השתגענו בגללה: סיכום העשור המהפכני של אלונה ברקת בהפועל ב"ש

שנתיים בלבד אחרי שרכשה את הפועל באר שבע, אלונה ברקת קראה למאמן שלה להגיע לשיחה. בחדר ישב גם אלי ברקת, בעלה, ולראשונה בעידן שלה נחשף מאמן למה שעתיד לשנות את פני הכדורגל בעיר באר שבע. "תראה", הוא פנה למאמן גיא עזורי. "אם אני, תוך שנתיים שלוש, גג ארבע, לא רץ לאליפות – כל העסק הזה לא מעניין אותי". עזורי לא הופתע. "תראה", הוא השיב לו חזרה. "אם אתה יוצא לתהליך כזה, תוך חמש שנים זה יקרה". "הוא היה מאוד מעורב בתקופה ההיא ולא אשכח את המשפט ההוא לעולם", נזכר השבוע עזורי. "אמרתי מה שאמרתי, ואז אלונה ביקשה ממני לעשות תכנית לחמש שנים. היום, המועדון הזה הוא מפלצת".

עזורי עזב את הפועל באר שבע בעידן שבו המועדון הקטן מהנגב היה מהלך על קו התפר הדק שבין התפרקות וחזרה לליגה הלאומית לבין המפלצת שהזוג ברקת חולם עליה. עזורי הרים מהר מאוד ידיים בגלל סיבות מוצדקות ("ארבעה אוהדים מטורפים עם רצח בעיניים, אני והרופא ואשתי ברכב, נסעו אחרינו וניסו לזרוק אותנו הצדה. סכנת נפשות. אם אני יוצא מהאוטו, או שאני בבית חולים, או שהוא. אז קמתי והלכתי, למרות שזאת העונה היחידה שבה באר שבע לא נלחמה בתחתית, אלא על פלייאוף עליון"), וגם הגברת הראשונה כמעט עזבה איתו. "היא החליטה שלא תהיה אלימות במשמרת שלה, היא ראתה במקרה הזה איבוד שליטה ולשם היא לא רצתה להגיע. אני לא חושב שההחלטה לעזוב הייתה תרגיל. בדיעבד, ההחלטה הזאת הצילה את המועדון".

עשור שאפשר לחלק לשלושה עידנים
כדי לסכם את העשור של ברקת, שוחחנו עם האנשים המרכזיים שהיו מעורבים בבאר שבע בעשור האחרון. השורה התחתונה – את הקדנציה שלה, שהחלה לפני קצת יותר מ-12 שנה, ביולי 2007, אומרים בסביבתה – אפשר לחלק לשלושה. גם אלישע לוי מחלק אותה כך. "זה העידן שלפניי, העידן שלי והעידן שאחריי", הוא קובע נחרצות.

אלישע לוי. "העידן שלפניי, העידן שלי והעידן שאחריי" (ערן לוף)

אפשר בהחלט להבין על מה הוא מדבר. הסיפור האמיתי של באר שבע החל ב-13 במאי 2015, היום בו התלבטתי אם להתקשר אליו. לוי חגג את טקס החינה של בתו, והאצבע על מכשיר הטלפון רעדה. לחצתי, הוא ענה. "אני מתלבט אם לשתף אותך במה שקורה, בערב כזה", פתחתי. הוא ביקש שאמשיך. "אלונה, לפחות ממה ששמעתי, תזמן אותך לשיחה. היא רוצה מאמן אחר, את ברק בכר". לוי לא שמע, בבאר שבע הכחישו, בכר טען שהוא בכלל בקריית שמונה.

אבל למחרת, כצפוי אם בוחנים היטב את העידן החדש של ברקת בקבוצה, הפור נפל. לוי זומן לשיחה אצל הבוסית, בכר מונה – והשאר היסטוריה. הפועל באר שבע יצאה לעידן חדש – כבר לא העידן של עזורי, גיא לוי או אפילו ניר קלינגר. אלא עידן של כסף גדול בהרבה, שבו עושה רושם שברקת לא חוששת לקפוץ על כל אלטרנטיבה בשוק בחסות סוכנים, להכניס את היד עמוק לכיס, להצהיר שהולכים עד הסוף בכל המפעלים ולהילחם, כפי שמיד תבינו, בג'ורדי קרויף. תקציבית, הישגית, התנהלותית – כל אלה יכולים להצביע על השינויים שחלו אצל אלונה ברקת בתקופת פוסט-אלישע לוי.

