הפועל באר שבע ערכה הבוקר (שלישי) את טקס יום הזיכרון המסורתי לזכר אוהדי הקבוצה אשר נפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה. הטקס התקיים במעמד ראש העיר באר שבע, מר רוביק דנילוביץ, נשיאת המועדון, הגברת אלונה ברקת, נציג כוחות הביטחון מפקד תחנת באר שבע, ניצב משנה אפי שימן, מנכ"ל המועדון, אסי רחמים, הצוות המקצועי בראשות ברק בכר, הנהלת המועדון, שחקני הקבוצה ומשפחות הנופלים.
במהלך הטקס הקריאו השחקנים קטעים לזכרם של הנופלים, נציגת המשפחות השכולות נשאה דברים, ואלונה ברקת אמרה: "שוב הגיע היום הנורא הזה, יום בו כולנו, מקטן עד גדול, נושאים עינינו אליכם, משפחות השכול, ומתייחדים עם זכר בניכם ובנותיכם שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות איבה למען ארצנו ולמען המשך קיומה, ובתוכם אוהדיה הנאמנים של משפחת הפועל ב"ש. הצפירה שתשמע בערב, נדמית בעיניי בכל שנה שחולפת כמו שיר זיכרון מצלק אשר מניע ומדומם, משתק ומפעיל. להתייחדות ולזיכרון. הנופלים כולם אחים. כולם אהובים, כולם גיבורים. ואנו מצווים בזיכרון. הזיכרון עובר כחוט השני כרעיון מרכזי ומשמעותי בכל מועד, שמח ועצוב כאחד, בלוח השנה. לזכור מי היינו, מה אנחנו עכשיו, ולאן אנו מובילים את ספינת ארצנו. לשלום בתוכנו ומחוצה לנו. לאהבה. לחברת מופת.
"המשורר נתן יונתן, בשירו "כמו בלדה", כתב:'ואז כשנתכסה עם החולות בחושך, וספר הדברים בחושך יתכסה, תגידי לי מילים יפות מבכי ואושר. הוא כנראה אהב אותי, האיש הזה'. זהו קולה של ארצנו שעולה בסוף השיר, תוך שהיא מציינת את אהבתו של החייל שהקריב נפשו על מנת לשמור עליה. בנינו ובנותינו, המיטב שבהם, מתוך אהבתם לארץ ומתוך אחריות כבדה להמשך קיומה, נענו לקריאת צו השעה. אוהבי חיים היו הנופלים, אך יותר מכך היו אוהבי אדם ואוהבי עמם. עמנו שבע מכאב ומעצב וכל שמחה על עצמאותנו, היא שמחה חסרה. אנו מלאים בתקווה כי לא יהפוך עלינו טעמו המר של השכול והכאב להרגל ושנדע לראות את קרני התקווה המבצבצות מבין חשיכת היום. משפחות יקרות – אתן מקור כוח עצום ורב בשבילנו. ביום קשה זה, אנו שולחים לכם חיבוק חם ומבקשים ומתפללים כי העושה שלום במרומיו ינחמכם ויעשה שלום עליכם ועלינו ועל כל עמו ישראל. יהי זכרם של בנינו ובנותינו ברוך".
בן שהר (הפועל באר שבע)
רוביק דנילוביץ': "משפחות יקרות, שאגת השמחה מול זעקת השבר זוהי המציאות ההפכפכה שלנו כאן בארץ הטובה הזו. כל יום, בו אנחנו קמים לבוקר חדש, הוא יום בלתי צפוי, במדינה שלנו שום דבר לא צפוי. כשאנחנו משתמשים ברצף המילים – עם ישראל חי, יש לכך משמעות עמוקה, בטח בשבועיים האחרונים שמסמנים משהו במורשת, בהיסטוריה, בערכים שלנו כאן בארץ ישראל. חג הפסח עם כל המשמעויות שלו, יציאה מעבודת לחירות, יום הזכרון לשואה ולגבורה, אשר מזכיר כיצד רצו להחריב את העם שלנו ולהשמידו, ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, גברים ונשים שמסרו את נפשם ובגופם הגנו עלינו ועל הארץ הזו כדי שנוכל להמשיך לחיות פה, ליצור, לאהוב את הדברים הפשוטים, ויום העצמאות שמבטא את השמחה הגדולה על כך שיש לנו מדינה משלנו.
"כאן במגרש הכדורגל אנחנו שרים, מעודדים, שמחים, עצובים, כועסים אבל בסוף זה באמת רק ספורט. במאבק על הקיום שלנו, על החיים שלנו כאן בארץ הזו, אין לנו תוצאה אחרת למעט ניצחון – כי זה הקיום שלנו. אנחנו רואים מה קורה מסביבנו, רק לפני מספר ימים חווינו עוד סבב, זו המציאות שלנו ובמציאות הזו אנחנו צריכים יום יום לזכור, ולו לרגע אחד, כאשר אנחנו קמים בבוקר ועוברים לשגרת היום שלנו, שישנם גיבורות וגיבורים שלא נמצאים איתנו ומשגיחים עלינו מלמעלה ובזכותם ובזכות מסירות נפשם, הם מאפשרים לנו להמשיך לחיות בארץ הזו. מחר בארץ נחגוג את יום העצמאות, את האחדות שבינינו, הנחישות, הדבקות במטרה, הידיעה שאין ולא תהיה לנו ארץ אחרת. למשפחות אנחנו אומרים תודה על מה שאתן מבטאות ביום יום לציבור הישראלי. יופיים של הנופלים חרוט על כל רגב אדמה בארץ הזו, החיוך הנצחי שלהם ניבט אלינו מכל מקום ואותו אנחנו ננצור לעד. יהי זכרם ברוך".
(הפועל באר שבע)
מה דעתך על הכתבה?