חוליה שפירקה את הליגה ושני מאכזבים: ציוני האליפות של מכבי ת"א
שחקני מכבי תל אביב | אריאל שלום
באמצעות משחק הגנה שספק אם נראה כמותו, הצהובים זכו בתואר בפעם השניה ברציפות וניפצו מבול של שיאים. על התזמורת ניצח איביץ', המצטיין של ספורט1 לעונת 2019/20. הגיליון המלא
אחרי עונה עוצמתית במהלכה הציגה את אחת מקבוצות ההגנה החזקות והמרשימות בתולדות ליגת העל, מכבי תל אביב אביב זכתה הערב (שבת) באליפות השנייה ברציפות והחמישית בשמונה השנים האחרונות לאחר ניצחון נוסף – הרביעי העונה – על היריבה העירונית הפועל תל אביב. לרגל המאורע החגיגי, חילקנו לשחקנים בצהוב ציוניים עונתיים. החוליה האחורית מעל כולם, שחקן העונה שעברה על תקן נעדר ומי כלל לא הופיע? הגיליון המלא לפניכם. זהירות, ספיולר: ולדימיר איביץ' הוא המצטיין של ספורט1 לעונת 2019/20.
גיליון ציונים לעונת 2019/20
דניאל טננבאום – 8.5
משחק ההגנה של מכבי תל אביב סייע לו רבות ועד הפלייאוף, בו הוא עשה קפיצת מדרגה, לא זכור משחק ספציפי בו הוא "הביא נקודות במו ידיו", אבל את מה ששלו אי אפשר לקחת: טננבאום הפך העונה משוער אלמוני לאחד שהישגיו ייזכרו עוד שנים רבות. הוא שבר את שיא הדקות ללא ספיגה בעונתו הראשון כשוער ראשון, שמר על רשת נקייה לא פחות מ-27 פעמים ונמצא בדרך הבטוחה להיות חתום על העונה עם הכי מעט שערי חובה אי פעם בתולדות הליגה הבכירה בישראל. עם כזה מאזן וללא אף טעות שרשומה על שמו, אין מנוס מציון בהתאם.
אנדרה ג'ראלדש – 9
כשאלי דסה עזב בקיץ, אוהדי מכבי תל אביב נכנסו לסוג של חרדה. ובצדק, הרי מגן טוב זה מצרך נדיר בכדורגל הישראלי, אך שמו של שחקן ויטסה ארנהיים בקושי הוזכר העונה וזה אולי ההישג הכי גדול של ג'ראלדש, שהתאקלם בצורה נפלאה ותרם רבות לעונה ההגנתית הנדירה של מכבי תל אביב. מעבר לפן ההגנתי, בו המגן ששיחק לפני כן בספורטינג חיחון כאמור הצטיין והשתלב כמו כפפה ליד, הוא גם תרם שלושה בישולים ודאג לרווח את משחק ההתקפה עם נוכחות בחלק הקדמי.
איתן טיבי – 9
גבירותיי ורבותיי, המהפך הושלם. טיבי, שהכשלה טיפשית אחת אי שם בקיץ 2018 נגד סארפסבורג הפכה אותו לשעיר לעזאזל, חזר בגאון והוכיח פעם נוספת שהוא הבלם הטוב בישראל. בזמן שכולם סימנו לו את הדרך החוצה ואיביץ' "העניש" ודחק לקצה הרוטציה, הוא בלע רוק, עבד קשה יותר וקטף את הפירות ביג טיים. בגיל 32, טיבי רשם את אחת העונות הטובות בקריירה שלו, במהלכה הקרין שקט על חבריו ונראה בטוח מאי פעם ביכולתו. הדובדבן הגיע בדמות צמד בזק בלתי נשכח מול הפועל חדרה ושער במשחק האליפות בדרבי מול הפועל תל אביב.
