עם סיום המשחק בין מכבי חיפה לכוכב האדום בלגרד בסרביה במוקדמות ליגת האלופות, בעוד שיתר השחקנים חגגו על כר הדשא היה ניתן לראות את עלי מוחמד נשכב על הרצפה ומתקשה להתאושש מהרגע המכונן הזה. הקשר האחורי הניז'רי שהפך לישראלי, היה אחד מהבולטים בקמפיין המוקדמות והצליח להגשים את החלומות שלו בתור ילד קטן באפריקה. "רציתי למות במגרש הזה, רציתי להישאר לישון שם "הוא צוחק כשנזכר באותם רגעים, "זה הרגע הכי גדול שלי, החלום שלי התגשם, להגיד את האמת? לא ציפיתי שנהיה בשלב הבתים של ליגת האלופות, זה אפילו הפתיע אותי אבל זה הרגע הכי גדול שלי".
ביום שבת מוחמד חגג את האליפות השנייה שלו במכבי חיפה כשהוא הופך לאחד השחקנים הכי מוערכים בישראל. רגע לפני שיצא לחופשת מולדת, מוחמד התיישב מולנו לראיון חגיגי.
איך אתה מסכם את העונה הזו?
"הייתה עונה מצוינת ומלאת הפתעות. יש לנו קבוצה אדירה ולהעפיל לליגת האלופות היה חלום שמתגשם".
הגול של דניאל (סונדגרן) בבלגרד שינה את העונה.
"אולי כן ואולי לא. בכדורגל יש מומנטום. הם כבשו שני שערים אבל הרגשתי ישר שאנחנו יכולים לחזור בכל מקרה. כשדניאל כבש כבר היה ברור לי שנחזור".
נחזור להתחלה, שיחקת בבית"ר רמלה תל אביב שהייתה קבוצת בת של מכבי תל אביב, האוהדים שם לא מבינים איך ג'ורדי קרויף לא גילה אותך.
"אי אפשר להאשים את ג'ורדי לגבי זה. הייתי צריך אז עוד להתבגר ולהוכיח את עצמי. לא הייתי עלי של היום. שיחקתי אחרת, היה אפשר לראות ניצוצות זה בטוח אבל לא הייתי עלי של עכשיו. זה היה לקחת הימור לעתיד. אני יודע שגם במכבי חיפה עקבו אחריי באותו זמן ולא לקחו אותי. יש שחקנים שאתה רואה ואומר ואוו ואחרי שנתיים הם נעלמים, כאן זה היה ההיפך כנראה אבל אי אפשר להאשים אף אחד כי זה התהליך שהייתי צריך לעבור".
ספר איך הגעת לארץ
"לא הרבה יודעים, אבל הגעתי בכלל למבחנים בהפועל פתח תקוה. התאמנתי שם שני אימונים ואז הם שחררו אותי ולא רצו אותי. היו הרבה מאוד שחקנים, אני חושב שהם עלו בדיוק לליגה הראשונה והביאו הרבה שחקנים חדשים, הייתי קטן יחסית אז אמרו שאני לא מתאים".
התאכזבת?
"לא, זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי מאפריקה אז לא הייתי לחוץ כי הבנתי שייקח לי זמן להוכיח. אמרתי לסוכן שלי אני יודע שאני לא הכי טוב כרגע אבל אני יודע שאני יכול להפוך לשחקן טוב, האמת שהניפוי הזה נתן לי דרייב והנה סיימתי בסוף בליגת האלופות".
השינוי הגדול אצלך חל במכבי נתניה.
"כן הייתי אצל סלובו (דראפיץ') ושי (ברדה). הם המאמנים שהכי השפיעו עליי. למדתי כל כך הרבה דברים מהם, הם לימדו אותי למצוא את האני האמיתי שלי, לא שיחקתי ככה לפני שהכרתי אותם. הם נתנו לי לגלות את עצמי ולימדו אותי לעשות את הדברים נכון. באפריקה זה לא רמה הכי גבוהה של לימוד לעשות דברים והם עברו איתי על כל דבר ושיפרו אותי. יש דברים שלא ידעתי שאני חזק בהם או להיפך והם לימדו אותי חוזקות וחולשות שלי".
