בשנת 1935 זכתה קבוצת מכבי "אבשלום" פתח תקווה בגביע ארץ ישראל לאחר ניצחון 0:1 על הכוח תל-אביב. בין שחקני מכבי פתח תקווה ששבו מתל-אביב לאם המושבות, נמנו התאומים ישי ופרץ בוך – שניים משחקני הכדורגל הבולטים של שנות השלושים.
ישי בוך פרש מכדורגל בשנת 1938 לאחר שנים בהם שיחק בעמדת המגן השמאלי והקשר האחורי (רץ ימני). במכבי פתח תקווה שיחק ישי בוך מתחילת שנות השלושים ונחשב לאחד השחקנים הבולטים בקבוצתו לצדם של שמות נוסטלגיים כמו בנימין מזרחי, יוסף וישראל בלקין, נחמיה איכילוב, פסח ילוביצקי וגאול מכליס – אשר נטלו חלק במשחקים נגד המועדונים האנגלים ובארץ ישראל, נגד מכבי תל-אביב, הפועל חיפה, חשמונאים ירושלים והפועל תל-אביב והיו עד לפני שנים לא רבות נושא לסיפורי הוותיקים במושבה שהפכה לעיר.
ישי בוך הקים יחד עם האח פרץ ושותפים נוספים חברה לניקוז בארות בשם "אחווה" שעבדה בשרות הצבא הבריטי, בנוסף ישי בוך נקרא לשורות "ההגנה". שם מילא תפקידים שונים ובמקביל להופעותיו על מגרש הכדורגל השתתף בקורסים שונים ורכש ניסיון קרבי בפעולות קרב ליליות ומבצעים נועזים. ישי בוך היה מפקד מחלקה בחיל המשמר ודמות מוכרת נערצת על חייליו.
בנו הבכור אלדד בוך, בן ה-85, מספר: "זיכרונות הכדורגל שלי מאבא הם קצרים ובעיקר מהטריבונה ממגרש מכבי פתח-תקווה ברחוב שטמפפר כשאבא היה משחק על המגרש. אני לא אשכח את הנסיעה עם אבא למשרד בעזה ואת העצירה של הרכב ליד ערבי שהלך דרומה ברגל שסיפר לו כי אין לו יכולת לשלם כדי להגיע לעזה. אבא הוציא כסף ונתן לאיש והסביר כי לעזור לאחרים זה דבר חשוב. אכלנו במסעדה של הצבא הבריטי בעזה וביום למחרת אבי לקח אותי לצפות באופרה 'ריגולטו' בקולנוע מוגרבי התחתון. אבא אהב אופרות, ספורט, מוזיקה ובעיקר חזנות, ולמרות שלא בא מבית דתי היה מגיע להקשיב לשירת החזן והיה תורם כסף לבתי כנסת".
ישי בוך ומשפחתו (אלבום פרטי)
איזה זיכרון גדול נוסף יש לך מאבא: "הייתי נער שהתכונן לחגיגת הבר מצווה שלו, אבא היה כמעט תמיד עסוק בפעולות ההגנה וכמעט שלא היה בבית. גרנו סמוך למגרש 'מכבי אבשלום' פתח-תקווה ברחוב השופט ברנדס ואני זוכר את יום הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל על ידי דוד בן גוריון אני זוכר את ההתרגשות הגדולה ואת האושר של אבא. הוא היה נוהג לתת לי פתקים סודיים אותם הייתי מעביר ממנו אל החיילים שלו. היינו כבר שני אחים בבית אני ויעקב ואמא שלנו הייתה בהריון ובעיצומה של המלחמה ילדה את אחינו, אהרון, הבן שלישי במשפחה".
עם פרוץ מלחמת השחרור הפך ישי למפקד פלוגה בחטיבת אלכסנדרוני ויחד עם פלוגתו השתתף בכיבוש ראש העין. לאחר מכן נשלחה פלוגתו של ישי להחזיק קטע שנכבש קודם לכן סביב מבצר אנטיפטרוס. כוחות האויב העירקיים החלו בהתקפה והאזור כולו היה תחת אש כבדה של תותחים. פגז שנורה פגע בעמדה של ישי, שם מצא את מותו.
ישי נקבר בחלקה הוותיקה של בית העלמין סגולה ולפי פקודות המטכ"ל הועלה בדרגה לאחר נפילתו לסגן. מאוחר יותר, רחוב סמוך למגרש מכבי פתח-תקווה נקרא על שמו – רחוב ישי בוך.
כדורגלן, מפקד ולוחם. ישי בוך (אלבום פרטי)
הבן הבכור, אלדד, מספר: "בהתחלה לא ידענו כלום וחלף זמן עד אשר סיפרו לאמא ולמשפחה על נפילתו של אבא. היה הלם גדול וזמן ארוך עד שסיפרו לנו מה באמת אירע בקרב. אנחנו עולים לקבר שנים רבות וככל שהזמן חולף אין לי שקט ואני אומר דברים קיצוניים מאוד".
"אני מתכוון שחבל על כול טיפת דם שנשפכה. אין הערכה לנופלים. ההתנהלות של כל הגורמים בכל ממשלות ישראל היא רק של דיבורים מהפה לחוץ, הנושא בכללי משפחות הנופלים אינן מעניינות איש באמת. כשמתעוררת בעיה בענייננו תשובתם תמיד שלילית כשההסברים ממש אינם מספקים עד היום, וכבר עברו חלפו 72 שנים מהפגז שנפל בעמדה בלחימה ממנה לא שב אבי".
עם כל הכאב, משפחת בוך היא משפחה ציונית אוהבת ישראל אשר תרמה רבות לביטחון המדינה ולחינוך דורות של בניה. שני נכדים של ישי בוך אשר לא זכו להכיר את סבם נקראים על שמו אחד מהם, בנו של יעקב הבן השני של ישי, אשר היה פעוט בנפול אביו, היה טייס בצה"ל ואף זכה בצל"ש אלוף ממפקד חיל האוויר יחד עם צוות המסוק והרופא של יחידת 669 על פעולתו בלבנון במאי 97 כטייס מסוק שהוקפץ לחילוץ כוח של סיירת צנחנים שנתקל בכוח האויב ואשר נגרמו לו אבדות והיו לו פצועים.
מה דעתך על הכתבה?