שינוי מדיניות: מאגו לאחדות ומהיכנעות ללחימה בקרויף
כדי להבין מה קורה היום, נחזור רגע ליולי 2007, אז הגיעה ברקת לקבוצה. חודש בדיוק לפני שלבו של צ'סוואה נסופוואה נדם על המגרש, היה נראה שבינה לבין אליפות מפריד רק ספר על מדע בדיוני ועוד כמה סיפורים שאתה יכול רק לדמיין לעצמך שיקרו בתקופה הזאת – מאמן שמאוים על ידי אוהדים ומאיים לעזוב, המאמן הכי קרוב אליה שמחליט לעזוב באמצע העונה, מכירת מליקסון, עליית ליגה, אינספור סיפורים שמוכיחים שחור על גבי לבן – באר שבע הוא כנראה מועדון קטן שלא יצליח להשתחרר מהסטיגמה הזאת לעולם. ואז בא אלישע לוי, הוביל את הקבוצה לשלבים המאוחרים של הגביע, החזיר את הכבוד. פתאום, הפועל באר שבע הפכה לקבוצה רלוונטית.

אז למה בכל זאת צריך להפריד את העידן של לוי בעשור האחרון מעידן ברק בכר? "רגע לפני שאלונה קיבלה את ההחלטה, היא ערכה ישיבת הנהלה ואמרה משפט ששינה את המועדון עד היום: 'צריך להפסיק עם ההתקפלות'", סיפר השבוע אחד גורם במועדון. "מאותו רגע, המועדון הזה השתנה לחלוטין, בכל התחומים. הבנו שהסיפור עם אלישע נגמר, שמחפשים מאמן אחר למרות שהוא הוביל אותנו למקום אחר".

ראדי וברקת. ההחלטה ללכת עד הסוף ולהפסיק להתקפל (באדיבות הפועל באר שבע)

בבאר שבע זוקפים למשפט ההוא, שנאמר רגע לפני סיום ההתקשרות עם לוי, חשיבות רבה. מאותו רגע, ההתבססות של אסי רחמים כמנכ"ל הובילה את ברקת להחלטה לבנות צוות סביבו – הסמנכ"ל ניר כץ ויועץ התקשורת גיל לבנוני – שניהם הגיעו עם ניסיון רב בתחומם, ובשלב מאוחר יותר צירפה גם יועץ משפטי, עו"ד עידו בר נתן. "כאן התחיל השינוי התפיסתי", מנתח לבנוני את המהפכה ההיא.

בבאר שבע טוענים שההתנהלות סביב רחמים וברקת היא זו שסללה את הדרך. ההגעה של בכר, הם מסבירים, היא רק תוספת לכסף הגדול שברקת שמה – 150 מיליון שקל בקירוב כולל העונה הנוכחית, כך על פי מקורבי הבעלים. "והיה עוד משפט של אלונה", נזכר לבנוני. "והוא נאמר אחרי עידן האליפות הראשונה, כי חששנו. היא קראה מאמר על 'מחלת האני'. פט ריילי (מאמן הלייקרס בזמנו, א"י) אמר שבאליפויות ראשונות מוותרים על האגו, ואחרי האליפות כל אחד חושב על עצמו. אז ישבנו וניסינו למצוא לו פתרונות. הפתרון לאליפות הבאה היה: המשל של שיקגו בולס. פיל ג'קסון השתמש בספר הג'ונגל כמשל, גם אנחנו. קיפלינג מתאר בו את להקת הזאבים שהיא יותר חזקה מהבודד. שהכוח של האחד הוא בלהקה, והכוח של הלהקה הוא באחד. בכר שיתף פעולה, כולם הסכימו, ככה יצאנו לדרך, לאליפות השנייה".

אבל זה לא רק המשפט של קיפלינג. להחלטה של ברקת, מספרים בסביבתה, היו השלכות כבדות להמשך. "הבחירה הייתה: או להיכנע למדיניות של מכבי, או ללכת ראש בראש עם ג'ורדי, וזה אומר 'על הכל'", מספר מקורב לבעלים. "הוא פנה לשחקנים שלה, היא פנתה לשלו. הוא רצה ליגיונר, היא פנתה לשחקן והציעה יותר כסף. ההחלטה הייתה: הם רעים, אנחנו רעים. הולכים עד הסוף, גם במחיר של כסף. ממועדון שכולם אוהבים, היא הפכה את המועדון ל'רע', אבל במובן הטוב של המילה". באחד המקרים, מספר אותו מקורב, העניין הזה הפך לקרב של ממש. ברקת החליטה לשלוף ציפורניים ונאבקה עם קרויף על שחקנים שלא בהכרח היו כוס התה של המאמן שלה. "בסופו של דבר", הם מסבירים, "זה מה שהפך אותה מבעלים של עוד מועדון צמרת לבעלים של מועדון גדול".

