המשכיות היא מילת המפתח. שרון ניסים על ניצחון הפועל באר שבע

שבוע קשה עבר על הפועל באר שבע. שבוע של עוד כישלון מקצועי ומיד אחריו הגיע גם כאוס בחדר ההלבשה, כזה שכלל התכתשות בין אחד הקפטנים למועדון שלא הוסיפה כבוד לאף אחד מהצדדים. עם כל זה צריכה הפועל באר שבע להתמודד, כשארסנל המטרות הולך ומצטמצם ולמעשה נותרה רק מטרה אחת – להגיע לפלייאוף העליון, אחר כך יחשבו גם על כרטיס לאירופה.

לשמחתם של אנשי האלופה, דווקא שבוע עגום שבמהלכו גם הגיעה הדחה מגביע המדינה הסתיים בניצחון חשוב. בכל הנוגע לאיכות המשחק, אין בשורה גדולה גם אחרי הניצחון אתמול, 2:3 על מכבי פתח תקווה. יש כמה נקודות שהיא יכולה להתעודד מהן, אבל אם הן לא יחזרו על עצמן אז גם במחזורים הבאים לא ישתנה שום דבר.

הדיווחים בשבועות האחרונים מספרים על כך של חנן ממן שינה גישה ולכן גם מקבל הרבה יותר דקות משחק לאחרונה. על הכישרון שלו אין מחלוקת, בעיקר על הייחודיות לשחק בנגיעה אחת ולמצוא את החללים בהגנות היריב או להשתחל לתוכם. אתמול הוא היה מנווט המשחק של האלופה וסיפק כדורים יוצאים מן הכלל, וכעת נותר לבאר שבע לקוות שכמו בעונה שעברה, גם השנה צירופו של ממן יעשה בשבילה את העבודה בינואר. אחת הסיבות להצלחה של באר שבע בשנים האחרונות הייתה לאו דווקא משחקני השפיץ שלה. אלה יותר מהמצטרפים שהכניסו אנרגיות חדשות ודחפו את הקבוצה לקצה היכולת.

חנן ממן. שינה גישה (דני מרון)

אוגו, הובאן, ראדי וממן סיפקו בשלוש השנים האחרונות לא מעט שערים לבאר שבע, ואילו השנה אין לה את העזרה בטור ההבקעות משחקני הקו השני. תראו מה קרה אתמול: אריק סאבו הצטרף מקו שני ונגח את השער הראשון שלו העונה, חנן ממן הצטרף מקו שני וכבש את שער הבכורה שלו העונה, גם בשער השלישי ההצטרפות של מליקסון הביאה לכדור עונשין מ-11 מטרים. תוסיפו לכך שהטבח הראשי של העונה שעברה, אורן ביטון, סיים משחק עם שני בישולים והנה לכם כמה וכמה פרמטרים שחסרו כל-כך לבאר שבע העונה. אבל שוב, המשכיות היא מילת המפתח.

מאז ההפסד למכבי תל אביב, בו הסטטיסטיקה סיפרה שבאר שבע רצה עשרה קילומטרים פחות מיריבתה, הפכו נתוני הריצה למטרידים יותר מכל את אנשי המועדון. זה לא חדש להם מפני שכמעט בכל המשחקים העונה האדומים רצו פחות מהיריבה, אבל הוחלט לשים על כך דגש ולשפר. הדבר התפרש כחוסר מוטיבציה וחוסר השקעה בעיני האוהדים, אבל אני חושב שיש לזה קודם כל משמעות מנטלית. השנה באר שבע מתקשה להתמודד מנטלית עם ספיגת שערים ופיגור ולכן ברגעים הללו שקרו לה לא מעט היא רצה פחות. אתמול, אחרי הרבה משחקים, באר שבע ניצחה את יריבתה במרחק הכולל ולדעתי לתוצאה – או ליתר דיוק לשער המוקדם – יש השפעה גדולה על נתון הזה. סוגיית ביצוע כדור העונשין אמש הביאה אותי גם למחשבה על החיזוק. ההחלטה המקורית אמורה הייתה להעניק לשהר, הבועט הקבוע, את הזכות לבעוט.

באר שבע זקוקה ל'מצטרפים' (דני מרון)

אפשר להסתכל על האירוע אתמול בשני אופנים ושניהם חיובים. מצד אחד, בן שהר מפרגן לחנן ממן שעבר חודשים קשים ומסדר לו צמד ראשון לעונה הזו. בנוסף, שהר מכיר במציאות שבה הוא בתקופה פחות טובה ולמען הקבוצה הוא נתן לממן לבעוט את הפנדל. השבוע הקרוב צפוי להיות מעניין מאוד, משום שברק בכר צריך להחליט איזה שחקן זר הוא מצרף לחלק הקדמי.

זה לא סוד שבן שהר נמצא כרגע עם ביטחון עצמי נמוך וזו אחת הסיבות המרכזיות להחמצות הגדולות שלו בשבועות האחרונים. תוסיפו לכך את העובדה שאין לבאר שבע חלוץ אמיתי מחליף לשהר, כך שצירופו של חלוץ זר הוא לכאורה עניין מתבקש, אבל אני דווקא סבור שכרגע באר שבע לא צריכה לצרף חלוץ.

למה לב"ש לא לצרף שחקן לעמדה מספר 9 אתם שואלים? כי באר שבע צריכה לחשוב על הבנייה לעונה הבאה, ובמסגרת הבנייה היא לא צריכה למצוא פתרון מיידי לכושר של בן שהר, אלא דווקא לחוסר הגיוון בהתקפה מעמדת הכנף הימני, משמע שעליה לצרף שחקן כנף ימין ולא חלוץ מטרה. במועדון יש התלבטות גדולה בעניין וההחלטה תיפול ממש בקרוב.