הכתום. זובאס (אודי צטיאט) 


מה ידעת על הכדורגל הישראלי?
"דיברתי עם שחקנים ליטאים ששיחקו כאן בישראל, כמו טאדאס קיאנסקאס, מינדאוגס פאנקה וכמובן קסטוטיס איבשקביצ'יוס ששיחק פה בבני יהודה, אז קיבלתי פרטים על המועדון וגם על הכדורגל בישראל, כולם אמרו רק דברים טובים על ישראל ועל הליגה כאן ולכן הגעתי. כולם אמרו לי שמדובר בליגה טובה והחיים כאן טובים מאוד, כך שהחלטתי לעבור לפה, בכל מקרה אני מאוד שמח שהגעתי לכאן לישראל".


איך הרמה בהשוואה למקומות ששיחקת? 
"הגעתי לישראל מפולין, גם שם יש ליגה טובה מאוד, הרבה אצטדיונים חדשים שמלאים כמעט ב-20 אלף צופים. אני חושב שכאן בישראל השחקנים הרבה יותר טכניים ובעלי יכולות אישיות. השחקן הישראלי כאינדיבידואל, חזק יותר. אני באופן אישי נהנה מאוד לשחק נגד מועדונים גדולים, באצטדיון מלא כמובן, כמו למשל נגד מכבי חיפה והפועל באר שבע, להן המון אוהדים והאצטדיון שם כמעט תמיד מלא. זה ממש מגביר את המוטיבציה לשחק. מצאתי בבני יהודה ארגון טוב מאוד, מסודר כמובן, אנשים טובים, שעזרו לי למצוא דירה, או כל דבר אחר שאני צריך. כשאתה במדינה זרה, אתה זקוק לדברים מסוימים. בבני יהודה טיפלו בהכל, כך שלא היו לי צרות או בעיות אחרות".


מספרים במועדון שהמקום שלך ושל נריוס ואלאסקיס בחדר ההלבשה תמיד מסודר ומתוקתק. עניין של תרבות? 

"אני חושב שהדברים האלה קורים בכל קבוצה ובכל מדינה, וברור שגם כאן בארץ יש כאלה. אני אוהב שהכל נמצא מסודר במקום, שהנעליים מסודרים כמו שצריך, הכפפות מוכנות לפני האימון, שהחולצה תהיה מסודרת וכו'."


מאיפה מגיע הסדר הזה? זה הכל חינוך מהבית?
"אין לי מושג. אולי זה הגיע מהמשפחה, אולי מאבא שלי, אני מאמין שזה אישי לכל אחד. כולנו הרי שונים אחד מהשני וזה לא בהכרח הבדלים של תרבות".


מה זה הכדורגל בשבילך?
"בשבילי הכדורגל הוא החיים. אני חי בשביל הכדורגל, מגיע מאימון וישר קורא עיתונים על כדורגל, אני רואה הרבה משחקים בטלוויזיה. ברור שאני מוצא את הזמן לבלות גם עם אשתי המהממת, אבל מרבית היממה, אני חושב על כדורגל וחי בשביל זה".


זה יהיה נכון להגיד שאחרי כמה שנים שהקריירה שלך די דשדשה ועברת כמה מדינות, עכשיו אתה בקו עלייה, מדברים עליך ופתאום אתה מוזכר למועדונים גדולים? השנתיים בבני יהודה עשו לך רק טוב, לא?
"אני אף פעם לא חושב בדרך הזו. אני מעדיף לא לדבר על העתיד ואני תמיד מתרכז במה שקורה כאן ועכשיו. כרגע אני בבני יהודה והכל טוב מאוד. אני אוהב את הקבוצה, אוהב מאוד את מאמן השוערים שלי, שעושה אותי טוב יותר מיום ליום ואני מרוכז בכל אימון ובכל משחק שמתקרב. אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד, כך שאני נהנה מהרגע ומהיום ולא חושב קדימה מדי".