לבנוני, אותו הזכרנו קודם, סיים לאחרונה את דרכו בהפועל, לאחר שחש מיצוי. גם איתן עזריה, המנטליסט, עזב בשנה האחרונה. זה מתווסף לשורה של עזיבות במועדון דווקא בשנים שבהם המרמור ביציע הפך את האוהדים לכאלה שהשתגעו בגללה. "דברים פחות עבדו בעונה האחרונה, וזה בסדר", אמרו בסביבתם של השניים. "לפני 10-15 שנה עלינו וירדנו ליגה, שיחקנו באיצטדיון נוראי. אז עונה אחת סיימנו במקום השלישי, מה כבר קרה?". לבנוני מסכם: "בסופו של דבר, חלק ממסלול האליפות הבאה של אלונה הגיע דרך העובדה שברק בכר הוא איש יצירתי ופתוח בצורה יוצאת דופן, שמוכן להקשיב. לא כל אחד היה הולך ומנסה תרגיל נייח חדש דווקא בסן סירו. בכר שיחק בשלוש שיטות. לפניו רק פאולו סוזה עשה את זה בישראל. העידן שלו, החלק השלישי, הוא המשמעותי ביותר".

בכר, האחראי לחלק החשוב ביותר. "איש יצירתי ופתוח בצורה יוצאת דופן" (דני מרון)

לא נרגיעה ממכירת מליקסון והחלה לחשוב בגדול
בחזרה לאלישע. "אלונה קיבלה מועדון גדול שהתנדנד ונלחם על זכותו לשחק בליגה הראשונה. גם בעונה הראשונה שלי, לא עשינו שינויים גדולים", מדבר לוי בפתיחות על העידן שלו. "אבל מה קרה אז? אחרי השנה הראשונה, ביקשתי להפוך אותה לקבוצה צמרת לגיטימית שלא תתמודד בתחתית ותסגל מנטליות של קבוצת צמרת שמתחילה לחזור לטופ. זה קרה מהר מאוד לדעתי, תוך שלוש שנים. ברדה, בוזגלו וסוארס היו חלק מהתהליך, אחר כך הבאתי את הובאן, אוגו וארבייטמן שהיו חלק מהאליפות הבאה. שמרנו על הזכות לשחק באירופה. לדעתי, חלק מהשינוי במועדון נבע מהמעבר לאיצטדיון החדש. זה שינה המון דברים במערכת".

אבל איפה אתה, שאלתי אותו, כמאמן שנתפס עד היום בבאר שבע כמי שבנה את הקבוצה לאליפות, שהביא את הזרים שסללו את הדרך. האם לא היה אפשר להשקיע את הכספים הרבים שהשקיעה בבכר, בתקופה שלך? "אחרי שסיימתי חוזה של שלוש שנים, הדרך הייתה צריכה להיות אחרת, זה ברור. לגיטימי מבחינתה להחליף מאמן, אבל הדרך שלה הייתה לא נכונה. היא הייתה עקומה. אתה צודק בדבר אחד, אי אפשר היה לדלג על השלב שהייתי שותף לו בדרך לאליפות. גם בית"ר מכינה היום את הבסיס". גורם בהפועל באר שבע אמר לנו בתגובה: "אלישע מאמן מצוין, החתים שחקנים טובים, אבל הייתה תחושה שמקרבות תחתית הוא הביא את הקבוצה למקום השני ועכשיו צריך לעשות שינוי. זה לא מונע ומקטין שום הישג שנזקף לזכותו".

תקופת טרום אלישע, שהייתה הפחות משמעותית בעידן ברקת, זכורה בשל אותה תקרית של האוהדים עם עזורי, התקריות הרבות ועליית הליגה עם גיא לוי, ועזיבת ניר קלינגר שהגיעה אחרי שנה וחצי שבה הבעלים הסכימה לשחרר את המאמן הכי קרוב אליה. קלינגר עצמו, מספרים במועדון, הודיע לה על עזיבה אחרי שהבין שהציפיות שלה היו מוגזמות. "הוא הרוויח סכומים גבוהים מאוד. הוא לא רק שכן של אלונה, הם גם חברים טובים, לא היה לו נעים אז הוא שם לה את המפתחות אחרי ניצחון והלך הביתה, הוא לא רצה להרוס את היחסים איתה בגלל כסף", סיפר גורם במועדון.

יש מי שמעריך שההחלטה למנות את לוי, העידן שאחרי, הוא תוצאה של תקופת קלינגר. ברקת החליטה לשנות גישה ולחשוב בגדול. "סיום העונה הראשונה של לוי, שבה היא נשארה בליגה ברגע האחרון, היא זאת שבה נפל הפור", מספרים בסביבתה. "היא הבינה שלהשקיע 15 מיליון שקל זה כלום. עדיף לשים שמונה מיליון ולהיות בתחתית, או ללכת בגדול. אין טעם לדשדש. מכירת מליקסון בתקופת קלינגר, למשל, היא צעד שהיא מכה עליו עד היום. היא לא נרגעה עד שהוא חזר, והביאה את ארבייטמן ובוזגלו כדי לכפר על הטעות ההיא. בעונה ההיא היא הבינה: לא משחררים יותר כוכבים".

מליקסון חוגג אליפות על מכבי ת"א בנתניה. "לא נרגעה עד שהוא חזר" (דני מרון)

והיה גם את שחרור הובאן ופרשת שיר צדק
בדרך היו גם קשיים. ברקת מכה עד היום על חטא, בכל הקשור לאובידיו הובאן. היא לא הייתה שלמה עם המהלך לשחרר אותו, בעיקר בגלל ההון האנושי והמודל ששימש עבור שחקנים רבים בחדר ההלבשה. "כשהוא הלך, הרוח נפלה מעט. גם אם הוא מבוגר, גם אם הוא לא אותו שחקן, אולי היינו צריכים להשאיר אותו", אמרו במועדון. נקודת נוספת, הפצע הפתוח של ברקת, היא ההתנהלות מול שיר צדק. "שיר קיבל את כל ההגנות הדרושות מעורכי הדין בשוויץ, אבל בשלב כלשהו, לאחר שקיבלנו את העונש המינימלי, התחילו תביעות, שיר התרחק, והצעד הבא בלתי נמנע. הוא יצטרך לעזוב", אמרו שם. אם ברקת יכלה למחוק פרשה שנדבקה במועדון, אומרים בבאר שבע, זו הייתה הפרשה הזאת.

רחמים, צדק, ברקת ובכר. הרגע של העשור שהיו מוחקים בב"ש (מאיר אבן חיים)

והיא, שסירבה להתראיין לכתבה, הכניסה את היד עמוק לכיס. 20-30 מיליון שקל בעונות בלי אירופה, ועד השיא – תקציב של 80 מיליון שקל בעונת האליפות השניה של בכר. בשיחות שערכנו עם אנשי באר שבע, ביקשנו לצמצם את ההצלחה של המועדון בשנות השיא של ברקת לשתי נקודות עיקריות. אחת מהן הייתה כמובן ההשקעה של ברקת. 70 אחוז מתקציב באר שבע בנוי משכר שחקנים, מעט יותר גבוה ממועדונים אחרים. העונה, ברקת קבעה רף של 60 מיליון, רחמים הסביר לה שהם יחרגו והתקציב הגיע ל-65 מיליון, כ-40 מיליון מתוכו, הרבה יותר מבית"ר ירושלים למשל, מהווה שכר השחקנים.

הנקודה השניה: המשפט של ברקת. אם תרצו, סוף עידן ההתקפלות. "היא ביקשה לשנות את התפיסה אצל כולם, מהמעסה ועד המאמן", מספרים במועדון. "ברדה, מליקסון ובוזגלו, ובהמשך גם בן שהר, הם חלק מהשינוי שעשתה. אפשר להכניס בתוך זה גם את הכניסה לאיצטדיון חדש בספטמבר 2015. שבירת תקרת זכוכית והחזרת שחקנים משמעותיים זה חלק חשוב בהצלחה שלה. עובדה שתרבות העידוד השתנתה. גם האוהדים הבינו בסוף שבהיכל הכדורגל החדש כללי ההתנהגות שונים".

ההחלטה הטובה ביותר, מספרים מקורבים לבעלים, הייתה מינוי ברק בכר וההחלטה לשחק באש עם קרויף. "או אז המציאות השתנתה", הודה השבוע גורם במועדון, במשפט שמסכם את הקדנציה, רבת התהפוכות יש לציין, של ברקת בנגב. "זה קרה לרעתנו כשפנו לשחקנים שלנו, וקרה גם לנו. זה חלק מכללי המשחק. אם אתה שואל אותי מה השינוי הגדול? התשובה לכך היא פשוטה: אלונה הפכה את באר שבע מה'מאמי הלאומית' לקבוצה שמתנהלת בצורה פחות סימפטית. ה'רוע' הזה העיר את הנגב והביא לבאר שבע שלוש אליפויות".

העירה את הנגב והפריחה אותו עם שלוש אליפויות. אלונה ברקת (דני מרון)