בני בן זקן: "לשים מאמן על המוקד זה טוב לתקשורת, אין בזה אמת"

הראיון עם בני בן זקן, עד לא מזמן מאמנה של בני סכנין ומאמן בית"ר ירושלים בעונה שעברה מתקיים במרכז האקדמי פרס ברחובות. כאן, בן זקן בן ה-36, לומד לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני, בנוסף לתואר הראשון בו הוא מחזיק בפסיכולוגיה ושירותי אנוש.

מפתיע, לא? ההסבר שלו פשוט. "אני מאמין שמערכת מנצחת ומערכת מפסידה. לשים את המאמן על המוקד ולתת לו את התהילה, זה טוב לעולם התקשורת והבידור, אבל אין בזה אמת. האמת היא מבחינתי שלמערכת יש אנרגיה וכשהאנרגיה טובה, התוצאות מגיעות. אם נסתכל על הפועל ב"ש, היא הייתה המערכת החזקה ביותר, אחרי זה מכבי ת"א. מה עזר לי התואר? במקביל לעבודה שלי בנוער בק"ש התחלתי ללמוד תואר ראשון וזה היה מדהים ללמוד בכיתה וליישם במגרש. היכולת למדוד ולהעריך אנשים, לנהל סיטואציות. בקבוצת הנוער כחלק מהסמינריון, פיתחתי איזשהו מודל למדידה של שחקנים, גם השחקנים התמסרו וגם התוצאות הגיעו. זה קשר ישיר ומפרה. בלי קשר, אני חושב שללמוד זה מרענן את המחשבה ולקחת מכל תחום לעולם הכדורגל, זה טוב. במערכות גדולות יש חשיבות שתהיה למאמן הבנה שיש לו חלק חשוב, אבל לא היחיד. הוא צריך להביא את עצמו ואת צבעו, אבל גם לשתף פעולה עם כל הגורמים".  

אתה מכוון לחיים שאחרי?
"בהחלט כן. לא כיוונתי כל חיי לתחום האימון וזה משהו שמתגלגלים אליו. הייתי עוזר מאמן בק"ש, קיבלתי את הנוער, אז בוגרים ומתגלגלים. ברור שתמיד יש את המחשבה גם לעשות דברים אחרים. יש לי גם תעודת קואצ'ינג. יש כל מיני מחשבות. בראשו של מאמן עוברות מחשבות כי במקום שאין בו יציבות כמו הכדורגל, ואצל מאמן זה יותר משמעותי, זה טבעי".

יציבות, זה מה שמחפש בן זקן: את השנה הסוערת ביותר בחייו הוא חווה אשתקד, כשאימן את בית"ר ירושלים. אז הוא מונה בגיל 35 ע"י אלי טביב למאמן הראשי וזכה למבול של ביקורות. את העונה הנוכחית הוא התחיל בבני סכנין, ממנה פוטר לאחר תקופה קצרה.

בן זקן ביום ההגעה לסכנין (האתר הרשמי של בני סכנין)

מה לא הלך לך בסכנין?
"קודם כל זו סיטואציה מוזרה כי נהניתי שם. יש אנשים טובים כמו אבו יונס ודוכי שהם יקרים ובמלוא הכנות, עושים המון ורוצים שהקבוצה תצליח. הייתה לי איתם מערכת יחסים נהדרת. תקופת ההכנה הייתה מדהימה והייתה תחושה טובה. למעשה, מסיבות תקציביות או פוליטיות הקבוצה לא עברה בבקרה בשלב ההכנה שזה שלב קריטי. זה כמו בבישול, היה צריך לטעום ולהבין מה קורה לפני העונה. זה נלקח מאיתנו ועשינו ניסוי וטעייה עם תחילת העונה".

ראית את הפיטורים מגיעים? 
"בכל מקום שאנחנו עובדים יש דברים שאנחנו צריכים להתמודד איתם וזה חלק מהדברים שרציתי להתמודד. לאורך כל התקופה גיביתי את ההנהלה. ראיתי שאנחנו הולכים לדרך משותפת וראיתי בזה אתגר. לתמוך במערכת ולא להיות זה שמתרץ. אמרתי שכשאני אצטרך תמיכה אני אקבל. מבחינתי אני כבר לא בסכנין וזהו".