ז'איר אמאדור – 9
אחרי עונת בכורה לא מרשימה במהלכה שרן ייני ושחר פיבן היו שני הבלמים הקבועים של מכבי תל אביב, ז'איר אמאדור קיבע את מעמדו כאחד השחקנים הכי חשובים של איביץ' והבהיר למה הוא כל כך מבוקש בספרד. האתלטיות והמהירות שמו אותו צעד לפני השחקן עליו שמר, כשגם שיתוף הפעולה עם טיבי הלך והשתבח עם הזמן. אם ישפר את הדיוק בכדורים הארוכים או לחלופין יפחית את הכמות, האלופה תתקשה לשמר אותו אצלה. נ.ב – איך לעזאזל הוא עדיין לא הבקיע?
המגן השמאלי של האלופה אמנם לא הבקיע אף שער בניגוד לשלושה שכבש אשתקד, אבל איזה נכס יש למכבי תל אביב בידיים. קור הרוח והבנת המשחק מובילים אותו לקרוא סיטואציות זמן רב לפני היריב, שמוצא את עצמו פעם אחר פעם במאבק אבוד מראש. חוזהו של סבוריט יסתיים בקיץ הבא וטוב תעשה מכבי תל אביב אם תשב איתו כבר עכשיו ותאריך אותו בכמה שנים שרק ירצה. מדובר בשחקן שליגת העל קטנה למידותיו וכזה שצפוי לזכות להערכה לה הוא ראוי בעתיד, כשיתברר גודל החלל שיותיר.
דן גלזר – 9.5
עמוד האש שלפני המחנה. רביעיית ההגנה של מכבי תל אביב ודניאל טננבאום ראויים לכל המחמאות, אך מדובר בחולייה אחת בה השחקנים מחפים אחד על השני במידת הצורך. במקרה של גלזר, הוא האחראי הישיר לכך שהקבוצה כמעט לא נתפסת עם המכנסיים למטה. הגרזן האנושי של הצהובים מטאטא את הסכנה הרבה לפני שהיא הופכת לממשית וכך יוצר סיטואציה מאיימת לקלה הרבה יותר לנטרול עבור חבריו. זה כנראה לא מפתיע או מקרי שבשלושת המשחקים בהם לא שיחק העונה בליגה ובגביע, האלופה כלל לא ניצחה וספגה ארבעה שערים. כל מילה נוספת מיותרת.
אייל גולסה – 8.5
בסטנדרטים של גולסה מדובר בעונה מעולה: ארבעה שערים (כולל שניים מול מכבי חיפה ואחד נגד הפועל תל אביב) וחמישה בישולים, אבל להסתפק במספרים במקרה שלו זה לא פחות מפשע. איזה עוד קשר בליגה מצטיין הן במשחק ההגנה והן בהתקפה? במונחים מקומיים, גולסה הוא שילוב נדיר של שימוש נכון בגוף, אינטנסיביות, דריבל, הבנת משחק ויכולת פריצה אדירה. לצערו ולצער כל מי שאוהב את מכבי תל אביב, כנראה שהפציעה הבאה היא בסך הכל עניין של הזמן.
דור מיכה – 4.5
ייתכן שהציון היה צריך להיות נמוך יותר, אבל מיכה בכל זאת סיפק הקרבה, מחויבות והקפיד לבוא לקבל את את הכדור ולנסות גם כשכלום לא הלך. באותה נשימה, הפעולות הללו באו לחפות על היעדר יכולת. שחקן העונה שעברה, יש שיגידו המבשל ומנהל המשחק בטוב ביותר בכדורגלנו שלנו בשנים האחרונות, נראה כמו צל של עצמו, סיפק רק אסיסט אחד ב-28 הופעות ולא הזכיר אפילו לשנייה את שחקן העונה שעברה. מי זוכר שבעונת האליפות הראשונה של איביץ' הוא עוד חלום לצאת לחו"ל.
יונתן כהן – 7.5
השחקן היחיד העונה בליגת העל שכבש ובישל בספרות כפולות (11 שערים ו-11 בישולים – מוביל את מכבי ת"א בשתי הקטגוריות), אבל מעל ראשו מרחפת התחושה שהוא מסוגל להרבה יותר. יונתן כהן הוא קילר שעדיין צריך לשחרר מעצור כלשהו כדי להפוך לטורף שהוא יכול וצריך להיות. יודעי דבר טוענים כי אחת הסיבות לכך היא העמדה בה הוצב העונה, כנף שמאל, ובין היתר בשל כך הוא הרבה "להסתכסך" עם איביץ' ושילם במזומן. מפחיד לחשוב כמה קטלני הוא יכול להיות אם יידע לשמור על ריכוז.
