בין התרסקות להשפלה: הפועל באר שבע חזרה לימי וסרמיל

ניב זריהן
ניב זריהן | אריאל שלום

שרון ניסים מנתח את ההפסד להפועל רעננה: חוסר עקביות בקבלת החלטות, מנטאליות של לוזרים. הפועל ב"ש, האלופה היוצאת, חוזרת בזמן לימים חשוכים

(גודל טקסט)
בדיוק כמו שהאליפות הראשונה של הפועל ב"ש תיזכר כאליפות המרגשת מכולם, במהלכה ב"ש גילתה לעצמה ולליגה אחרי עשרות שנים שאיפשהו בתוכה יש לב גדול ווינריות עצומה, כך העונה הנוכחית תזכר תמיד ככזו שבה הפועל ב"ש גילתה כמה מהר אפשר לרדת מהאולימפוס אל עבר תחתית הבאר. עונה שבה המשחק אמש יזכר לא רק כהפסד מתסכל אלא בעיקר שהשפלה גדולה, לוזריות, משחק שבו ב"ש חזרה להיות אותה ב"ש של וסרמיל האפור והבינוני ולא של טרנר הנוצץ והמבריק.

אפשר לאבד אליפות, זה אפילו תהליך טבעי, אבל האופן שבו האלופה היוצאת מעבירה את הכתר למכבי ת"א כשהיא מושפלת שבוע אחרי שבוע שם זרקור שלילי ענק על ברקת, רחמים, בכר וכל אחד משחקני הקבוצה בדיוק כמו שהם זכו לאותו זרקור חיובי בשנות האליפות. הניצחון בשבוע שעבר אמור היה להעניק מעט ביטחון עצמי לשחקנים אבל בסופו של דבר כשאיכות המשחק כל כך ירודה, אפילו יתרון מוקדם (ולא מוצדק) מול הקבוצה העקרה ביותר בליגה כבר לא מבטיח שום דבר.


לא פחות מ17 איומים לשער ייצרה הפועל רעננה אמש לשער של הפועל ב"ש. מעבר להכל זה מעיד על הפקרות הגנתית, העדר משמעת טקטית, והשקעה נמוכה שכמו תמיד באה לידי ביטוי גם בנתונים, אחרי משחק נדיר מול פ"ת בו ב"ש רצה יותר מהיריבה שלה אמש היא חזרה לסורה ושוב הפסידה בקרב "ההשקעה" מול היריבה מהשרון, כדי לרוץ יותר לא צריך "יום טוב". צריך לרוץ.



חזרה לימי וסרמיל? מאור מליקסון (צילום: אריאל שלום)


עבר זמן רב מאז בחרו בב"ש להשתמש במדים המנומרים, הרי לב"ש יש גם את סט המדים הלבן שיכל להתאים אמש אבל מישהו רצה לפנות אל אלילת המנחוס ולהכות בה. העונש היה מיידי. ב"ש נראתה בדיוק כמו הבחירה שלה במדים. בדיוק כמו קבלת ההחלטות שלה של העונה. הצבעים רחוקים מהDNA של המועדון, דהויים ואפורים, והפסיפס על החולצות ממש לא מרכיב פאזל אחד שלם אלא אוסף חלקים מפוזרים.

כשאני מדבר על ה DNA של המועדון בשלוש השנים האחרונות אני מתכוון לכל הדברים שב"ש לא עשתה אתמול. היא כובשת בפתיחת המשחק מה שבדרך כלל היה גורם ליריבות להתחנן לרחמים, העונה ב"ש כובשת ודוהרת לאחור כדי לשמור על היתרון וזה בוודאי לא מעורר שום רחמים אצל היריבות. ברגע שהיא סופגת היא מרימה ידיים ופשוט עוזבת את המשחק. אתמול האלופה היוצאת איבדה 7 פעמים את היתרון, 5 פעמים לשוויון ופעמיים להפסד.