הקהל של מכבי חיפה מפחד מהיום שאחרי ברק בכר.
" אי אפשר לדעת עכשיו מה קורה. צריך להתחיל את העונה ולראות, ברק בנה קבוצה מדהימה והוא מאמן אדיר".
האוהדים יכולים להיות רגועים לגביך?
"בוודאות, אני נשאר".
הקהל גם הופתע מהמינוי של מסאי דגו למאמן.
"אני יודע שהוא מאמן צעיר שהצליח מאוד עם קבוצת הנוער. כל מאמן שיבוא ניתן לו לעשות את העבודה שלו ואני בטוח שהוא יצליח. יש חדר הלבשה מאוד חזק ונעשה הכל כדי שכל מאמן שיהיה כאן יצליח, בטח שגם עם מסאי".
איך הרגשת שקיבלת את מעמד תושב ארעי?
"זה היה מרגש מאוד. אני שמונה שנים בישראל וזה בית בשבילי, זה היה רגע ממש משמח. ידעתי שזה מאוד קשה לקבל את זה אבל מצד שני ידעתי שאם גרים פה הרבה שנים אפשר לבקש".
מה קורה במשחקים ביניכם לבין באר שבע?
"אני באמת לא יודע מה להגיד על המשחקים האלה. יש הרבה אמוציות בין הקבוצות. אולי זה כי אנחנו מקום ראשון נגד שני ותמיד אנחנו מתחרים אחת נגד השנייה. זה נהיה אגרסיבי אבל כשנגמר המשחק זה צריך להיגמר. אנסה למשל חבר טוב שלי, אין לי בעיה עם אף שחקן בבאר שבע. שי אליאס למשל היו בינינו כמה תאקלים אבל באתי אליו ואמרתי לו בוא נשחק מקצועי, גם אם אתה בועט בי שזה יהיה מקצועי אבל לא שטויות ובעיטות בלי קשר למשחק, הוא אמר לי ברור אתה צודק. אנחנו לא אויבים אנחנו חברים שמשחקים אגרסיבי אבל אסור לשחק אגרסיבי מדי כדי לא להשבית שחקן ולפגוע לו בקריירה".
אתה אחד האנשים הכי רגועים שהכרתי, הגזענות במשחק מול באר שבע גרמה לך להתפרץ.
"אתה יודע מה הפריע לי? שראיתי הרבה ילדים משתמשים בקריאות גזעניות. אני שמונה שנים בישראל ואין גזענות כאן. אני הולך ברחוב וכולם אוהבים אותך, לא משנה אם אתה שחור או לבן. לא מרגישים את הגזענות מחוץ למגרש. אבל הבעיה שבמגרש אני רואה ילדים עושים את זה וזה מה שמדאיג אותי ופוגע בי. זה התחיל מאדם אחד או שניים כדי לעצבן אבל עכשיו זה מורגש יותר".
איך עוצרים את זה?
"צריך לדבר על זה הרבה. כדורגל זה הפסד או ניצחון, אסור לקחת את זה למקום של לגזענות".
אתה חושב שקבוצות צריכות להתחיל לרדת מהמגרש?
"אם זה אני לבד אני לא חושב שצריך לרדת מהמגרש, צריך לעצור את זה ואם מה שיגרום לזה לרדת מהמגרש אז כן".
עבדולאי סק לקח מאוד קשה את הקריאות נגדו.
"הוא שיחק בהרבה מקומות שונים אבל לדבריו לא נתקל אף פעם בגזענות כזו נגדו. האמת שדיברנו עם הזרים והם שאלו אותנו לגבי ישראל ואמרתי להם שאין גזענות כאן ושהחיים טובים וזה נכון. בכל שבת מזמינים אותנו לארוחות וכולם תמיד תומכים בנו ואז הוא נתקל בזה אז זה פגע בו מאוד".
אם כבר גזענות, ספר על האימון הראשון שלך בבית וגן. עברת חקירה במתחם על ידי אוהדים אם אתה מוסלמי או נוצרי.
