כאוס. אין מילה אחרת שיכולה לתאר את מה שקורה במכבי חיפה. בכל שנה אנחנו נחשפים לשפל חדש וסבורים שיותר נמוך מזה מכבי חיפה כבר לא יכולה לרדת, אבל מתברר שהמציאות עולה על כל דמיון, והנה אנחנו שוב במחזור השמיני מודיעים בזאת כי עוד עונה של מכבי חיפה הולכת לפח, ועוד סכום כספי מטורף יורד לטמיון.
האמת, אני לא יודע כמה ואיך יעקב שחר ישן בלילות, אבל האיש המופלא הזה רואה שנה אחר שנה איך האימפריה שלו מתרסקת והופכת להיות חסרת משמעות בעידן הנוכחי. מהמותג המצליח היוקרתי והנחשב, גם בארץ ואפילו באירופה, נשאר רק העבר, כשההווה אפור והעתיד ללא תקווה. אין לי ספק שאם לא היה מדובר בכדורגל, איש העסקים שחר היה שולח לכל הרוחות מנכ"ל שהיה מקבל החלטות כל כך גרועות. אבל כשהוא עצמו זה שמקבל החלטות, נעלם איש העסקים ונשאר האוהד בעל הפנים החמוצות ביציע.
שני מנהלים מקצועיים אמורים היו להתוות במכבי חיפה דרך לטווח ארוך, עם חשיבה עמוקה. שניהם מסיימים את תפקידם בתוך פחות משנה בתפקיד. עכשיו כבר אפשר להגיד ששחר ניסה הכל: הוא ניסה את כוכבי העבר של המועדון הירוק, ניסה מאמנים צעירים ופופולריים, ניסה צוותים זרים עם עבר בקבוצות גדולות. ניסה וניסה, נכשל ונכשל. פעם לשחר גם הייתה טביעת עין מופלאה בכל מה שקשור לבחירת זרים. היום ג'ורג' מנדז'ק הוא הכוכב התורן, וזה אומר הכל.
הרי ברור לכולם שעזיבתו של המנהל המקצועי תגרור באופן כמעט מיידי גם את עזיבתו של המאמן, פרד רוטן, עוד מהלך שיעלה למועדון הרבה מאוד כסף. עכשיו נשאלת השאלה מה צריך לעשות הנשיא. להביא מאמן ישראלי? מאמן זר? אולי עוד צוות זר? אף אחד הרי לא יהיה מוכן לחתום על חוזה עד לסיום העונה וידרוש לפחות עונה וחצי, מה שאומר שרוב הזרים שוב יישלחו הביתה ואיש המקצוע הבא יצטרך שוב לבנות קבוצה חדשה. והנה, הגלגל האינסופי שבו מכבי חיפה רודפת אחרי הזנב של עצמה. אותו גלגל שנדמה היה שמפסיק סוף סוף להסתובב בקיץ, כשחיפה החליטה לא לבצע מהפכות – שוב מסתובב.
אז מה עושים עכשיו? מי אמור להוביל את מכבי חיפה? על פניו, לשחר יש מספיק אפשרויות מקומיות. רוני לוי פנוי, גם אלי גוטמן, ואם הוא כל כך רוצה את יוסי אבוקסיס, אז שיכריז בפומבי שהוא מוותר על העונה הנוכחית במטרה להתחיל הכל מחדש עם אבוקסיס בקיץ הבא – יהיה המחיר אשר יהיה.
אבל השאלה הגדולה נותרה בעינה. שוב אנחנו חוזרים לעניין קבלת ההחלטות ומי שבעצם מקבל אותן. שחר לא מפסיק לטעות, ומי יודע מתי – אם בכלל – הוא יקבל את ההחלטה הנכונה היחידה שנשארה.
מה דעתך על הכתבה?