חולם על מועדונים גדולים. זובאס (אודי צטיאט) 


בטוח שיש לך חלומות להתקדם למועדון גדול, לליגה גדולה יותר?
"ברור, אתה תמיד חייב לרצות לשחק בקבוצה הכי טובה ובליגה הכי טובה. כל שחקן חייב לחשוב ככה וכל שחקן חייב לנסות לפחות להגיע למקום הכי טוב עבורו, ללכת בעקבות החלומות והתשוקה שלך בפנים. אבל באמת שאני לא אוהב לחשוב על זה יותר מדי ואמרתי גם לסוכן שלי, שאם יש קבוצה שמתעניינת בי, שלא יספר לי, בטח לא לפני משחק שלנו, כי אז לא אהיה מפוקס והמחשבות לא יהיו במקום. כרגע אני רוצה להיות כל כולי מרוכז באימון ובמשחק ולתת הכל בשביל בני יהודה. אמרתי לסוכן כבר כמה פעמים, אם אתה שומע שקבוצה התעניינה בי, או סקאוטים רוצים להגיע, פשוט אל תספר לי כלום".


בני יהודה מגלה העונה חוסר יציבות גדול מאוד לאורך כל משחקי העונה, לאן הקבוצה הזו יכולה להגיע השנה בליגת העל? 
"אנחנו רוצים להיות בפלייאוף העליון, חד משמעי, להיות בין שש הקבוצות הראשונות בליגת העל. אנחנו יודעים שגם קבוצות אחרות נלחמות על המקום הזה וזו המטרה שלהם, כי ברגע שהשגת את המטרה הזו, להיות בין שש הראשונות, הכל יכול לקרות. עדין מוקדם לחלום על יותר מפלייאוף עליון ונראה מה יהיה".


החבר שלך לסגל הנבחרת, ארנסטס שטקוס, משחק גם הוא כאן בישראל ונוצר מצב מעניין וגם מוזר, שצמד השוערים של נבחרת ליטא הגיע לישראל. מה התגובות שאתה שומע על זה?
"שטקוס שיחק בליגה ההולנדית וסיים את החוזה שלו וגם הוא חיפש קבוצה חדשה. הוא התקשר אליי ושאל אותי על החיים כאן ועל הליגה בישראל ודברים נוספים. סיפרתי לו כמובן והוא בחר לבוא לשחק כאן. הוא סיפר לי שהוא מרגיש ממש מצוין כאן בישראל. אני לא חושב שזו סיטואציה מוזרה. אנחנו אמנם מתחרים על אפודת השוער הראשון, אבל אנחנו קודם כל חברים. כשאני מגיע לאימוני הנבחרת, אני מנסה להראות מה אני יודע ורק המאמן ייבחר בשוער הראשון שלו. אנחנו משתדלים להיות בקשר כל שבוע".


כשאתה מגיע להתכנסות של הנבחרת ומדבר עם חבריך שם, מה הם חושבים על הכדורגל בישראל? לא מזלזלים בך שהגעת למקום קטן כמו ישראל?
"למה שיגידו דברים לא טובים על הכדורגל הישראלי? בשנים האחרונות ראינו את הקבוצות הישראליות עושות דברים יפים באירופה. גם השנה באר שבע ומכבי תל אביב הגיעו לשלב הבתים בליגה האירופית, בעונה שעברה באר שבע עשתה עונה מדהימה באירופה, אז אני לא חושב שהליגה כאן לא טובה. יש כאן מועדונים מאוד מסודרים עם תקציבים גבוהים ויש כאן שחקנים טובים, אז אין לאף אחד סיבה להגיד דברים לא טובים".



כוכב בכתום. זובאס עם החברים (אודי צטיאט) 