כמה סביבת העבודה שם קשה? מדברים שם שחוץ מיוסי אבוקסיס אף אחד לא הצליח…
"בגדול, זה מקום עבודה פנטסטי. זה גם היה אחד השיקולים שלי להגיע. אתה מקבל את האפשרות להביא לידי ביטוי דברים. לקבל החלטות, שבמקומות אחרים אולי לא תוכל לקבל את האפשרות להחליט לבד. כמו בכל ארגון, יש לחצים ולפעמים הדברים מסתיימים מוקדם מהצפוי וחבל".

בן זקן עם חלאיילה במסיבת עיתונאים בסכנין (דני מרון)

התקופה שלך בבית"ר ירושלים עשתה לך טוב או גרמה לך נזק?
"לחשיפה כזאת גדולה יש מחיר בכל תחום ויש גם רווח. באופן הגיוני הרווחתי דברים מסוימים ויש דברים אחרים שצריך להתמודד איתם. אני חושב שהיום יותר קל להעריך את הסיטואציה שלי בבית"ר. זו הייתה עונה טובה של הרבה ניצחונות, שערים ומהפכים. כל מה שהאוהדים מבקשים למעשה. בית"ר זה מקום מורכב ואני חושב שכשמאמן, עצם ההתנסות בחוויה כזאת זה מעצים ומאתגר. לעבוד בארגון גדול ומשפיע, עם אנשים משפיעים כמו אוחנה וטביב שעשו דבר או שניים בחיים".

בן זקן. מתכונן ליום שאחרי הכדורגל (אודי ציטיאט)

הגעת לבית"ר ירושלים כמאמן יחסית אלמוני, כשרבים הרימו גבה. איך מתמודדים עם זה?
"בסופו של יום אתה עובד במערכת. הרעיון הוא לדעת לעבוד מבפנים החוצה ולא החוצה פנימה. כמו שאתה מאמן בק"ש, אתה תאמן בבית"ר או במקומות גדולים. החוכמה היא להפריד את הרעשים ולעבוד עם האנשים שאתה בממשק איתם וזה לא משנה מי הבוס, השחקנים או העוזרים. החוכמה היא לדעת שבמקומות גדולים יותר יש רעשים יותר גדולים".

בן זקן והספסל הבית"רי. "במקומות גדולים, יש רעשים גדולים" (דני מרון)

לא אמרת לפעמים, מה אני צריך את זה?
"אתה תמיד שואל את עצמך. היו מקומות שהטלתי ספק בסיטואציה. היו מקומות שחשבתי לעצמי האם להמשיך ודווקא אנשים מתוך הכדורגל שאני מעריך חיזקו אותי. גם הבן של איזי שפגשתי אותו, וגם אנשים נוספים. בסופו של דבר, זה נתן לי את הכוח. אמרתי לעצמי: נכנסת לאתגר, תסיים אותו ויהיה טוב".

היו גורמים מסביב למערכת שקראו לך "בובה" –
"בסופו של דבר, מאמן כל הזמן חשוף לתוצאות. אף אחד לא באמת יודע את הדינמיקות הארגוניות. גם במקומות שחושבים שדברים עובדים בצורה מסויימת, לפעמים מבפנים הם נראים אחרת. כל המונחים האלה נכונים לעולם שבחוץ שלא באמת יודע מה קורה בפנים. אני חושב שבמקרה שלי, יש פעמים שמאמן צריך לקחת אחריות במקרים קיצוניים ולתת את האמרה שלו, אבל יש מקרים שצריך לדעת להרוויח את המקום שלך בתוך העסק. ההתנהלות הנכונה היא שהמאמן מביא את האמרה שלו עם הזמן וגם יודע לשתף פעולה. דבר כזה נראה לאורך זמן וזה מתיישר. אתה לא יכול ביום אחד להיכנס למקום ולפנות אנשים ממקומם".

איך בעצם הגעת לבית"ר?
"היה לי חוזה בעפולה עם חודשיים פיצויים. קיבלתי הצעה מבית"ר וקיוויתי שזה לא ייצא לפועל. הלכתי לששי יעקב בעלי עפולה ואמרתי לו: תן לי את החוזה עד סוף השנה ואני נשאר. יש לי הצעה מליגת העל (מבלי לציין את שם הקבוצה). אני צריך יציבות. הוא לא חזר אליי והשאר היסטוריה".