קורצקי אמר בסיום המשחק שהמסר שהוא אמר לשחקניו במחצית היה שאם נצליח להשוות גם ננצח את המשחק, כל הליגה כבר יודעת ששער אחד מול האלופה היוצאת מספיק כדי לרסק אותה, היריבות יודעות להשפיע על ב"ש הרבה יותר מאשר היא מצליחה להשפיע על עצמה. רגע לפני משחק הגביע (קבלת החלטות כבר אמרנו?), הודיעה ב"ש על דילול הסגל, זריהן, אלו, צדק ועזרא, כל אחד מהסיבות שלו.



קבלת החלטות מפוקפקת. שיר צדק יורד מהמגרש מאוכזב אמש (צילום: אריאל שלום)

קורהוט שהוא בוודאי לא היה הבעיה בחדר ההלבשה של ב"ש שוחרר כדי להביא את טאפוקו, זריהן ואלו שכבר חיפשו קבוצה צפויים להישאר, עזרא מנהל מו"מ עם כמה קבוצות ובנתיים הוא עדיין בטרנר, וצדק שתקף והותקף נשאר גם הוא. אז רגע, לא היה פה מישהו שהבטיח מהפכה בסגל לאור הכישלון מתמשך? ככה מיישמים החלטות?
 

המפגש מול מכבי חיפה בטרנר היה חשוב לב"ש, שם זכינו לראות לראשונה את יוספי הצעיר בהרכב הראשון, ב"ש הבטיחה להעניק יותר הזדמנויות לשחקני בית, הילד הפתיע הראה יכולת טובה, בעיקר משחק לחימה ללא פשרות והשקעה גדולה למרות מיימדיו הפיזיים הלא מרשימים כי אגרסיביות זה בראש ולא בגודל השריר, ומה קרה ליוספי מאז? אף לא דקה משחק נוספת בליגה, מדיניות? קבלת החלטות? DNA? נו באמת.


אולי יותר מהכל ב"ש צריכה לשאול את עצמה – איך ממשיכים מכאן? ימי גיבוש, השעיות, שיחות, וידאו, שיחרורים, איחזורים, החלפת הרכבים, החלפת מערכים, ב"ש בראשותו של ברק בכר, ניסתה הכל ומנסה הכל, אבל אין שום שינוי על המגרש.


אני עדיין טוען שברק בכר הרוויח ביושר את הזכות להיכשל טוטאלית העונה ועדיין להרוויח את הזכות לבנות קבוצה חדשה, אבל הכישלון השנה הוא עצום ובעיקר בשל חוסר היכולת של מאמן המוכשר לשנות את מה שהתקלקל בתחילת העונה וברשתות החברתיות של אוהדי הקבוצה תוהים – האם הוא באמת מסוגל?



האם ברק בכר מסוגל לעשות את השינוי? (צילום: אריאל שלום)

הבהרת המערכת: בהמשך לדברים שנרשמו  בטור זה מיום 16.1 בעניין הסקאוט של הפועל ב"ש, אנו  מבקשים להבהיר כי  מדובר באדם שמועסק באופן מקצועי ע"י המועדון מזה כ 7 שנים וכי הנ"ל אף השתתף בהשתלמויות מקצועיות בתחום והיה אחראי להבאת שחקנים זרים כגון: מיגל ויטור, ג'ון אוגו, גליינור פלט ומיחאי קורהוט ועוד ומשכך בודאי שלא היה בדברי בעל הטור בכדי לקבוע כי הוא (הסקאוט)  ביצע את תפקידו כתחביב והמערכת מצטערת אם כך הובנו הדברים אשר לא נכתבו בכוונה לפגוע.  יחד עם זאת, הביקורת של בעל הטור באשר לבחירת הזרים ע"י המועדון, בעינה עומדת.  



* טור דעה זה הוא טור דעה אישי

עוד באותו נושא: ברק בכר, שיר צדק

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי