את סיפור העונה הזו בצמרת הכדורגל הישראלי אפשר למצוא בסיפור קטן ברשתות החברתיות. ביום רביעי הפועל באר שבע מודחת מהגביע, ישיבת חירום בקריית שמונה, שיחה קשה עם השחקנים והשעיה של בן ביטון. הרשתות החברתיות סוערת, האוהדים שולחים את כולם הביתה "נגמרה העונה, מקום שלישי יהיה הישג", הם כותבים.
בשבת בערב מכבי ת"א מסיימת בתיקו עם מ.ס אשדוד, תוצאה שמשעותה – ב"ש יכולה לשוב לפסגה. ברשתות החברתיות מהפך – "זה שלנו", "תתנו את הכל", "תלחמו, איתכם גם בטוב וגם ברע", וכל זה קורה כשב"ש אפילו לא משחקת.
הליגה משוגעת, הצמרת בינונית וכל שבוע צלע אחרת מאבדת נקודות. וכשזה המצב, לדעתי יותר מתמיד תהיה השפעה לניסיון במאבקי הצמרת ולעמידה בלחץ הפסיכולוגי הכבד בריצה אל התואר. זה היה סוף שבוע לא קל לאלופה, ומי שחשב שהשיחה הקשה בין בכר לשחקנים תחזיר בין רגע את היכולת של האדומים לרגעי השיא, חי באשליות.
המקסימום שבכר ציפה משחקניו זה להראות יותר מחויבות ויותר השקעה ומוטיבציה. שלוש פעולות במשחק סימנו מבחינתי שלפחות בתחום הזה הכיוון חיובי, חנן ממן ומאור מליקסון מקריבים צהובים בניסיון לעצור מתפרצות, דור אלו נלחם עד השנייה האחרונה ומסרב לצאת מהמגרש – הקרבה גדולה, זה כל מה שהאוהדים ביקשו.
חנן ממן. רכבת הרים (ערן לוף)
הניצחון בקריית שמונה מעניק לב"ש אפשרות לזכות ברצף של שלושה משחקי בית בפלייאוף העליון אם אכן תנצח את סכנין ותסיים ראשונה בליגה. היא תארח את בני יהודה למשחק הראשון בפליאוף ואז את סגניתה.
כמעט בכל השנים האחרונות המשחק השני בפלייאוף הכתיר את האלופה. השנה זה שונה. אם הטבלה תישאר כך לא ברור מי תקבל פתיחת פלייאוף טובה יותר, המוליכה או דווקא זו שתסיים שלישית. השלישית תפגוש את אחת משתי המוליכות בביתה רק במחזור השלישי אחרי שהן נפגשו ביניהן, זה יכול להיות משמעותי.
גיא חיימוב. המבחן האמיתי מתחיל (ערן לוף)
מה עדיף לבאר שבע? נדמה שסדר המשחקים של המוליכה, עדיף. כיוון שהיא חייבת לצבור ביטחון ואת זה היא עושה הכי טוב בבית שלה שהפך אמש רשמית לבית הכי מבוצר באירופה, בעקבות ההפסד הביתי של סקופיה המקדונית אחרי 67 משחקי בית בליגה ללא הפסד.
לפני מספר שבועות רשמתי כאן שגיא חיימוב קורא תיגר על הרצון להביא שוער זר בעונה הבאה, ונדמה שככל שהמחזורים עוברים כך סימן השאלה הופך יותר ויותר לסימן קריאה. שתיים מתוך שלוש הנקודות מול ק"ש שייכות לו עם יכולת אדירה והצלות גדולות, אבל אם תשאלו את חיימוב הוא יספר לכם שחייו של שוער שונים, תמיד יזכרו לו את הספיגות ולא את ההצלות. בספורט תמיד זוכרים את הסוף. היכולת הטובה של חיימוב עד כה היא רק הפרומו, עכשיו מתקרבים למשחקים האמיתיים. יכולת טובה בפליאוף תעניק לחיימוב את אפודת השוער בעונה הבאה.
החזרה של מיגל ויטור מעודדת אבל הוא עדיין רחוק מכושרו, לצד פעולות הגנה טובות הוא עדיין חלוד מאוד וב"ש צריכה לקוות שהוא יחזור מהר לכושר משחק כי המאני טיים כבר כאן.
מה דעתך על הכתבה?