הבחירות להתאחדות, שנערכו השבוע והתנהלו עם ארומה של פריימריז מוקדמים במפלגת מל"ל של השר רובי פולישוק, נגמרו בניצחון בזכות דיל פוליטי על טהרת מכבי פ"ת בין משה שינו זוארץ לבין האיש שהביא אותו לתפקיד היו"ר של הקבוצה ממלאבס לפני 17 שנה, אבי לוזון. עכשיו כמובן יתחיל הכיף האמיתי, ושינו יצטרך למשול בבית המשוגעים של הכדורגל הישראלי (ממנו חתך אחרי ארבעה חודשים בקדנציה הקודמת שלו), כשלפניו ניצבים מספר אתגרים משמעותיים במיוחד. אם ננכה את הציניות שמיד ניגרת מהפה למראה אירועי עסקנות מפוארים שכאלה – הנה רשימה של מספר דברים שמר זוארץ – נאחל לו שהפעם יחליט לסגור קדנציה מלאה בתפקיד – חייב לטפל בהם הרבה לפני השאלות על גודל הליגה ומספר הזרים, וכולם חוסים תחת ההגדרה "חוויית הלקוח". והלקוח, כמובן, הוא האוהד.
הדבר הראשון שיש לטפל בו הוא הבעיה שקיבלה זרקור מיוחד יממה לפני הבחירות הסוערות, עם מפגן האלימות של משטרת ישראל מול אוהדי מכבי חיפה במגרש בנתניה. בלי לדון בכלל בשאלה האינפנטילית "מי התחיל", הנה משהו שזוארץ יודע גם בלי שנגיד לו: אף הורה לא ישלח את הילד שלו לכדורגל ככה. יש גבול, באמת. ואלה לא רק אוהדי מכבי חיפה שחוטפים ככה, אחת לשנה בערך המשטרה מתפלפת ושוטרים מאבדים את זה – לזכותם ייאמר שהם לא מפלים בין אוהדי קבוצות כאלה ואחרות.
חוויית הלקוח נפגמת כפליים כשנזכרים בכל התוכניות המפוארות להצרת צעדי האוהדים ביציע, שנראות מגוחכות במיוחד כשנזכרים מי באמת אלים בכדורגל הישראלי (כן, פעם 530514 שאני כותב את זה): העושים במלאכה. גיא לוזון, שאיים בלי בושה על אוהד במילים המלבבות "אני אשחט אותך", הוא מאמן הנבחרת הצעירה. נכון שלהזיז אותו מהתפקיד זה לא בדיוק פשוט – לא כשאתה בא ממכבי פ"ת בעצמך ולא כשחברך לדיל הוא הדוד האוהב של גיא החביב – אבל אני די בטוח שבביזנס של שינו, חברה שלפי הדיבור באינטרנט הזה שלכם מגלגלת כשני מיליארד שקל בשנה – דבר כזה לא היה עובר. ובצדק.
חוויית הלקוח נפגמת בפעם השלישית כשבית הדין המשמעתי של ההתאחדות, שאמור היה להעיף את גיא לוזון לכל הרוחות, מתערב בחופש הביטוי – אבל דווקא בזה של הלקוחות. אותו בית דין שהכשיר הכל כולל הכל, כל עוד בעלי התפקיד בענף שלשלו אותו מהפה שלהם – נוטל לעצמו חירות לקנוס כספית קבוצות על קריאות גזעניות/הומופוביות. אין צורך לקפוץ מהכסא, ברור שאלה קריאות פסולות, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה: יש גזענות סלקטיבית בבידול שעושים בין קריאות גזעניות פנים ישראליות (למשל, כאלה שמתייחסות למוצא הוריו של שחקן) לבין קריאות גזעניות אחרות (דת, צבע עור). אותו הקונספט גם באקסקלוסיביות שמקבלות הקריאות ההומופוביות אל מול הקריאות המיזוגניות ה"רגילות". איך ולמה נוצר המצב שבו בית הדין מעמיס על הקבוצות גם את חינוך האוהדים (כזכור, אלה הקבוצות שמעסיקות בשכר מלא ויפה את מנבלי הפה האלימים מהפסקה הקודמת)? בקיצור, שינו – את שיעורי החינוך והתרבות תשאיר למי שזו העבודה שלו – הגיע הזמן להגביל את הסמכויות של בית הדין.
וכמובן, הדבר החשוב מכל בכל הקשור לחוויית הלקוח הכה פגומה שמספק הכדורגל הישראלי: שקיפות! למען השם, הגיע הזמן שזה יקרה. עד מתי בעלי קבוצות שלא שמו אגורה בפועל יספרו על הון עתק ששפכו לתקציב הקבוצה? עד מתי מערכת הגומלין החד צדדית שעיקרה "אני משקיע אפס שקלים, אומר ששמתי מיליונים (אפילו שכל התקציב הוא מכסף ציבורי) וזוכה לפרסום ששווה מיליונים" תימשך? עד מתי יעבדו פה – בסיוע נבזי ומתמסר ובלתי נגמר של "עיתונאים" – על האוהדים? פתח הכל לשקיפות שינו. הכל מהכל. תקציבים גלוים, משכורות גלויות, השקעות גלויות. הכל. אתם רוצים שנעריץ אתכם על זמנכם, מרצכם וכספכם? תוכיחו שבכלל השקעתם אותו.
ויש עוד. כדורגל הנשים לא יכול להתנהל בחוסר שוויוניות משווע ביחס לכדורגל הגברים; הליגות הנמוכות צריכות לקבל שדרוג רציני; אבא שלוקח את שני הילדים שלו לאצטדיון לא צריך לצאת בנזק של 250 שקל, וזה עוד לפני הארטיק והנקניקיה. וכן הלאה וכן הלאה.
צריך להאמין לזוארץ כשהוא אומר שהוא רוצה לשנות ולשפר דברים, וצריך לתת לו את הקרדיט הדרוש לשם ביצוע הפעולות שייטיבו עם הענף. וצריך לקחת בחשבון שכמו בכל מהלך פוליטי, גם שינו יצטרך לשלם מס עסקונה כזה או אחר. וזה בסדר. אבל שינו, בחייאת. אנחנו כבר ב-2023. הגיע הזמן לשינוי אמיתי. בהצלחה.
מה דעתך על הכתבה?