באוגוסט 2009 עברה מכבי תל אביב לידיו של המיליארדר הקנדי מיטש גולדהאר, שהשקיע כספים רבים החל מן הרגע הראשון. אך הצהובים לא הצליחו מייד. להיפך. בעונת הבכורה הם ראו דווקא את היריבה השנואה הפועל תל אביב חוגגת דאבל. גם השנתיים לאחר מכן היו בינוניות.
השנים הלכו ועברו והצהובים חיכו לאליפות ראשונה מאז 2002/03, אז עמד על הקווים ניר קלינגר והגיבור היה אבי נמני שחתם את העונה בפיניש מהסרטים. אוסקר גארסיה שהתמנה למאמן הקבוצה בקיץ 2012 עמד במשימה. זה לא היה פשוט בכלל, אך מהסיבוב השני של הליגה זו הייתה מכבי אחרת לגמריי.
אלירן עטר סיים כמלך שערי הליגה עם 22 כיבושים (שיא קריירה) והיה מהמצטיינים בשורות הצהובים, יחד עם מהראן ראדי, וינסנט אניימה, וגל אלברמן. בחורף הקבוצה התחזקה משמעותית עם הצטרפותם של ערן זהבי מפאלרמו והחלוץ השבדי המצוין ראדה פריצה.
במחזור ה-32 הגיע הרגע המיוחל לו חיכו כל הצהובים. הקהל הגיע בהמוניו לאצטדיון רמת גן למשחק נגד הפועל רמת השרון. דור מיכה כבש ראשון, פריצה הבקיע את השני ומכבי זכתה בתואר. היא סיימה עם 80 נקודות ובפער גדול של 13 מהשנייה בטבלה, מכבי חיפה. לקינוח, רגע לפני סיום העונה, מכבי שוב ניצחה את הפועל תל אביב בדרבי (בפעם השלישית ברציפות) על אף שפיגרה 2:0. זו הייתה האליפות הראשונה מתוך שלוש רצופות.
מה דעתך על הכתבה?