האירוע הראשון התרחש בפיינורד, הקבוצה אותה קראמר אהד מילדות ושיחק בה שנתיים וחצי. אחרי עונה בהרכב (ו-14 שערים) הפך לשחקן ספסל, ואפילו כשהחלוץ הפותח ניקולאי יורגנסן נפצע, לא קיבל דקות משחק מג'יו ואן ברונקהורסט. קראמר סבל על הספסל, ובמחצית משחק הגביע מול הראקלס אכל לחמניה עם קרוקט שומני במיוחד (מאכל הולנדי בצורת גליל המטוגן בשמן עמוק, מצופה בפירורי לחם וממולא בבשר טחון). המהלך הזה, שלא מסמל שמירה על חיים ספורטיביים, צולם במצלמות הטלוויזיה, ובעקבותיו החליטה פיינורד להשעות את החלוץ. כעבור כמה שבועות חוזהו בוטל והוא שוחרר מהקבוצה.
האירוע השני התרחש באפריל השנה. בינואר חצה קראמר את הכביש ועבר לספרטה רוטרדאם שנלחמה על חייה בליגה. הוא הגיע לקבוצה של דיק אדבוקאט, "הגנרל הקטן", שידוע כמאמן קפדן שהמשמעת חשובה לו. בשמונה משחקי ליגה כבש קראמר פעמיים, אך הרגע המשמעותי ביותר קרה במשחק מול ויטסה. ספרטה הפסידה 7:0, אך בזמן הפציעות של המחצית הראשונה קראמר בעט בראשו של אלכסנדר בוטנר והורחק מהמשחק. הוא הושעה לשבעה משחקים ובעצם סיים את דרכו בספרטה.
האדום שספג אחרי הבעיטה לראשו של בוטנר הוא הכרטיס האדום הראשון שספג בחייו. למרות זאת, קראמר ספג הרחקות קודם לכן, בעקבות אירועים שנצפו במצלמות הטלוויזיה. מול כרונינגן תפס בגרונו של אטיין ריינן, חברו למכבי חיפה בעונה הקרובה, והורחק משני משחקים. מול דה חראפשחאפ הואשם שהיכה את המגן טד ואן דה פאברט והועמד לדין, אך יצא זכאי. עוד קודם לכן, בדצמבר 2015 רב במהלך משחק עם ואוט וחהורסט, אז חלוץ הראקלס, כולל דחיפות, מכות וקללות.
קראמר והמאכל איתו הוא כל כך מזוהה (צילום מסך)
את דרכו בכדורגל החל קראמר, שנולד ברוטרדאם, במחלקת הנוער של אקסלסיור. הוא שוחרר ממנה בגיל נערים כי במועדון לא חשבו שיוכל להתפתח לשחקן מקצוען. קראמר עבר לנאק ברדה וגם ערך במדיה את הבכורה שלו בכדורגל המקצועני. אחרי עונה אחת עבר לוולנדאם מהליגה השנייה ובדצמבר 2009 כבש את שעריו הראשונים בקריירה, כשכבש שלושער מול פ.צ. אמן בתוך תשע דקות. בעונתו הרביעית בוולנדאם כבש 22 שערים, ודן האג מהליגה הראשונה החתימה אותו אצלה.
תחת המאמן הנק פרייזר הפך קראמר לחלוץ לגיטימי בליגה, כבש שבעה שערים בעונה הראשונה, ו-17 שערים בעונה השנייה. בתום אותה עונה קיבל הצעה מקבוצת בניאס באיחוד האמירויות, והחליט ללכת בעקבות הכסף. קראמר חתם באמירויות, דן האג אמורה הייתה לקבל 1.5 מיליון יורו תמורתו. אך כשהתשלום לקבוצה ההולנדית לא הגיע, החליטה דן האג לבטל את העיסקה וקראמר חזר להולנד. ואז הגיע הרגע המאושר שלו: פיינורד, הקבוצה אותה אהד מגיל צעיר, ביקשה להחתימו.
קראמר לא חשב פעמיים וחתם בקבוצה. מבחינה מקצועית זו הייתה עונה חלומית: בבכורה שלו בקבוצה, במשחק ליגה מול קמבור, הוא נכנס כמחליף של קולין קאזים-ריצ'רדס וכבש מיד. הוא פתח ב-25 משחקי ליגה (מתוך 34), כבש 14 שערים (סגן מלך שערי הקבוצה אחרי דירק קאוט שכבש 19), וכבש את השער הראשון בגמר הגביע אותו ניצחה פיינורד 1:2 את אוטרכט. בכך, היה שותף מלא לתואר ראשון לפיינורד מזה שמונה שנים. מה שהעיב על העונה הזו היה אירוע שהתרחש בינואר. פיינורד הייתה ברצף הפסדים חסר תקדים מבחינתה (שבעה ברצף בליגה) ואוהדים מהקומץ הגיעו עד לבתיהם של קראמר ושל חברו לקבוצה מרקו ויינוביץ'. האוהדים איימו על השניים שהואשמו שאינם משקיעים מספיק ודרשו מהם לעזוב את הקבוצה. בפיינורד עמדו מאחורי השחקנים וחזרו לעצמם בעיקר דרך הגביע.