עומר אצילי – 8
שמונה שערים ותשעה בישולים ב-21 הופעות הציבו את אצילי כאחד השחקנים הכי יעילים של מכבי תל אביב מבחינה מספרית העונה (שער או בישול כל 90.8 דקות בממוצע). מעבר לכך, התרומה האדירה למשחק הלחץ והמשמעת הטקטית הפכו אותו לשחקן המועדף של איביץ'. עם זאת, הוא עדיין נוטה להיעלם ליותר מידי דקות ולא לוקח את המשחק מספיק עליו. תוסיפו היעדרות ממספר רב של משחקים בגלל פציעה וסיבות שונות ומשונות ותקבלו את התשובה מדוע הוא לא בין המועמדים לזכות בתואר שחקן העונה.
איתי שכטר – 6
שישה שערים ובישול הם בוודאי לא מאזן שחלוץ יכול להתגאות בו, אבל המומחיות של שכטר מודל 2019/20 היא דברים שלא רואים בסטטיסטיקה. מהיכולת להדביק ולהצחיק את חדר ההלבשה, דרך הפעלת לחץ על צוות השיפוט ועד סחיטת עבירות וקבלת כדור עם הגב לשער בדיוק ברגע שהקבוצה צריכה אוויר לנשימה. לכולם ברור שאם מכבי תל אביב תרצה לעשות משהו בזירה האירופית בעונה הבאה, היא תצטרך למצוא חלוץ ברמה גבוהה יותר. עם זאת ובהתאם לרוח התקופה, שכטר היה ונשאר עובד חיוני עבור האלופה.
לא מדובר בחלוץ בגדול, רחוק מכך, אבל העליונות הפיזית שלו באה לידי ביטוי ביג טיים בליגה נטולת עילויים פיזיים כמו שלנו. מעבר למהירות אדירה וכוח מתפרץ, מדובר בנכס במשחק הלחץ וכשהוא היה בריא, לרוב, איביץ' העדיף אותו על פני שכטר בהרכב. אופואדו גם מחזיק במאזן השני הטוב ביותר במכבי תל אביב בשער או בישול פר דקה. הניגרי מעורב ישירות ב-12 גולים (תשעה שערים ושלושה בישולים) ב-1,237 דקות, שער כל 103 דקות בממוצע. למרות זאת, מישהו מכם מוכן להמר שהוא יהיה פה גם בעונה הבאה?
אבי ריקן – 6
האיש למשימות מיוחדות הבקיע העונה שלושה שערים, כולם פרצו את הסכר – כלומר היו הראשונים במשחק. ושימו לב למשחקים: דרבי תל אביבי, מכבי חיפה בחוץ ושוב דרבי תל אביבי. בדומה לשכטר, לריקן חשיבות עליונת גם מחוץ לכר הדשא ועל כך תעיד העובדה שהוא החליף את יואב זיו כחוט המקשר בין השחקנים להנהלה. לכל זה תוסיפו את העובדה שלא תשמעו ממנו תלונות על כך שפתח רק ב-12 משחקים העונה ותקבלו שחקן ליגה שכל קבוצה בארץ הייתה רוצה.
ניק בלקמן – 4
להפתעת ולאכזבת מרבית אוהדי מכבי תל אביב, בלקמן, משום מה, היה האיש המרכזי של איביץ' בהתקפה עד חודש אוקטובר, אלא ששבע הופעות נטולות מעוף הובילו לייבוש ממושך שהסתיים רק כשהאלופה סבלה ממכת פציעות חמורה בחוד. למרות הורדה אחת זכורה עם הראש בדרבי התל אביבי הראשון במסגרת הפלייאוף העליון ופנדל מוצלח בדרבי השני, מדובר בעונה שהחלוץ האנגלי יעדיף למחוק מהרזומה ויפה שעה אחת קודם. לא צריך להיות גאון הדור כדי לנחש שהצהובים לא יממשו את האופציה בחוזהו לעונה הבאה.
