"אני יודע שהפעם האחרונה שהפועל ניצחה בדרבי הייתה בקדנציה הקודמת של עומר דמארי כאן. בשבילי זה רק עוד מוטיבציה כדי לנצח. זו הזדמנות עבורנו להיכנס להיסטוריה ולהביא שוב את הניצחון להפועל". רוג'ר ברנרדו בן ה-33 כבר שיחק בלא מעט משחקי דרבי. הקשר הובא ארצה לפני כחודשיים להפועל תל אביב כשמאחוריו עבר עשיר בליגה הגרמנית. בהפועל סימנו אותו מהר מאוד כמנהיג החדש של מרכז השדה ורגע לפני שהדרבי חוזר, הוא התפנה להתראיין לספורט1 ודיבר על ההגעה ארצה, הילדות בברזיל, על קובי רפואה וגם על החבר אלמוג כהן.
איך הגבת כשקיבלת את ההצעה?
"בפעם הראשונה ששמעתי על זה, אמרתי לסוכן שלי שלומי בן עזרא שאני רוצה להגיע. אחרי כמה דקות אמרתי לעצמי שאוכל לבוא ולטייל פה בכל המקומות הקדושים. מיד פניתי לחבר שלי אלמוג כהן, ששיחק איתי באינגולשטאט, והתייעצתי איתו על המצב. קיבלתי הצעות גם מבית"ר ירושלים ומכבי פתח תקווה. שמעתי על הפועל תל אביב מהשנים בהן הם שיחקו בליגת האלופות".
מה ידעת על המדינה? פחדת מהמצב הביטחוני?
"המדינה הזאת מזכירה לי את ברזיל. מי שלא מכיר את ברזיל, ורואה בחדשות תמונות וקטעי וידאו ומסתמך על התקשורת, חושב שמדובר במקום מפחיד ומסוכן. גם כאן, בהתחלה קצת דאגתי אבל אחרי זה שמתי לב שיודעים להוציא פה רק את הדברים הרעים. כל מי שבא לפה אומר שמדובר במקום טוב וגם אשתי הייתה פה לפני כמה שנים בביקור, אז זה הקל עליי".
ברנרדו בפעולה. "שמעתי על הפועל מהשנים שהיא שיחקה בליגת האלופות" (דני מרון)
דיברת על אשתך, לפי מה שסיפרו לי בקבוצה, יש לה חלק פעיל ביציע.
"זה דבר טבעי של הברזילאים שהם אנשים חמים. אשתי תמיד נתנה לי כוח ותמכה בי במשחקים גם בגרמניה וגם בברזיל. אם היא למדה את השירים? בינתיים לא, אבל אמרתי לה רק להגיד יאללה הפועל (שר ברקע)".
הקריירה של ברנרדו, או בשמו המלא רוג'ר דה אוליביירה ברנרדו, החלה במחלקת הנוער של סאו ז'ואאו השוכנת בסאו פאולו בסמוך לריו קלארו, העיירה בה נולד. בניגוד לסיפורים הנפוצים על הכדורגלנים הברזילאים שמשחקים בפאבלות במטרה לשרוד, משפחתו של ברנרדו דווקא לא סבלה מעוני.
ספר על הילדות בברזיל.
"המשפחה שלנו לא הייתה עשירה, אבל תמיד היה לנו מה לאכול. לא היו לנו מקרים קיצוניים שאין מה לאכול. כמו כל הברזילאים רציתי להיות שחקן, כי גם אבא שלי היה שחקן בקבוצות קטנות במחוז סאו פאולו. הוא לא שמר על הכסף שלו מהכדורגל יותר מידי ובזבז אותו אבל אף פעם לא חיינו בעוני. היום אני משתדל גם לעזור להם ולפרנס אותם. לא כי אני חייב, או כי הם צריכים אלא מתוך אהבה. לכולם יש בית והחלטתי לשפץ להם אותם", הוא מספר.
