זה לא סוד שהפועל חדרה רושמת את אחת העונות הגדולות בהיסטוריית המועדון, יש שיגידו שזה נס של ממש עבור מי שחזרה לליגה הבכירה כעבור 40 שנה, אבל עוד רגע היסטורי שהיא יכולה לרשום לזכותה יהיה ביום העצמאות, אז קפטן הקבוצה, מנשה זלקה, יהפוך לשחקן הפעיל הראשון שידליק משואה בהר הרצל.
בשנה שעברה נבחר השחקן להדליק משואה בעיר חדרה וכעת יעמוד בבמה הגדולה ביותר של מדינת ישראל. בשיחה עם ספורט1 מספר הקשר על ההתרגשות הגדולה והכבוד הגדול שזה גרם להוריו ולבני העדה האתיופית.
עכשיו כשזה רשמי, איך אתה מרגיש עם הטקס?
"מתרגש מאוד! זה כבוד שרק מעטים זוכים לו ואני מודה לה' שזכיתי לו".
"מודה לה' על כבוד שרק מעטים זוכים לו". זלקה (אודי ציטיאט)
מדוע לדעתך בחרו בך?
"זו שאלה שצריך לשאול את המארגנים, אבל ממה שנמסר לי, ישנן כמה סיבות. השירות הצבאי שלי והקריירה ככדורגלן מקצוען, העובדה שאני מגיע מעיר כמו חדרה שהיא לא מרכזית בחברה הישראלית, העובדה שאני מייצג את יוצאי אתיופיה היהודים שלא תמיד מוזכר בהקשרים חיוביים בתקשורת ועוד כמה דברים שאני עושה מחוץ לכדורגל, אבל אני מעדיף שלא לדבר עליהם בפומבי ולהשאיר אותם בסתר".
זה הרגע הכי מרגש בחיים?
"חד משמעית, כן! בשנה שעברה זכיתי להדליק משואה בטקס יום העצמאות בחדרה והייתי משוכנע שזה הרגע הכי מרגש שהיה ויהיה לי בחיים, אבל השנה אדליק משואה בטקס יום העצמאות של כל מדינת ישראל. זה רגע מרגש שמתעלה אפילו על הטקס של שנה שעברה".
ספר איך ההורים שלך הגיבו לבשורה?
"היו על סף דמעות. הדור של ההורים שלי לא ליקק דבש במדינת ישראל מכמה וכמה סיבות, העובדה שמדינת ישראל בחרה בי להדליק משואה ביום העצמאות מרגשת אותם בצורה מיוחדת, גם כמי שמייצג את העדה האתיופית ועל אחת כמה שאני הבן שלהם".
"ההורים היו על סף דמעות" (דני מרון)
כמה חלק יש להפועל חדרה וכמה חלק לצנחנים בבחירה שלך?
"לשניהם יש חלק גדול. להפועל חדרה שתמכו ואפשרו לי להמשיך בשירות מילואים, למרות שהוא מתרחש בעיצומה של העונה ובתקופה קריטית ועל כך אני מודה להם בכל ליבי. גם לצנחנים כמובן יש חלק גדול, בעיקר בזכות הערכים וההגשמה העצמית שהם סיפקו ומספקים לי. השילוב בין הפועל חדרה לצנחנים כנראה הוביל לבחירה ולכן מבחינתי יש לשניהם חלק גדול ואני זכיתי".
אחרי דבר כזה עוד יש חלומות להגשים?
"ברמה האישית, להיות בריא ומאושר ולהעניק כמה שאני יכול לחברה ולמדינה שלי. ברמה המקצועית, לשחק בנבחרת ישראל. אני יודע שקשה מאוד להגיע לשם, אבל אני אוהב אתגרים ומשתדל להשיג אותם. אמשיך לעבוד קשה עד שאזכה לזימון. מבחינתי, ללבוש את חולצת הנבחרת זה הדבר הכי גדול ששחקן יכול להגיע אליו".
מה דעתך על הכתבה?