אילון אלמוג – 6
בכל סיטואציה אחרת היינו אומרים שכל דקה שהוא לא על המגרש היא פשע, אבל לא כשמדובר באיביץ', מאמן שהוכיח בשנתיים שלו בישראל שזה לא ממש חכם להטיל ספק בהחלטותיו. למרות מיעוט הדקות, אלמוג סיפק ארבעה שערים ושני בישולים ובעיקר השאיר לכל מי שצפה בו טעם של עוד. בזמן שירדן שועה ממכבי חיפה זוכה לכל הכותרת אך מתעסק בעיקר באיך להרוס לעצמו, בשקט-בשקט אלמוג נראה כמו הדבר הגדול הבא בכדורגל הישראלי – הגרסה האמיתית.
מתן חוזז -5.5
חוזז נלחם להישאר במכבי תל אביב והמתין בסבלנות לצ'אנס המיוחל, אותו הוא לקח בשתי ידיים עם שערים חשובים מול מכבי והפועל חיפה בפתיחת הפלייאוף העליון, אלא שדווקא אז הגיעה פציעה מצערת ומי יודע מתי – אם בכלל – תגיע ההזדמנות הבאה.
דור פרץ – 5
אחד משחקני העונה שעברה פתח בצורה לא טובה עם הרחקה מוזרה נגד בני יהודה. בהמשך נפצע ורק בזכות הקורונה זכה לשוב לרגעי ההכרעה. מצא את הרשת מול באר שבע, בישל בדרבי ואותת לאיביץ' או למי שלא יהיה המאמן הבא שחובה לקחת אותו בחשבון לקראת העונה הבאה.
ולדימיר איביץ' – 10
אחרי שזכה באליפות הכי מוקדמת אי פעם בליגת העל, בסיומה הפער בין הראשונה לשנייה היה הגדול בתולדות הכדורגל הישראלי, איביץ' הוכיח שהוא לא יודע שובע והמציא את מכבי תל אביב מחדש. שחקנים כמו שרן ייני, שחר פיבן, דור פרץ ודור מיכה – שהיו סופר מרכזיים באליפות הראשונה – הפכו לשוליים וזה ממש לא הרתיע את המאמן הסרבי, שהוביל את הצהובים לאחת העונות העוצמתיות שהכדורגל הישראלי ידע, לפחות מבחינה הגנתית וקבוצתית. לאורך כל הדרך, המוטו היה ברור לכולם: "אין שחקן שאין לו מחליף" ו"מי שלא יעמוד בדרישות לא ישחק".
מכבי תל אביב הנוכחית שברה את שיא הדקות ללא ספיגה, את רצף משחקי החוץ ללא הפסד והיא עומדת לכתוב את שמה בספרי ההיסטוריה כקבוצה שחטפה הכי מעט שערים אי פעם בעונה אחת. ומי יודע, אולי גם בלי הפסד. איביץ' גרם לעשרות פרשנים ועשרות אלפי אוהדים לאכול את הכובע כל פעם מחדש, כאשר הוכיח שההחלטות המקצועיות שלו – שכנהוג במדינה בה כל אחד מחשיב את עצמו למאמן זכו למבול של ביקורות – הן משהו שמאוד קשה להטיל בו דופי. לא משנה מי אתה ומה עשית לאורך הקריירה, אצל איביץ' רק ההווה משחק תפקיד. היריבות רק יכולות להחזיק אצבעות ולקוות שהסרבי יחליט שהגיע הזמן להתקדם, כי שליטה כזו טרם הייתה פה וספק אם תהיה.
שותפו, ולא קיבלו ציון: מאור קנדיל, אופיר דוידזאדה, שרן ייני, שחר פיבן, רוסלן ברסקי, פארפה גויאגון, אורוש ניקוליץ'.
מה דעתך על הכתבה?