ספר לי קצת על חיים של שחקן כדורגל במדינה זרה, כמה זה קשה? מה עובר עליך כשאתה בעצם רוב הזמן רחוק מהבית שלך?
"זה בהחלט לא קל ולא תמיד פשוט, אפילו כשמגיעים למדינה טובה ומתפתחת כמו ישראל. יש כאן באמת הכל, אבל לפעמים זה לא קל, כי אתה רחוק מהמשפחה שלך, מהחברים שלך, מהבית שלך. אני כבר שבע שנים מחוץ לליטא ואולי בעונה הראשונה זה קשה מאוד, בעונה השנייה זה גם לא קל, אבל אחר כך, אתה כבר יודע איך לחיות את החיים בארץ אחרת, אתה לומד להתנסות בדברים חדשים ולומד לחיות לבד. אני כאן עם אשתי היפה ואנחנו כל הזמן ביחד והיא עוזרת לי הרבה מאוד. כשאני שמח אני חולק את זה איתה וגם כשעצוב לי, אז היא לצידי, אז אני לא ממש לבד, כי היא עוברת איתי לכל מקום. מצד אחד זה בהחלט לא קל, מצד שני אתה מתנסה בחוויות חדשות ולומד על מקומות חדשים וטועם תרבויות חדשות וזה בהחלט מרתק".


זוכר רגעים קשים שעברת מאז שעזבת את ליטא?
"כשאתה שחקן כדורגל ואתה עוזב את המדינה שלך, קודם כל אתה צריך לשחק. זה מאוד קשה כשאתה יושב על הספסל או כשהמאמנים לא מאמינים בך ולא נותנים לך הזדמנות. אתה בא בשביל לשחק ולא מקבל צ'אנס להראות מה אתה יודע, זה הכי מתסכל עבורי. בדנמרק למשל היו לי רגעים כאלה. הגעתי לויבורג, במהלך פגרת החורף ויצאנו למחנה בטורקיה ושיחקתי את כל משחקי האימון, עם תוצאות טובות שעשינו והייתי ממש טוב. ואז שבוע לפני שהתחיל הסיבוב השני, החליפו את המאמן, הגיע מאמן חדש ליטאי שלא האמין בי בכלל ולא נתן לי לשחק באף משחק, חוץ מהמשחק האחרון של העונה, ועברתי תקופה ממש קשה. הייתי עצוב ומבואס והרגשתי רע מאוד. התאמנתי חזק ולא שיחקתי. הקבוצה גם לא השיגה תוצאות טובות ועדיין לא נתנו לי הזדמנות להוכיח את עצמי, אבל למזלי התקופה הזו מאחורי ועכשיו אני בהחלט בתקופה טובה ומשמחת עבורי".


אם כבר הזכרת תקופה טובה, בוא נחזור לסיום העונה שעברה, לגמר הגביע נגד מכבי ת"א. הגעתם לגמר כאנדרדוג מובהק ולא נתנו לכם בכלל סיכויים לפני המשחק. איך הרגשת לפני הגמר הזה?
"זה היה יום מדהים. כל היום הזה כולו. זה התחיל מהבוקר, עם המון אוהדים שבאו לתמוך בנו לקראת המשחק. הם ליוו אותנו עד לירושלים, הדליקו אותנו כל הדרך עד שהגענו למלון ושם כבר התחלנו להתרכז במשחק עצמו. האצטדיון היה מלא, הרבה מאוד אוהדים שלנו הגיעו לגמר הזה, זה היה מאוד מרגש. הייתה אווירה מדהימה במשחק, אפילו הנשיא הגיע וזה כמובן הוסיף לחגיגה ולהתרגשות". 


קח אותי לשלוש הדקות לפני קרב הפנדלים. מה עבר בראש? מה עבר בבטן? האמנתם בעצמכם?
"יעקב אסייג מאמן השוערים בא אליי ודיבר איתי. הוא אמר לי 'אתה לוקח את זה ואנחנו זוכים בגביע', עשה לי שיחת מוטיבציה קצרה לפני הבעיטות. הייתה התרגשות גדולה מאוד וכל האירוע הזה היה מרגש, אז אני לא ממש זוכר מה עבר לי בראש. אני כן זוכר שהיינו בפיגור 3:1 בפנדלים וכבר אמרתי לעצמי שזה נגמר ופספסנו כאן הזדמנות מצוינת לזכות בתואר. אפילו הייתי עצוב לחצי שנייה רק מעצם המחשבה הזאת, אבל אז לקחתי פנדל, הכל התהפך והצלחנו לנצח. אחרי הגול של סתיו פיניש רצנו כמו משוגעים לכיוון הקהל והייתה שמחה אדירה. זה היה משהו אחר, הרגשה עילאית כזאת, כאילו נגעת בשמיים. 