בעונה שלאחר מכן איבד קראמר את מקומו בהרכב. החלוץ הדני ניקולאי יורגנסן הגיע, הוביל את פיינורד לאליפות ראשונה מזה 18 שנה ואף זכה בתואר מלך שערי הליגה. קראמר עלה רק פעם אחת בהרכב באותה עונה, אבל עם ארבעה שערים תרם את חלקו באליפות הנהדרת. גם בתחילת העונה האחרונה הוא מצא עצמו על הספסל, ושחקן קבוצת הנוער דילן ונטה תפס את מקומו בהיררכיה והפך לחלוץ השני. שם, משהו התהפך אצל קראמר. למרות שהוא שיחק אצל הקבוצה אותה הוא אוהד, הוא לא הסכים יותר ליחס הזה עד שהגיע הפיצוץ.
קראמר. שותף מלא בגביע של פיינורד (ההאתחדות ההולנדית, רשמי)
מבחינה מקצועית מדובר בחלוץ גבוה ודומיננטי ברחבה. 195 סנטימטרים הם לא גובה שלבלמים בישראל יהיה קל להתמודד איתו. אבל אל תצפו ממנו ליותר מדי כדורגל. הוא לא חלוץ שיורד אחורה לעזור לקישור לבנות משחק, הוא לא נוגע בכדור יותר מדי פעמים – הוא פשוט סקורר שיודע להתמצא ברחבה וזה לא מעט בליגת העל.
סביר שמכבי חיפה תמשיך, כמו העונה הזו, לשחק דרך האגפים ולהגביה כדורים לרחבה. עם קראמר היא מקבלת חלוץ עם מיקום מצוין ברחבה, שממש כמו פעם, נחשב ל"חלוץ מריח שערים" בעל סיומת טובה. על יכולותיו המקצועיות כחלוץ אין עוררין, אך מאז ומתמיד נחשב לבעל אגו ושחצן לא קטן. מצד שני רבים מספרים על בחור ישר ולא גונב דעת בשום צורה. בחור שהוא חלק מהקהילה ומשתתף בהרבה אירועים של המועדון והאוהדים.
בעל אגו ושחצן, אבל לא גנב דעת (Gettyimages)
פעם אחת אף הודה בראיון שאם הקבוצה שלו מפסידה 6:1 אך הוא כבש את השער היחיד אז "זו בושה גדולה, אבל הגול הזה כן גורם לי לאושר קטן". הוא כל כך אמיתי, שהוא גם לא התבייש לספר שהוא לא אוהב לתת הכול באימונים אלא רק במשחקים: "אני לא אוהב את האימונים של היום. כולם רצים עם שעונים שמודדים דופק ומרחק, אני חושב שזה שטויות. למה אני צריך באימון לרוץ עד שאני מתמוטט? אני בכושר טוב, למה להרוג את עצמי? אני מעדיף באימון לכבוש עוד שער ולנצח עוד משחק גם אם זה רק באימון פנימי. לדעתי זה תורם יותר לקבוצה שלי מאשר שאני אעמוד בסוף אימון עם הלשון בחוץ ולא יכול לנשום".
במכבי חיפה סביר להניח שיבקש לשחק עם החולצה מספר 29 שמלווה אותו. הרגע הקשה בחייו של קראמר עבר עליו בגיל 19 כשחברו הטוב ביותר שלח יד בנפשו. זה קרה ממש בימיו הראשונים בכדורגל המקצועני, בנאק ברדה, שם קיבל את החולצה עם המספר הזה. מאז החליט שישמור, מתי שרק אפשר, על המספר. בראיון לפני כחודש למגזין הכדורגל VI קראמר אמר שימשיך את הקריירה שלו רק בחו"ל. כשנשאל מדוע, ענה: "הספיקה לי הקריירה בהולנד. אני מכיר את האצטדיונים כולם, בשתי הליגות. אשתי ואני רוצים משהו אחר. גם בשביל הכסף, לא אשקר, כי אני רוצה להבטיח למשפחה שלי עתיד ללא דאגות. אבל ההרפתקה מעניינת לא פחות. ארץ אחרת, אנשים אחרים, התחלה חדשה. לא לשמוע על הקרוקט ההוא, על זה נשמע כשנחזור להולנד מתישהו".
ואולי לא. ביום רביעי, כשנפוצה בהולנד ההודעה הרשמית של הירוקים על צירוף קראמר, נכתב בכותרת הידיעה של אחד האתרים: "מיכיל 'לחמניית קרוקט' קראמר ישחק במכבי חיפה של פרד רוטן".
מה דעתך על הכתבה?