עשרת הנבחרים: דירוג מצטייני העונה הסדירה בליגת העל

מצטייני העונה הסדירה
מצטייני העונה הסדירה | אלבום פרטי

רגע לפני שהפלייאוף יוצא לדרך, חזרנו ל-26 המחזורים הראשונים ובחרנו את הכוכבים שעשו את ההבדל. תשעה נציגים לשתי המוליכות, צדיק מהפועל ת"א ומי כמעט השתחל לרשימה?

נהוג להשמיץ, לזלזל ולהקטין אותה, אך גם הציניקנים הגדולים ביותר יודו שאין עוד מלבדה. אחרי פגרת קורונה מייגעת, במהלכה נאלצנו להסתפק במייקל ג’ורדן וצפינו בחדשות באדיקות שלא הייתה מביישת את נומה ועוזי גופיה, ביום שבת החיוך יחזור לפנים כשהפלייאוף העליון ייצא לדרך עם שלושה משחקים (שידורים ישירים בחבילת הערוצים של ספורט1). רגע לפני שנכנסים לישורת האחרונה, הגיע הזמן להיזכר שהיה כאן כדורגל גם לפני הנגיף עם דירוג עשרת מצטייני העונה הסדירה.

כמעט נכנס: עומר פדידה

מתחילים עם השם הכי פחות נוצץ ברשימה. הקפטן שהעלה את הפועל כפר סבא במו רגליו לליגת העל, הוא גם זה שעומד להיות חתום על כך שהיא תישאר. מתוך 22 השערים שכבשו הירוקים העונה, פדידה אחראי לעשרה (שמונה שערים ושני בישולים), כולל אחד סנסציוני במיוחד שהעניק לעולה החדשה 1:2 בלתי נשכח על מכבי חיפה בסמי עופר בדקה ה-96. בפשטות, לקבוצה מהשרון אין מה למכור בלי פדידה ופער חמש הנקודות מהקו האדום רשום בראש ובראשונה על שמו.

ראויים לציון: שלומי אזולאי הקשר, יובל אשכנזי ורז שטיין.


עומר פדידה. כמעט נכנס וראוי לציון (אריאל שלום)

10. דולב חזיזה
להתאקלם במכבי חיפה של השנים האחרונות זה ממש לא מובן מאליו, אולם במקרה של חזיזה נראה כי מדובר בשידוך שנועד להיות. הרכש מבני יהודה הפך במהרה ליקיר הקהל ולעתים היה נדמה שגדל במועדון. מעבר לחיבורי הרגשי שנראה טבעי, הדריבל של הקשר העלה את מפלס הריגוש בסמי עופר לגבהים חדשים (זכור במיוחד הבישול ליאניק ווילדסחוט מול מכבי תל אביב) והחזיר את הירוקים לשנים בהן קבוצות היו מאבדות נקודות בדרך לחיפה. תוסיפו חמישה שערים ושבעה בישולים ותקבלו שחקן שאמור להיות חלק בלתי נפרד משלד הקבוצה בשנים הקרובות.

9. עומרי אלטמן

כמה גדולות המניות שלו בכך שהפועל תל אביב השתחלה לפלייאוף העליון אחרי שש שנים? מספיק להעיף מבט קצר במספרים כדי להבין את התמונה: אלטמן אחראי ישירות ל-54% משערי הקבוצה בליגה (13 מתוך 24). הוא הבקיע תשעה שערים וסיפק ארבעה בישולים. הבא אחריו ברשימת הכובשים, סטפן ספירובסקי שכבר הספיק לעזוב בזמן פגרת הקורונה, מצא את הרשת בסך הכל שלוש פעמים. במילים אחרות, הפועל תל אביב הייתה נאבקת על חייה בליגה לו אלטמן לא היה ברשותה. חשוב לציין גם את המאמן ניר קלינגר, לו חלק גדול בעונת השיא של אלטמן. עד המחזור התשיעי, אם שכחתם, אימן את הפועל תל אביב ניסו אביטן ותחתיו אלטמן מצא את הרשת רק פעם אחת וגם זה במשחק הפרידה.

