אחרי קצת יותר מסיבוב אחד בפליאוף העליון, אפשר כבר לומר שחבלי הקליטה של מערכת ה-VAR בישראל לא פשוטה ולא קלה. השאלה היא למה?
על פניו המערכת מאוד פשוטה לתפעול ומאפשרת לשופט המשחק לוודא כי החלטותיו הקריטיות במשחק היו נכונות ומדויקות. בפועל אנחנו ממשיכים לראות החלטות לא ברורות, שגם בסיוע ה-VAR נשארות עמומות. אפילו כשהועדה המקצועית באיגוד השופטים מתכנסת ומעניקה הסבר להחלטות צוות השיפוט, אנחנו לא תמיד משתכנעים וההסברים לא מספקים.
נתחיל במציאות: גם מערכת ה-VAR, טובה ככל שתהיה, נסמכת על פרשנות של מפעיליה. במקרים של נבדל ההחלטה בדרך כלל קלה מאוד, אבל כשמגיעים לענייני נגע או לא נגע ביד או אם הייתה עבירה, ה-VAR לא פותר את הבעיה משום שאלה מקרים שנתונים לפרשנות השופטים – גם שופטי המשחק וגם שופטי ה-VAR.
חכמון מצביע על שימוש ב-VAR. עדיין אירועים שנתונים לפרשנות (דני מרון)
צריך לומר את האמת: פרט לאוראל גרינפלד שמככב באירופה וקצת פחות בזירות המקומיות, דור השופטים בישראל הוא לא מהטובים שהיו לנו. אין לנו כרגע פיגורות באיגוד השופטים. עם החלטות של דמויות כמו יצחק בן יצחק ודני קורן יכולתם להסכים או שלא, אבל הן היו דמויות ברות סמכא. גם אם נלך דור אחד קדימה, נמצא את אסף קינן, חיים יעקב, מאיר לוי, איתן תבריזי אייל צור ועוד. בדור הנוכחי יש בעיקר שופטים צעירים, עם מעט ניסיון ולא מעט טעויות.
תארו לכם שאוראל גרינפלד חוזר ממשחק אירופי ומקבל בעמדת ה-VAR שופט עם חמש שנות ניסיון שאומר לו באוזניה, "אדוני השופט, טעית!". לאותו שופט VAR אין את הכריזמה, האוטוריטה והדימוי החזק להשפיע באמת על גרינפלד, וזה כמשל בלבד. עכשיו קבלו את חברי הועדה המקצועית של איגוד השופטים, היו"ר טלאל דרוואשה שאת רוב הקריירה שלו עשה בליגה השנייה, יוסי בנישתי, קוון בעברו בליגה הבכירה, לירן וקסברגר רכז מבקרים וגיא ברגר שופט עבר.
כל החבורה המכובדת הזו אמורה לבוא ולהכתיב את הדרך שבה יפעלו שופטים, לתקן אותם, ללמד אותם, להתוות דרך ובעיקר לבקר אותם כשצריך, אבל לאף אחד מהחבורה הזו אין את הכריזמה, הדימוי הציבורי והיכולת להכיל את כל מה שצריך כדי להנהיג.
גרינפלד על רקע ה-VAR. אין בדור הנוכחי פיגורות כבעבר (אודי ציטיאט)
רונית תירוש, אני מניח, עוד לומדת את התפקיד החדש שלה, יו"ר איגוד השופטים, אבל הנה רעיון שניתן ליישם כבר לעונה הבאה ובכך להפוך את איגוד השופטים למערכת שזוכה לכבוד רב יותר מקהל האוהדים, המאמנים והקבוצות: בגרמניה, בשנה שלפני כניסת ה-VAR, העבירו עונה שלמה של ניסיונות ותרגול מבלי להשפיע על המשחק. שופטי ה-VAR היו שופטי עבר גרמנים ומכאן גם שהם למדו את המערכת והשפעותיה במטרה לסייע לשופטים.
קחו את רשימת השופטים שהזכרתי מהדור הקודם – יפת שעתיד לפרוש, יחד עם קינן, יעקב, לוי, תבריזי, צור וכו', ושלבו אותם כשופטי VAR וכחברי הוועדה המקצועית של איגוד השופטים. כל אחד מהשמות הללו נחשב לפיגורה שיכולה לעזור עד מאוד לדור הצעיר.
אבל יש בעיה. החבר'ה האלה פרשו משיפוט פעיל וחלקם אולי לא בקיא במאת האחוזים ברזי השינויים בחוקת המשחק. לשם כך, יש לכם את כל הקיץ להכשיר אותם ולוודא שהם מוכנים לחזור לפעילות. אין לי ספק שכל אחד מהשופטים הצעירים ידע לקבל בצורה שונה את דבריו של מי שהם כשופטים גדלו עליו, אולי אפילו אחד מהם היה הדמות לחיקוי מבחינתם.
בגרמניה מערכת ה-VAR הייתה במבחן במשך שנה שלמה (דני מרון)
כדי שכל זה יקרה צריכים לקרות שני דברים עיקריים. ראשית, התקנה שנכתבה רק השנה ששופטי VAR יוכלו להיות גם כאלה שפרשו בטווח של חמש שנים משיפוט פעיל וטרם הגיעו לגיל 50 תורחב ותוכל להכיל גם את החבורה המכובדת שהזכרתי קודם. אין שום סיבה ששופט מנוסה ומוערך בן 51 לא יוכל להיות שופט VAR בתקופה שבה ישנו סוג של ואקום מבחינת ייצור של כמות שופטים איכותית.
הדבר השני שצריך לקרות הוא שמקבלי ההחלטות יסכימו לוותר על האגו והכבוד, בעיקר להבין שהשנה החולפת הייתה לא טובה מבחינת האיגוד ושיש לפעול כדי לשפר את המצב באופן מיידי לקראת העונה הבאה.
מה דעתך על הכתבה?