ברנרדו. "השאילו אותי לקבוצה אחרת כדי שההצלחה לא תעלה לי לראש" (דני מרון)
בגיל 18 יצא להתרשמות בארמיניה ביליפלד הגרמנית, יחד עם מספר שחקנים כישרוניים שסומנו בקבוצתו בברזיל, והיה היחיד שנשאר בגרמניה למשך מספר חודשים. הצדדים כבר סיכמו על חוזה וברנרדו חתם עליו, אך בשל אי הסכמה בין נשיא סאו ז'ואאו לגרמנים הוא חזר לארצו. התחנה הבאה הייתה פלמייראס, אחד המועדונים הגדולים בברזיל. "הייתי משחק קבוע בהרכב בגיל צעיר ובהתחלה השאילו אותי לשנה לקבוצה אחרת. המאמן אמרסון ליאו החליט להשאיל אותי כדי שההצלחה לא תעלה לי לראש".
מפלמייראס הגיע לפיגיירנסה, כשלאחר מכן המעגל נסגר והוא חתם באנרג'י קוטבוס. שלוש עונות שיחק במדי הקבוצה בליגה השנייה בהן צבר כ-63 הופעות ליגה וכבש שער אחד. התחנה הבאה הייתה אינגולשטאט, במדיה שיחק חמש עונות והיה שותף פעיל בהעפלה לבונדסליגה, לראשונה בתולדות המועדון. שם גם שיתף פעולה עם הקשר הישראלי אלמוג כהן.
איך אתה מסכם את התקופה שלך בגרמניה?
"אני מרוצה מהתקופה שם. יצאתי גאה מאוד על השנים שלי שלהם. שיחקתי קרוב ל-60 משחקים בליגה הבכירה. היו לי שם חוויות גדולות: העפלנו לליגה הבכירה עם אינגולשאט שהייתה קבוצה קטנה. בשבוע שעבר הלכתי למשחק שלהם, והקהל מחא לי כפיים. ישבתי ביציע וראו אותי על המסכים. הכרוז קרא בשם שלי וכל האצטדיון קרא בשמי. הכרת התודה הזאת היא מבחינתי הסימן להצלחה שלי שם. זה שווה יותר מכל סכום כסף כלשהו".
ברנרדו במדי אינגולשטאט. "כל האצטדיון קרא בשמי" (Gettyimages)
יכולת להגיע לקבוצה גדולה יותר שם? אולי להפיק יותר מהתקופה שם?
"אחרי שעלינו ליגה עם אינגולשאט היו קבוצות שהתעניינו בי אבל בגלל הקשר שלי למועדון לא עזבתי. פרייבורג ושאלקה 04 התעניינו בי. היה משחק בין אינגולשטאט לשאלקה בסוף העונה הראשונה שלנו בבונדסליגה והרבה אוהדים של שאלקה אחרי המשחק אמרו לי שהם רוצים שאצטרף אליהם. אחרי שבוע יצאה שם בתקשורת הודעה שאני מועמד לקבוצה".
ספר קצת על הקשר עם אלמוג כהן.
"שיחקנו שלוש עונות ביחד. אנחנו חברים מאוד טובים. יש לו לב גדול ותמיד עזרנו אחד לשני שיכולנו. גם עכשיו שהגעתי לארץ, לאלמוג יש משפחה בנתניה שעוזרת לי. גם שבאתי לכאן להשכיר את הדירה היה צריך להפקיד כסף בחשבון הבנק עבורה והייתי במחנה האימונים בפולין עם הפועל. אלמוג עשה את זה בשבילי והפקיד כסף".
איך אתה רואה את הסיטואציה שלו שם? ראינו אותו לא פעם שוקל לחזור ארצה.
"מאוד מעריכים אותו שם, אבל מצד שני הוא לא בבית שלו ולכל אחד יש את הרצון לחזור הביתה. יש לו שלושה בנים ולהיות שם בלי המשפחה הגדולה זה קשה. הוא סיפר לי שהוא גם מקפיד בדת, מנסה לשמור שבת וכו'. אם כדאי לו לחזור? זו החלטה קשה כי פה זה הבית שלו".
אלמוג כהן. "אם לחזור או לא זו החלטה קשה בשבילו" (Gettyimages)
כמו על הרבה ברזילאים, גם על רוג'ר השפיע האסון של קבוצת שאפקואנסה, שמרבית שחקניה נפגעו ונהרגו בהתרסקות המטוס בסוף שנת 2016. "היה עיתונאי אחד שהיה בטיסה ובעבר היה שחקן ומאמן מוכר בברזיל. קוראים לו מריו סרג'יו והוא אימן אותי גם בפייאגרנסה. הוא נהרג באותה תאונה. המזל הגדול הוא שחבר נוסף שלי, רפאל לימה, רצה לטוס באותה הטיסה ובשל פציעה הרופא לא נתן לו לטוס. בשנה שעברה נפגשנו ששיחקנו נגד קבוצתו הנוכחית אמריקה. זה היה מזל גדול".
כיאה לברזילאי, גם הקשר החדש של האדומים צפה בסלסאו במונדיאל שנערך ברוסיה רק לפני כחודש וחצי. בניגוד לביקורות שקטלו את מולדתו, הוא דווקא רואה את הדברים אחרת.
מה דעתך על הכישלון היחסי של ברזיל במונדיאל?
"אני חושב שהצגנו מונדיאל טוב יותר מהמונדיאל הקודם. אבל אין מה לעשות, היו נבחרות טובות יותר, כמו קרואטיה, צרפת ובלגיה".
ניימאר מתגלגל על הדשא. "זה סגנון המשחק שלו" (Gettyimages)
איך ראית את העליהום שנעשה על ניימאר? גם לגבי ההתחזויות והנפילות שלו?
"זה מצחיק. בעונת 2015 הייתה כתבה שקיבלתי הכי הרבה פאולים באירופה אחרי ניימאר. הוא שחקן מצוין וזה סגנון המשחק שלו. הוא לא ישנה את זה. יש עליו ביקורות יותר מדי מוגזמות אבל הוא יידע להתמודד עם זה".
בשנה וחצי האחרונות שיחק ברנרדו באתלטיקו מיניירו. או יותר נכון, פחות שיחק. הקבוצה, בה שיחקו גם רוביניו ופרד, לא נתנה לרוג'ר מספיק הזדמנויות עד שבסוף השנה האחרונה הוא עזב.
מה לא הסתדר שם? כמעט ולא שיחקת?
"המצב היה שחתמתי שם והמנהל המקצועי שהביא אותי (אדוארדו מאלוף) נפטר ממחלת הסרטן. אח"כ הגיע מנהל מקצועי חדש ודברים השתנו. למה לא נתנו לי לשחק? אני לא יודע. התאמנתי במאה אחוז, ואני חייב לכבד אותם. הגיע מאמן חדש גם".
ברנרדו. "היה חרא לבוא מגרמניה ולא לשחק בברזיל" (Gettyimages)
לבוא מההצלחה שלך בגרמניה שהיא ליגה טובה יותר ולאחר מכן לא לקבל צ'אנס בבית שלך, מול הקבוצה שאתה אוהד. זה לא פוגע?
"בשבילי זה הרגיש חרא. שיחקתי שמונה שנים בליגות מהטובות ביותר, ואז אתה בא לפה ולא משחק. זה כאב לי גם אני אוהד של הקבוצה. לא קיבלתי צ'אנס, אולי גם כי הצטרפתי באמצע העונה. ניסיתי לדבר איתם והחליטו לתת צ'אנס לשחקנים הצעירים".
למרות התקופה הלא מוצלחת במיניירו, רוג'ר שמר לעצמו מכרים טובים. מעבר לקשר עם הקשר ז'וניניו פאוליסטה, אותו הכיר משלבים מוקדמים בקריירה ועימו שומר על קשר בהודעות עד היום, מי ששומר על קשר עם ברנרדו הוא רוביניו, פעם כדורגלן גדול בריאל מדריד ועד לעונה שעברה שחקן אתלטיקו מיניירו. "רוביניו שלח לי כמה סרטונים וביקש ממני גם לשלוח לו כמה סרטונים מכאן. אני וג'וזף (גנדה) הצטלמנו ושלחנו לו כמה סרטונים כי גם ג'וזף מעריץ גדול שלו".
אולי תביא אותו לשחק פה?
"יש לו חוזה בסיבאספור בתורכיה, אז לא נראה לי שהוא יבוא לפה. אבל מצד שני, אולי אביא אותו לביקור, זה קרוב".
