שמוליק חנין הגיע לבית"ר ירושלים עם רזומה מרשים. תחת ידיו של המנהל המקצועי, שעבר גם במכבי חיפה והפועל תל אביב, עברו בין היתר ערן זהבי, ביברס נאתכו, בן שהר, תומר חמד, בירם כיאל, טאלב טואטחה, שון וייסמן, נטע לביא, מוחמד עוואד, אעיד חבשי ועוד שורה של שחקנים בכירים.
אבל אחרי ארבעה חודשים, הוא קיבל טלפון מהנהלת בית"ר. "אין לנו כסף בשבילך", היה המסר המרכזי בשיחה. הפרוייקט נעצר וחנין, שעדיין לא הספיק להתאקלם במועדון, ארז את החפצים ועזב למכבי שעריים. לראשונה מאז העזיבה, חנין מסביר לספורט1 מהן הסיבות שהובילו לכך ומדבר גם על המדיניות של בית"ר בעניין מחלקת הנוער שלה. משה חוגג, הוא אומר, משקיע יותר בשחקני רכש מאשר במנהלים מקצועיים.
"אני מבין הפרוייקט נעצר בגלל קיצוצים כלכליים", אומר חנין, שלאחרונה קיבל הודעה מארבעה שחקני נבחרת שמעוניינים להגיע אחריו למועדון, אבל הפרוייקט נקטע בשל עזיבתו. "בגדול, אמרו לי שמקצצים וזהו. יכול להיות שתקופת הקורונה פגעה במשה חוגג".
"יכול להיות שתקופת הקורונה פגעה במשה חוגג" (אריאל שלום)
אבל כל כך מהר? בכל זאת, רק הגעת.
"אלי אוחנה ממש פרגן לי כשעזבתי. לא נכנסתי למשא ומתן כדי להיות מאמן הנוער, אבל גם לא רציתי להיות כזה. באתי להיות מנהל מקצועי. בחדרי חדרים ניסו לשכנע אותו. הוא החליט שתומר כרמל יעשה את זה".
מה אמרו לך?
"שאין להם תקן לתפקיד הזה. שאלתי את עצמי: יש העשרה, אנליסט, מאמן כזה ואחר, מאמן מנטלי, מאמן כושר, מי יגיד להם מה לעשות? מי יחליט איזה שחקן עולה קבוצת גיל? בלי מנהל ספורטיבי, אי אפשר להגיע לכלום".
הצלחת להצמיח לא מעט כשרונות. זה לא שווה את הכסף?
"בגיל 15 וחצי בחרתי לעלות במכבי חיפה את סוף פודגוריאנו לקבוצת הנוער. זו רק דוגמא אחת, כמובן. שמחתי להכיר את המועדון, את בית"ר, אבל לא הספקתי לעבוד בו. הייתי במכבי חיפה 12 שנים ורק בשנה השלישית ראו השפעה. בהפועל, רק בשנה החמישית ראו אותה. אחרי ארבע שנים בהפועל, ב-2006 עזבתי, אבל רק ב-2008 ביברס, שהר וזהבי התחילו לשחק. כשהם היו ארבע שנים באותה דרך ושיטת עבודה, זה הצליח. שחקנים עמדו בתור ברמת נבחרת בגלל שהכירו אותי. מישהו אחר קצר את הפירות. חוגג אמר שהתקן של מנהל מקצועי הוא קצת יקר. בדורטמונד אומרים שמחלקת הנוער זה השקעה, ולא בזבוז כסף".
"בלי מנהל ספורטיבי, אי אפשר להגיע לכלום". שמוליק חנין עם אלי אוחנה ותומר כרמל (בית"ר ירושלים, רשמי)
ומה לא עבד שם?
"בנוער צריכה להיות מגמה של להרחיב. בסוף תמיד מגיע ה'אבל' הגדול. לשחקן טוב צריך להיות צוות טוב שיטפח אותו. בבית"ר הצוותים טובים, אבל אפשר היה לעשות אותם הרבה יותר טובים. עוד לא הייתי בבית"ר בכלל. אחרי ארבעה חודשים, אין בכלל מה לומר".
אוחנה ניסה לעצור את זה?
"אוחנה תמיד עזר לי, אמר שהוא רוצה שהמחלקה תשתפר ותתקדם וחשובה לו ההשקעה. גם מוני ברוש היה קרוב לרעיונות שלי ותמך. מי שקיבל את ההחלטה זה מי ששם את היד בכיס. ההחלטה היא כלכלית. במקומות אחרים בעולם תמיד ראו את זה. יכול להיות שהאסטרטגיה של חוגג היא לשים את הכסף על שחקנים ולא על מנהלים מקצועיים".
מה דעתך על הכתבה?