"זה נכון הם שאלו אותי אבל אני לא מאשים אותם. בישראל אם קוראים לך מוחמד אתה בוודאות מוסלמי, אבל באפריקה זה שם גם של נוצרים כי היו הרבה נוצרים שהתאסלמו והרבה מוסלמים שהתנצרו. כשהגעתי לכאן הבנתי שיש עניינים פוליטיים אבל אני לא מתעסק בזה".
אבל הייתה ממש חקירה?
"כולם היו מבולבלים סביב זה. הבנתי שיש בלאגן סביב זה אבל לא הייתה בעיה מבחינתי, לא ראיתי שזו בעיה ולא דיברתי על זה. אני לא אוהב בלאגן אז אני מנסה להימנע מזה".
אתם מסוגלים לעשות בק טו בק לשלב הבתים של ליגת האלופות?
"רגע רגע תירגע, תן לי לחגוג תן לי לנוח. זה תלוי הרבה בהגרלה אבל הכל אפשרי".
ספר קצת על צ'ארון שרי.
"לשחק עם שרי זו חוויה. זה קל כל כך לשחק איתו וזה מהנה. הוא מבין כדורגל, הוא אדם טוב. הוא לא מאלה שיעשו תנועות ידיים ויעשו בלאגן במשחק אם לא מוסרים לו, הוא שחקן קבוצתי, אני כל כך שמח שהוא בקבוצה שלי. לשחק איתו שנתיים זה מדהים מבחינתי. בזמנים קשים הוא תמיד מופיע".
היה לך קשה כשנטע עזב?
"ואוו, מאוד. הוא היה מאוד מגוון במשחק וגם המנהיג שלנו. הוא יצר תחרות וידעתי שצריך צריך לתת 200 אחוז כשהוא נמצא כדי להיות בהרכב. הוא באמת מנהיג, הוא שחקן מיוחד".
ספר על החברות עם מאוויס.
"אבו פאני הוא היחיד שלא עושה לי בעיות. יש מאוויס אחד שהוא עם הקבוצה ויש מאוויס אחר שהוא איתי, זה בנאדם אחר. הוא שחקן מעולה ואני מקווה שהוא ייתן עונה טובה".
מה העמדה המועדפת עליך?
"גם שש וגם שמונה טוב. עכשיו אני לא מעדיף עמדה אחת. בעבר שיחקתי בעיקר שמונה ועכשיו שיחקתי הרבה בעמדה שש. אז עכשיו יש לי שתי עמדות טובות שאני צריך לעשות את העבודה".
מה שקרה השנה עם הקהל של מכבי חיפה הוא חסר תקדים.
"זה מטורף, אתה מרגיש שיש איתך 30 אלף שחקנים על המגרש. לא הפסדנו בליגה בכלל בבית, עשינו רק תיקו אחד, זה לא סתם. זה בגלל הקהל. זה מטורף שאפילו את יובנטוס ניצחנו בבית. אני רוצה להגיד תודה לכל הקהל על הכוח שהוא נתן לנו במיוחד בתקופות הקשות. בתקופות קשות לפעמים הקהל הורג את הקבוצה אבל פה זה לא קרה והרגשנו את התמיכה".
איזה חולצות לקחת למזכרת מליגת האלופות?
"זה סיפור טוב כי אין לי אפילו חולצה אחת שלקחתי".
למה?
"כנראה אני ביישן מדי ועד שכבר ביקשתי נתנו את החולצות אז לא הצלחתי לקחת אף חולצה בשום משחק. הדבר הכי חשוב ששיחקתי בליגת האלופות, לא החולצות".
את החולצה שלך השארת לפחות למזכרת?
"אתה משוגע? היא ממסוגרת בתוך זכוכית, זה מדהים מבחינתי שהייתי שם. זה נותן לי כוח להמשיך ולעשות דברים גדולים יותר בעתיד".
זה אפשרי לעשות טוב יותר?
"כל שנה אני רוצה יותר. גם כשלקחנו אליפויות אנחנו רוצים יותר".