רוביניו. "אולי אביא אותו לביקור" (האתר הרשמי)
פתיחת העונה של האדומים ושל הקשר הברזילאי הייתה מוצלחת: ניצחונות מרשימים על בני יהודה ומ.ס אשדוד ועשר נקודות משתיים עשרה אפשריות סידרו לקבוצתו של קובי רפואה את המקום הראשון בשלב הבתים.
אחרי כמעט חודשיים פה, איך התרשמת מהקבוצה? לאן אתם מכוונים?
"אני מעדיף לקחת את זה צעד צעד, אבל לא הפסדנו בגביע הטוטו. נכון שזו לא הליגה, אבל תיכף יגיע הדרבי. אני חושב שנכון להיום, הפועל תל אביב היא בין חמשת הקבוצות הטובות בישראל".
דיברנו על פתיחת העונה הטובה, אבל עד לפני חודש וחצי, רק כמה ימים לפני שהגעת, המאמן קובי רפואה התפטר. איך הרגשת?
"זו הפעם הראשונה שראיתי דבר כזה. מישהו שעוזב ואז חוזר, אבל זה חלק מהכדורגל. אני יודע שקובי היה שחקן טוב בעברו ואני מאוד מעריך אותו ללא קשר כי יש לו ציפיות ממני. אחרי שהוא חזר הוא לקח אותי לשיחה ואמר לי: "ראית באינטרנט שעזבתי וחזרתי תוך יום?" , עניתי לו: "כן", אז הוא אמר לי: "ראית, אני משוגע". אמרתי לו: "כן, אתה משוגע בקטע טוב".
רפואה. "משוגע בקטע טוב" (לירון מולדובן)
ובכלל, מערכת היחסים בין רפואה לבין הברזילאי טובה. הוא מקפיד לציין כי לברנרדו תפקיד חשוב וכי הוא רואה בו כמנהיג של הקבוצה העונה ביחד עם עומר דמארי. "בשיחה הראשונה הוא הסביר לי מה הוא מצפה ממני במגרש. אנחנו עושים הרבה שיחות ואני יודע שמצפים ממני להנהיג את הקבוצה במגרש ומחוצה לו. אני אוהב שנותנים לי אחריות ואת המנהיגות. אני לא אוהב להיות עוד אחד בקבוצה. ברוב הקבוצות ששיחקתי ניסיתי להיות מנהיג גם בלי סרט הקפטן".
אתה יודע, היו פה בעבר שחקנים מוכרים כמו אריק דג'מבה דג'מבה ממנצ'סטר יונייטד, שבאו על תקן שמות גדולים והיה נראה כי הגיעו להעביר את הזמן.
"אני בן 33, אני לא חושב שזה סוף הקריירה שלי. באתי לשחק לפחות עוד שלוש-ארבע שנים. לא יודע אם בעונה הבאה אהיה פה, אבל כל עוד אני פה, לא באתי להעביר את הזמן ואני רוצה גם להביא תארים להפועל".
ביום ראשון מגיע הדרבי, מה אתה יודע על הדרבי כאן?
"בימים הראשונים שפגעתי את אנשי הפועל הבנתי כבר שהצבע הצהוב מחוץ לתחום. שהדרבי פה ממש חשוב וזה כמו תואר בפני עצמו, גם מבחינת ההיסטוריה של הקבוצה וכמובן בפני האוהדים. אני מאוד מוכן לזה, אחרי 33 שנים יש לי את הניסיון ושיחקתי בכמה משחקי דרבים בעבר. בשנה שעברה אפילו הייתי מעורב באחד השערים שמיניירו כבשה בדרבי מול קרוזיירו. שיחקתי גם בדרבים שונים כמו פונטה פרטה-גווארני, פיגווארנסה-אבאי וכמובן בגרמניה בין אינגולשטאט לנירנברג וקוטבוס מול אוניון ברלין".
הפועל תל אביב לא ניצחה בדרבי כבר ארבע שנים. יש לכם משימה לא קלה.
"אני יודע שהפעם האחרונה שהפועל ניצחה הייתה בקדנציה הקודמת של עומר דמארי כאן. בשבילי זה רק עוד מוטיבציה כדי לנצח. זו הזדמנות עבורנו להיכנס להיסטוריה ולהביא שוב את הניצחון להפועל"
מה דעתך על הכתבה?