בן זקן בטדי. שקל לסרב להצעה מבית"ר (דני מרון)

למה האינסטינקט הראשוני היה לא ללכת לבית"ר?
"כי כל מאמן רוצה לעשות את הדברים בקצב הגיוני. זה לא שהרגשתי לא בשל. בתור מאמן אתה מתחיל בנוער של ק"ש, אחרי חצי עונה בוגרים בק"ש, אחרי זה קטמון. לפעמים אתה מחפש מסלול שתעבוד בו שנתיים-שלוש וזו הסיבה שהלכתי לעבוד בעפולה. הרעיון המקורי היה שאם תהיה הצלחה, אוכל להיות שם 3-4 שנים".

אז יגידו אנשים, איך שקלת לסרב לבית"ר?
"אני באמת עשיתי את זה מול ששי וכשהוא לא חזר אלי, קיבלתי את הצעתה של בית"ר. אני מגיע בעצם מליגה לאומית לבית"ר ירושלים, שהיא קבוצת צמרת, מגיעה שלוש שנים לאירופה ואני במערכת שאני לא מכיר. הקבוצה פתחה את העונה טוב. היחסים שלי עם טביב היו טובים עם הזמן. הוא למד להכיר ולהעריך אותי. עבדנו בשת"פ, היה כיף ביחד וכיבדתי אותו לאורך הדרך .הוא הבוס שלי ונתן לי את ההזדמנות לעבוד בגיל 35 במועדון גדול שזה לא מובן מאליו".

איך הייתה מערכת היחסים עם אלי אוחנה?
"הכוח שלו הוא שיש לו את מי שהוא והוא לא צריך לרוץ כל יום כדי להוכיח שהוא מעורב ונמצא. הרבה פעמים הוא והנוכחות שלו הרגיעו אותי. הוא דיבר איתי על התקופה שלו כמאמן ושגם הוא חווה קשיים. כשחווינו חוויות פחות נעימות במהלך העונה, הוא נתן מילה ותמיכה וזה לא מובן מאליו. אבא שלי אוהד בית"ר שרוף ובשבילו אוחנה היא דמות אגדתית. עצם האינטרקציה איתו הייתה גדולה עבורי".

בן זקן עם שכטר. יכולנו לקחת אליפות (דני מרון)

בית"ר של שנה שעברה זה פספוס?
"כן. יכולנו לקחת אליפות והיינו קרובים מאוד עד לשלושת השבועות האחרונים. ברור שיכולנו לעשות את זה. מה הפיל אותנו? אני לא יודע לשים את האצבע. במקצוע שלנו דברים מוכרעים על דברים קטנים. צריך לחיות עם התוצאות ולא לחשוב שאנחנו יודעי נסתרות. הגענו לגמר הגביע ולמשחקי עונה. לוח הזמנים היה מטורף".

אתה לוקח החלטה מצידך לעזוב. למה?
"דיברנו על מחירים ורווחים ולפעמים אתה מרגיש שהמחיר יכול לעלות על הרווח. החלטתי שמספיק לי. זו תחושה של אינטואיציה שלפעמים זה מה שקורה במצב של הישארות במקום מסוים. אני חושב שזה לא סוד שאנחנו עובדים בתפקיד שהוא חשוף. המטרה שלי הייתה לעזור לבית"ר להצליח וגם שאני אצליח. כשהרעשים הפכו להיות יותר מדי מבולבלים, הרגשתי צורך לעשות צעד אחורה כדי להיבנות מחדש ולעשות דברים אחרת. נכנעתי ללחצים? ממש לא. אם הייתי מסיים את העונה עם תואר? אי אפשר לדעת מה היה קורה. אני מאמין שהדינמיקה הייתה משתנה".

נפגעת מהביקורות?
"מה זה נפגעתי? אתה מתמודד עם הדברים. לאמן בבית"ר זה לא כמו לאמן במקום אחר. ברגע שאתה מקבל את התפקיד, אתה צריך להתמודד עם כל החבילה".