עומרי אלטמן ודולב חזיזה. סוגרים את העשירייה (ספורט1)

8. צ’רון שרי

למרות סיבוב שני פחות מוצלח, שרי הוא גניבה של מכבי חיפה. גניבה כל כך גדולה, שגם מכבי תל אביב הייתה מייחלת לשחקן ברמתו. ההולנדי בעל השמאלית הקטלנית מוביל את הליגה בניסיונות הבקעה, ניסיונות הבקעה למסגרת ואיומים מחוץ לרחבה. הוא חמישי בליגה במסירות מפתח מדויקות, שני בבישולים בצוותא עם אצילי (שמונה) ועדיין לא דיברנו על מאזן הכיבושים שלו שעומד על שמונה. בקיצור, איום תמידי על היריבה, כזה שאסור להוריד ממנו את העיניים, אפילו לא לשנייה. אם היה שומר על היכולת מהסיבוב הראשון, סביר שהיה מקבל מקום של כבוד בחמישייה הראשונה.

יונתן כהן. במקום השביעי בדירוג (ספורט1)

7. יונתן כהן
כנראה שהמיקום הנמוך יעורר פליאה, הרי כהן הוא השחקן היחיד העונה שהגיע למספר דו ספרתי של שערים ובישולים, מוביל את מכבי תל אביב בגולים, מוליך את הליגה בבישולים ומעורב ישירות ב-41.6% מהגולים של האלופה – אז למה הוא לא שחקן העונה הסדירה? כל מי שצפה בו באדיקות ולא הסתפק בתקצירים, מבין שכהן מסוגל להרבה, אבל הרבה יותר. הוא נוטה לעצבן את האוהדים עם קבלת החלטות לא מספיק טובה באזורים המסוכנים ומרבה לאבד כדורים. באותה נשימה, מפחיד לחשוב כמה קטלני הוא יכול להיות אם יידע לשמור על ריכוז.

6. אייל גולסה

שלושה שערים (כולל אחד ב-3:4 המופלא על מכבי חיפה ואחד בלתי נשכח בדרבי) וארבעה בישולים הם הספק נאה עבור קשר 50/50, אך להסתפק במספרים זה רצח אופי כשמדברים על גולסה. כהרגלו בקודש הוא החסיר כמה משחקים בגלל פציעה בתחילת העונה, אבל מרגע שחזר להרכב אי שם בנובמבר, אי אפשר היה להוציא אותו משם; איזה עוד קשר בליגה מצטיין הן במשחק ההגנה והן בהתקפה? במונחים מקומיים, גולסה הוא שילוב נדיר של שימוש נכון בגוף, אינטנסיביות, דריבל, הבנת משחק ויכולת פריצה. למכבי תל אביב נותר רק להתפלל שהוא יעבור את הפלייאוף העליון בשלום. עד הפציעה הבאה. 

5. עומר אצילי

שמונה שערים ושמונה בישולים ב-26 מחזורים זה מאזן לא רע בכלל עבור שחקן כנף. במקרה של אצילי, שלא פתח את העונה בגלל פציעה, מדובר בשורה סטטיסטית מרשימה. לו היה כשיר מהמחזור הראשון, סביר שלא היה ויכוח על היותו שחקן העונה הסדירה. למרות שרשם בסך הכל 18 הופעות, אצילי אחראי באופן ישיר ל-16 שערים ב-1,338 דקות משחק. כלומר, שער או בישול כל 83.6 דקות בממוצע. יונתן כהן היה מעורב בארבעה שערים יותר ממנו, אך הוא עשה זאת ב-2,106 דקות, כך שאין תחרות מי ראוי לתואר השחקן היעיל ביותר במכבי תל אביב. מעבר לתרומה ההתקפית, משחק הלחץ והמשמעת הטקטית הפכו את אצילי לבן המועדף של איביץ’.