"לא זכיתי בשום תואר מחוץ לליטא. בליטא זכיתי בתארים רבים עם אקראנס, אבל מאז שעזבתי לא הייתה לי הזדמנות לזכות בשום תואר. אז עבורי זה גם היה התואר הראשון שאני זוכה בו מחוץ לבית וגם רגע מרגש. שיחקתי במדי הנבחרת וזכיתי גם בתארים בליטא, אבל כשאתה זוכה בתואר, זה רגע מיוחד מאוד, בשביל רגעים כאלה אתה משחק כדורגל. לא כל שחקן זוכה לרגע כזה, יש הרבה מאוד שחקנים טובים, שמשחקים שנים רבות ולא מצליחים לזכות בשום תואר במהלך הקריירה שלהם. בכדורגל משחקים בשביל תארים. כל שחקן רוצה לזכות במשהו בסיום העונה".


אתה חושב שתוכל לזכות בעוד תארים עם בני יהודה?
"(מחייך, ר.ב), יש את הגביע גם השנה וננסה לזכות בו שוב. נילחם גם להיכנס לשישייה העליונה בליגה, אבל לזכות באליפות כבר יהיה ממש ממש קשה. בהחלט נילחם שוב על הגביע".



לא מפחד מאף אחד. זובאס (אודי צטיאט) 


הזכרת את אלפי האוהדים שהגיעו לגמר הגביע. לא חסרים לך האוהדים האלה במשחקי הליגה שלכם? בטח בתקופה הזו שהיחסים בין ההנהלה והאוהדים לא ממש טובים. זה לא קשה לשחק בלי קהל?
"אני דווקא לא מרגיש את הבלגן בין האוהדים להנהלה. האוהדים מגיעים ושרים ומעודדים אותנו. אפילו במשחק האחרון נגד סכנין ממש הרגשנו אותם דוחפים אותנו מהיציע ומבחינתי זה היה בסדר גמור. ברור שבשביל השחקנים, כשיש הרבה אוהדים, הם הופכים להיות השחקן ה-12 שלנו ונותנים לנו הרבה כוח ומוטיבציה במשחק. גם כשאתה בפיגור של 1:0, השירים של האוהדים והעידוד מהיציע יכולים להרים אותנו ולגרום לנו לעבוד קשה יותר וכמובן שאני אשמח שיגיעו הרבה יותר אוהדים למשחקים".


הרבה שחקנים ליטאים הגיעו לישראל ואפשר להשוות בן הכדורגל שלנו לכדורגל הליטאי. נבחרת ליטא מעולם לא הגיעה למשחקי הגביע העולמי, אתה חושב שתצליחו להגיע לשם מתישהו? מה חסר לנבחרת שלך כדי להגיע למונדיאל? 
"אני מקווה שיום אחד נגיע לשם. זה בהחלט אפשרי. יש לנו נבחרת טובה, עם שחקנים טובים. מה חסר לנו? זו שאלה באמת קשה. אני לא יודע מה לענות על זה. אני באמת לא יודע להצביע על הבעיה. משחקי הגביע העולמי זו הבמה הכי טובה בעולם, להראות את עצמך ואת מה שאתה יודע. זו הזדמנות להראות את עצמך, לא רק בליגה אחת, או למדינה אחת, זו אפשרות שכל העולם יצפה בך ויראה אותך. אני חולם שנבחרת ליטא תגיע יום אחד למונדיאל או ליורו והלוואי שזה יהיה יחד איתי בשער".


מי החלוץ הכי טוב ששיחקת מולו בליגת העל בישראל?
"קשה לי לבחור שחקן אחד. לא עולה לי אף שם שהיה לי ממש קשה מולו. נריוס ואלסקיס הוא חלוץ גדול, בנאדם מדהים, אבל הוא איתי בקבוצה. טוני וואקמה מבאר שבע שחקן מצוין. אבל אין אף שחקן שאני מפחד ממנו, או חששתי לשחק מולו, הם צריכים לפחד ממני".