הניצחון על מכבי פתח תקווה במחזור הקודם היה ניצחון של אנחת רווחה אחרי פתיחת עונה כל כך רעה, באר שבע חיפשה את הניצחון בכל מחיר והדרך לא ממש שינתה.
הניצחון אתמול על הפועל רעננה היה בעיניי חשוב יותר, משום באר שבע הצליחה לפצח הגנה צפופה עם המערך החדש ואף יכלה לכבוש עוד שערים. בנוסף, היא גם התמודדה בכבוד עם העובדה שהיא עלתה למשחק בפיגור 10 נקודות מהפסגה, דבר שלבטח הוסיף ללחץ על הדשא כשבמחצית הראשונה לא הובקעו שערים. אלא שאתמול כבר היה ברור לבאר שבע שהעונה התחילה ואסור לאבד יותר נקודות, במיוחד לנוכח העובדה שהיריבה העיקרית לתואר, מכבי תל אביב, לא מאבדת נקודות.
עוד התברר אתמול, כי מערך ה-433 שהביא לבאר שבע כל כך הרבה תארים והצלחות שייך להיסטוריה. הצוות המקצועי לא מתעקש על המערך המוצלח הזה, אלא מתאים מערך בהתאם לאופי ואיכות השחקנים החדשים שיש לו, כסבע והסלביינק משחקים מתחת לחלוץ עם הפנים לשער. למערך החדש יש יתרונות, אבל גם חסרונות. החיסרון הבולט היא העובדה שבאר שבע לא מגוונת בהתקפה, את רוב הניסיונות היא עושה דרך המרכז שם היא נתקלת בצפיפות גדולה של שחקנים. רוב הקבוצות עולות מול ב"ש עם שלושה בלמים ולעיתים גם שלושה קשרים במרכז, מה שהופך את האמצע למאוד צפוף. ומאחר שברק בכר בוחר כרגע לא לשחק עם שחקני אגף קלאסיים, הקבוצה שלו לפחות מגוונת בהתקפה. לכן, לכן למרות לחץ ואינטנסיביות רבה בדקות הפתיחה, לא ראינו יותר מדי מצבים לאלופה.
במחצית השניה, הפלא ופלא, המקומות היחידים כאמור שהיו פנויים הם האגפים, ומשם גם הגיעה הבעיטה האדירה של סבע לחיבורים ומייד אחר כך גם שער היתרון. זה בהחלט חומר למחשבה לאלופה להמשך הדרך. יתרה מכך: היה ברור שהשער של סבע הינו פרי של תרגול באימונים, את התנועה מהאגף אל המרכז סבע מכיר מצויין וכשיש לך מוסר כמו מליקסון, זה בהחלט גם יכול להסתיים בשערים. ככל שנתקדם על ציר הזמן והסגל החדש יצבור עוד אימונים ומשחקים, התיאום ישתפר ומספר המצבים יעלה בהתאם.
סבע חוגג. תוצאה של תרגול באימונים (לירון מולדובן)
בשבועות האחרונים ספג מאור מליקסון לא מעט ביקורת. היו אף שקראו לתת לו מנוחה על הספסל, אבל האמון המוצדק שיש לצוות המקצועי במליקסון השתלם אמש כשהקשר המחונן הראה שהוא חוזר לכושר. מליקסון שוב נראה קליל, פעלתן וחושב ואף קינח בבישול נהדר. למרות שבעוד עשרה ימים הוא יחגוג יום הולדת 34, עדיין כוחו במותניו ולא נראה שיש לו מחליף באופק.
המפגש הבא של ב"ש, מול מכבי נתניה, צפוי להיות דומה למשחק מול מכבי פתח תקווה. גם נתניה, לפחות בביתה, מחפשת ניצחון ולא ממש יודעת להסתגר בהגנה, רק שלהבדיל משנים עברו יש לה פחות כלים התקפיים מהירים כדי להפתיע בהתקפות מעבר. זה כמובן יהיה משחק מרגש לדיא סבע, שנמצא בכושר מצוין ומוכיח לפחות בינתיים שלמרות תג המחיר הגבוה הוא עומד בלחץ בצורה מיטבית.
מה דעתך על הכתבה?