תשלים עם זה, שחר: לא אתה האיש שיחזיר את מכבי חיפה לגדולתה

כן. כשאתה מתרסק באמת, גם הפרות הקדושות ביותר לא חסינות. ומה שהיה נראה כמו תרחיש בדיוני ומופרך לפני לא הרבה שנים – שאוהדי מכבי חיפה ידרשו מהצ'רמן האגדי לפנות את מקומו – מתממש מול עינינו, והופך לאט לאט, שבוע אחרי שבוע, תבוסה אחרי תבוסה – למציאות.

ואולי גם שחר, כבודו במקומו מונח, כבר מתחיל להרגיש עמוק בפנים שאולי זה כבר לא יקרה. אולי מכבי חיפה כבר לא תחזור להיות גדולה תחת שרביטו.

ואם הוא אכן מתחיל להרגיש כך, הוא יהיה צודק לחלוטין.

אני מאחל לשחר אריכות ימים ובריאות טובה. את הדמות שלו צריך לפסל בשעווה ולהקים סביבה מוזיאון. היציע המערבי בסמי עופר צריך להיקרא על שמו עוד בחייו, ולנצח נצחים יהיה שמו חקוק בהיסטוריה של מכבי חיפה באותיות של זהב. ועם כל זה, אני חושב שגם הוא צריך להפנים שהגיע הזמן.

תבין, אדון שחר, זה לא עניין של אשמה. מי כמוני יודע שניסית כבר הכל. העניין הוא שהמועדון חולה. חולה כולו, מהמסד עד הטפחות. אני לא מדבר רק על הקבוצה (שחקנים וצוות מקצועי שבאים והולכים), אלא על המועדון מא' ועד ת'. והצרה הגדולה יותר, שחר, שאותם האנשים שלעצות שלהם אתה מקשיב ושעל פי הדרך שלהם המועדון מתנהל, הם בסופו של דבר אלה שבגללם הקבוצה נראית כפי שהיא נראית על הדשא; שמאמנים באים והולכים כמו בתחנה המרכזית (ושאף אחד מהם לא באמת מצליח); שאף אחת מההחתמות המשמעותיות בכל קיץ – בייחוד בשוק הישראלי – לא מצדיקה את עצמה על המגרש; שאסטרטגיות מקצועיות שעליהן הוחלט בקיץ נזרקות הצדה בחורף; שגורמים עלומי שם עושים נזק למועדון בתקשורת, ואפשר להמשיך הלאה והלאה והלאה.

"נשיא ללא חסינות". שלט ביציע האוהדים של מכבי חיפה (צילום: מאור אלקסלסי)

קבוצת כדורגל לא יכולה לתפקד כשהמועדון עצמו לא מתפקד. וכדי להיפטר מכל הבעיות הנ"ל, שמפריעות לקבוצה לצאת מהסחרור הקטלני שבו היא נמצאת, צריך בעל בית חדש, נמרץ, רענן, רעב, עם רעיונות חדשים ובעיקר בלי תפיסות עולם ישנות.

יעקב שחר ייזכר לעד כמי שהביא את אירופה לישראל, אבל אני לא חושב שיש כיום אפילו אוהד אחד שחושב שיש משהו אירופי במכבי חיפה כיום: החל מדרך הניהול שלה ועד לצורה שבה השחקנים עומדים על הדשא. ונדמה לי שככל שיעברו השבועות ותגדל ההתפרקות המקצועית, הקולות הללו יבלטו יותר ויותר, עד שיהפכו לקונצנזוס של ממש.

הגיע הזמן, יענקל'ה, שגם אתה תביט במראה ותבין שמה שהחל כטפטוף הפך לגשם זלעפות – והנה גם אתה, כמונו האוהדים, כבר רטוב כולך. בלי ששמת לב, מפעל חייך הופך לפחות ופחות רלוונטי משבוע לשבוע. הגיע הזמן להתחיל ולהשלים עם העובדה שככל הנראה לא אתה תהיה זה שיצליח להחזיר את מכבי חיפה למקום שאליו היא שייכת. ביום שתגיע ההשלמה הזו, השמש תשוב לזרוח מעל יציעי סמי עופר והמועדון הענק הזה יוכל לראות סוף סוף ימים טובים יותר.