טביב. "יודע לבחור את אנשיו" (דני מרון)

איך הייתה מערכת היחסים עם טביב?
"אלי הוא מסוג הבעלים שנמצאים ומריחים את הארגון שלו יום יום. הוא יודע לבחור את האנשים שלו. בד"כ בעלים כאלה מצליחים, אלה שיודעים לבחור את האנשים מבלי סטיגמות ויודעים מה נכון להם. אני חושב שזה חשוב בגיוס עובדים בכל מקום. אלי הוא איש כדורגל מצויין, הוא מבין כדורגל ויש לו ניסיון. כדורגל, כמשחק הוא פשוט. הוא יודע לנהל את הדברים כדרכו וצריך לזכור שהוא לא עשה את כספו הגדול מכדורגל. אבל את דרכי הניהול מהעסקים האחרים הוא כן הביא לכדורגל. מערכת היחסים נבנתה לאט לאט כי גם אני הייתי צריך להוכיח לו שהוא קיבל החלטה נכונה. הוא שם אותי בפרונט ועם הזמן היה לנו חיבור ממש טוב. גם היום אני בקשר טוב איתו".

העזיבה שלו היא אובדן לכדורגל?
"הוא קודם כל מנהל מצויין. הוא יודע להקים ארגון כדרכו, גם אם יש ביקורת. הוא יודע להתמודד עם רעשים ולפעול מבפנים החוצה. זה הפרמטר הראשון שמוצאים בארגונים מוצלחים. בן אדם כזה חשוב בכדורגל כי זה האנשים שאנחנו צריכים".

אז מטביב לאיזי שרצקי. עוד לפני שהגיע לבית"ר, את הבמה הראשונה שלו למעשה, קיבל בבוגרים של עירוני ק"ש, המקום בו גדל. לאחר פתיחה מוצלחת בחודש הראשון בתפקיד, התעקש שלא להכליל את אחמד עאבד בהרכב, בניגוד לדעת הבעלים, החלטה אשר עלתה לו בתפקיד.

איך מערכת היחסים שלך עם איזי כיום?
"אני חושב שכבר מיד אחרי הייתה הבנה. הסברתי לו בדרכים שלי שאני עושה הכול לטובתו ואני זה שבסופו של דבר נפגע. לא המשכתי בק"ש וצריך להבין שזה הבית שלי, מקום המגורים של כל המשפחה שלי. בעקבות זה עזבתי לרחובות כי אני חושב שבתחום שלי, בכדורגל, ברגע שיצאתי מק"ש, הייתה תחושה שאם ארצה להמשיך בתחום, אצטרך לזוז. רציתי לרענן".

שרצקי. "עזבתי את הבית שלי" (דני מרון)

כמה קשה הדינמיקה עם איזי?
"יש כל מיני סוגי בעלים. אלי טביב מגדיר את עצמו לדוגמא מנהל מקצועי והוא בעל הבית. הוא מעסיק אותי ולא הפוך. גם אתה אם היית בעל בית, הייתה לך זכות לקבוע איך הדברים ייראו. כל בעל בית קובע מה עושים בבית ומה לא. אתה יכול לאהוב את זה ואפשר שלא. גם בק"ש זה עניין מערכתי: כשיש הצלחות הכול נראה תקין ויש הרמוניה, ובתקופות פחות טובות זה נראה חשוף לביקורת".

כיום נהיה סוג של החזק שורד בין המאמנים?
"לא בדיוק החזק שורד. אני מגדיר את זה המסתגל שורד. זה קורה בכל ליגה ולא רק בישראל. אנחנו נמצאים בתחרות ויש לזה השלכות".

ברק בכר, אדם שאתה מכיר, נמצא בתקופה קשה בב"ש. איך אתה רואה את זה?
"ב"ש זכתה בשלוש אליפויות וזה הישג חסר תקדים. צריך להבין שבאופן טבעי יש ירידה מסוימת. תפקידו של ברק ושל המערכת להסתדר ומהיכרות איתו, הוא יעשה את זה בצורה טובה. אני לא חושב שהוא יישבר והמערכת מאפשרת לו לחשוב לטווח ארוך .אין שום סיבה שמישהו ירים ידיים. לא כל החיים הם עליות ויש תקופה שצריך לשפץ את הרעיונות שלך ולצמוח מהם. הוא האיש המתאים לזה".