4. ניקיטה רוקאביצה

אף שחקן בליגת העל לא היה מעורב העונה ביותר שערים מניקיטה רוקאביצה, שהבקיע 18 גולים (לפחות שישה שערים יותר מכל שחקן אחר) והוסיף חמישה בישולים. עד כדי כך עקבי ויעיל, שירדן שועה ומוחמד עוואד, שניים מהחלוצים הכי מוכשרים בארץ – ששווים הרכב כמעט בכל קבוצה אחרת – נדחקו לקצה הרוטציה ולא נספרו על ידי מרקו בלבול. למאמן מכבי חיפה קרדיט רב בנסיקה של רוקאביצה, שבשעה טובה תופקד בעמדה בה הוא צריך לשחק וזכה לביטחון וגיבוי מתחילת הדרך. בתמורה, בלבול קיבל מרוקאביצה את העונה הפוריה בקריירה שלו והרגל עוד נטויה.

3. נטע לביא

עם כל הכבוד לרוקאביצה, נטע לביא הוא שחקן העונה הסדירה של מכבי חיפה ובפער ניכר. בקיץ דיברו בכרמל על הצורך בצירוף גרזן, אך בתום 26 מחזורים זה נראה מובן מאליו שהירוקים זקוקים בסך הכל לשחקן שיהווה גיבוי כשהקפטן לא זמין. ההישג הגדול ביותר של לביא הוא הפיכתו לקונצנזוס ועל כך מעיד המשפט “אם נטע היה משחק מול מכבי תל אביב…”, שמתגלגל על לשונם של רבים וטובים. לביא מוביל את הליגה במאבקי קרקע מוצלחים, מרחק שני תיקולים מוצלחים בלבד מגלזר שמוביל את הקטגוריה, ראשון בחילוצי כדור בחצי ההתקפי וגם הבקיע שני שערים אדירים והוסיף שני בישולים. לו מכבי חיפה הייתה במקום הראשון, לביא היה שחקן העונה הסדירה.

2. דן גלזר 

זה לא יהיה מופרך לומר שדן גלזר הוא האחראי הישיר לכך שמכבי תל אביב הפכה לקבוצה שכמעט ולא נתפסת עם המכנסיים למטה. הגרזן של ולדימיר איביץ’ מטאטא את הסכנה הרבה לפני שהיא הופכת לממשית ועושה את הכל לקל יותר עבור חבריו. הוא מוביל את הליגה בתיקולים מוצלחים, עבירות וכרטיסים צהובים וניצב במקום השני בחילוצים ובחילוצי כדור בחלק של היריבה. בשני המשחקים בהם לא שיחק, הצהובים הודחו מהגביע על ידי אום אל פאחם וסיימו בתיקו מול הפועל חיפה. לו היה פעיל ואיכותי יותר בהתקפה, סביר להניח שזו הייתה עונתו האחרונה בישראל.

איתן טיבי. עונת המהפכה (אריאל שלום)

1. איתן טיבי
הכי קל לבחור בשחקן התקפה צבעוני, אבל בעונה סדירה במהלכה מכבי ת”א שברה את שיא הדקות ללא ספיגה וחטפה שבעה שערים בלבד ב-26 מחזורים, אין ראוי מאיתן טיבי – שמוביל את הקבוצה לצד השוער דניאל טננבאום בדקות משחק – לתפוס את המקום הראשון בדירוג. להזכירכם, הבלם הוותיק היה רלוונטי כמו זבוב על הקיר באליפות של הצהובים אשתקד, אך העונה הוא מוביל את ההגנה בצוותא עם שלושת הזרים המצוינים לעליונות חסרת תקדים על פני התקפות הקבוצות היריבות וחזר להיות שחקן ההגנה הטוב בישראל. גבירותיי ורבותיי, מהפך!

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי