"לקראת עונת 1982/83 קיבלתי מספר הצעות לשחק בליגה העליונה, אז הלאומית, מהפועל באר שבע, מכבי חיפה ומכבי תל אביב. את מכבי תל אביב אימן הכריש, דוביד שוויצר. הוא הביא אותי מליגה א', מהפועל אשקלון, ואת אבי כהן ז"ל מליברפול המפוארת. השכר שלי היה 100 אלף דולר, גבוה יותר משלו. בשכר הזה היה אפשר אז לקנות 3 או 4 דירות".
אבל למה דווקא אותך ולמה מאשקלון?
"הפועל אשקלון הייתה אז עיר של כדורגל, האוהדים מילאו את היציעים, כולם דיברו והתחברו לקבוצה. המאמן שהביא אותי לאשקלון היה אלכס שפרינגר, הכוכב הגדול של הפועל חולון, אבל מסיבות אישיות הוא עזב והגיע מאמן ענק בדמותו של גיגי כהן, שהיה שוער מצטיין וגם חלוץ מעולה. גיגי שיפר אצלי את כל סוגי הבעיטה בשתי הרגליים, ואת החיבור ליציאה המהירה שלי מהמקום, להפוך את זה לשערים. האוהדים היו באהבה מטורפת עלי, כינו אותי 'נומדר מראדונה'. נתתי הרבה שערים באשקלון ומאמנים רבים הגיעו לצפות במשחקים שלי, הם ראו את האהבה שלי לתפקיד החלוץ ואת החיבור להבקיע גולים ללא הפסקה. אני מלך השערים של שלוש הליגות העליונות, יש לי 312 גולים לא כולל גביע המדינה, הרבה יותר מאלון מזרחי. אתם חושבים שבליגה השנייה והשלישית קל לתת גולים?"
היית המאמן על המגרש?
"בהחלט כן, הייתי האיש שניווט את המשחק מכר הדשא, לא הייתה לי בעיה להגיד לכל אחד מה אני חושב בקבוצה ומחוצה לה, הם ידעו שמה שיושב לי על הלב ייצא מהפה".
יעקב "שוקו" נומדר נולד ב-5/10/1957, ערב יום הכיפורים. "אבא עלה לישראל מרוסיה, אמא מאפגניסטן בשנת 1950. הגענו לשכונת הארגזים בשכונת התקווה ובהמשך המשפחה, עם חמישה ילדים, עברה להתגורר בקריית שלום. כילד למדתי בבית הספר גבעת השלום, שעכשיו הוא נופים. בתיכון למדתי באורט יד סינגלובסקי. התחתנתי כבר בגיל 18 וחצי, עכשיו אלו נישואים שניים שלי, יש לי 8 ילדים, ארבעה מהראשונה וארבעה מהשנייה, כשהגדולים הם בוגרי יחידות קרביות כמו גבעתי, שייטת והקומנדו. יש לי חמישה נכדים ולגדול מהם יש בקרוב בר מצווה. אני מתגורר בתל אביב ועוסק בעסקים פרטיים".
מהיכן הכינוי המפורסם 'שוקו'?
"בקריית שלום היינו כל הילדים במועדון הנוער 'אור נוי'. הייתי אחד השובבים הגדולים שם. יום אחד המדריך קרא לי וביקש שאהיה רציני, הוא נתן לי להיות אחראי על חלוקת לחמניה ושוקו לילדים, וזה הפך לתפקיד קבוע של חלוקה ל-200 ילדים שרצו אחרי וקראו 'שוקו שוקו'. זה נשמר עד עצם היום הזה, אני השוקו האורגינל".
הכדורגל בשכונה, הוא מספר, חישל אותו. "זה להיות כמעט כל יום שעות ארוכות עם הכדור. בגיל 10 עברתי את הכביש הראשי בין הבית למגרש האימונים בקריית שלום והצטרפתי למכבי תל אביב, הקבוצה אותה אהבתי יותר מכל. שנתיים מעלי, בקבוצת הנערים, שיחק אבי כהן. שיחקתי במכבי תל אביב עד גיל 16, ואז עזבתי לקיבוץ חולתה לחברת הנוער, רק אחרי שנתיים חזרתי הבייתה לקריית שלום".
אתה מתחיל לשחק בהפועל קריית שלום בליגה ג'?
"כולם מכירים את המגרש בלב השכונה, כבשתי עשרות שערים שעזרו להפועל קריית שלום לעלות לליגה ב'. משם עברתי תמורת כסף טוב להפועל כפר קאסם, שנהנו מ-28 שערים שלי. בגיל 20 כבר היו לי שני ילדים, כמו לרוב כוכבי העל בכדורגל הישראלי באותה תקופה".
בוא נחזור למכבי תל אביב. יש סיפור מדהים עליך ועל בני טבק.
"מכבי תל אביב הייתה במחנה אימונים בלונדון. השחקנים עשו מתיחות והתכוננו לאימון כשדוביד עצר את האימון ואמר לי ולטבק 'מי יותר מהיר ביניכם'? התחרות הייתה למרחק של חצי מגרש, הצעתי לטבק לתת לו פור. השגתי בקלות את 15-F, אני הייתי 35-F. אלו ממש עובדות, אין כאן חארטות".
היה לך ויכוח על הספסל עם דוביד?
"היו סביב מכבי תל אביב הרבה אנשי תקשורת שעשו הכול ליצור ריב ביני לבין שוויצר. נכון שבגמר הגביע נגד הפועל תל אביב, עם גול היד של לנדאו, דוביד החליף אותי, לא אהבתי את החילוף, אבל מעולם לא היה לי איתו סכסוך. הוא רצה אותי בהמשך בכל הקבוצות שאימן. הייתי מספר פעמים מועמד לזימון לנבחרת ישראל, אבל עיתונאי אחד, שלא אזכיר שמו, יצר לי תמיד שם של שחקן פרובוקטור והלך למאמנים לדבר נגדי".
היו לך הצעות מאירופה?
"היו סוכני שחקנים רבים שביקשו להוציא אותי לאנגליה ולצרפת, אבל הייתי נשוי עם ילדים, לא הכרתי את השפות צרפתית ואנגלית, פחדתי וסירבתי לכל הבקשות".
כסף, דולרים היה שם המשחק אצלך?
"בהחלט, לא עניין אותי באיזו ליגה אני משחק, שיחקתי בשביל הכסף, עבור צבע הדולר. מי ששילם דולר, קיבל חזרה חמישה דולרים. היו מספר פגישות עם בית"ר ירושלים של משה דדש ואברם לוי, אבל כמו עם בני יהודה, הבהרתי שמשימות העלייה או ההישארות בליגה עולות כסף, עבור מלך שערים צריך לשלם. לא כולם היו מוכנים לסכומים הגדולים שביקשתי, בבית"ר ירושלים דרשתי סכום גבוה בהרבה מאורי מלמיליאן".
ובכל זאת, במכבי תל אביב רק ארבעה שערי ליגה ועוד שלושה בגביע.
"במכבי הייתה העונה הראשונה שלי בליגה העליונה, הבלמים נגדי היו קשוחים באופן החמור ביותר, נתלים לי על הגב מול המשחק העוצמתי שלי. בדרבי נגד הפועל תל אביב, 0:0, הרחיקו אותי באדום בגלל תקרית עם בלם הפועל יוסי זאנה. הייתי משחק בנוקשות ובכוח של לפרק בלמים כמו עלי עותמן, מוצי ליאון, מנשה עלאווה וחיים בר שלא הצליחו לעצור אותי. חבל שאז לא היה VAR , היו נשרקות עוד 100 בעיטות פנדל".
מדוע אתה עוזב אחרי שנה את מכבי לבית"ר תל אביב?
"כבר אמרתי שהדולר יענה על הכול. היה לי חוזה במכבי לעונה נוספת, אבל אז הבעלים של בית"ר תל אביב, שלום גניש, אמר לי להביא את החוזה ממכבי תל אביב, והוא ישלם לי כפול. הצלחתי להשתחרר ממכבי תל אביב ולעבור לבית"ר תל אביב".
עונה מצוינת עם ניסים כהן?
"עונה מצוינת לקבוצה שסיימה את העונה במקום השישי, עונת גולים מעולה שלי , תארו לכם שאני במקום השני בטבלת מלך השערים עם 15 גולים כשלפני בראש דוד לביא ממכבי נתניה עם גול בודד יותר".
ספר על התקרית עם אודי אשש.
"שיחקתי כבר בבית"ר תל אביב, השכונה נגד בית"ר ירושלים של שוויצר. מסרתי כדור לניסים כהן, ואז קיבלתי מכה חזקה במפתח הלב. נפלתי וראיתי שזה מספר 6 אודי אשש. בדקה ה-40 נכנסתי בו, פירקתי אותו. היו צריכים לפרק דלת כדי לשאת אותו החוצה. אז נכנס החוק כי חובה אלונקה בכל מגרש כדורגל".
אתה עוזב אחרי עונה את בית"ר ת"א ועובר להפועל לוד?
"אמציה עזב את בית"ר, ניסים כהן עזב גם הוא, ההנהלה התחלפה ולא הסתדרתי. עברתי להפועל לוד , אבל שם לא שילמו את מה שהבטיחו ולכן עזבתי שם במהירות. בסיום העונה בית"ר תל אביב והפועל לוד ירדו לליגה הארצית".
למיקי מנדלבליט אי אפשר לסרב.
"מנדלבליט היה בכיר מרכז בית"ר והקובע בקבוצת הכדורגל. הוא ביקש ממני לחזור לקבוצה ולעלות אותה חזרה לליגה הראשונה. לא יכולתי לסרב לו, עלינו חזרה דרך המקום השני יחד עם בית"ר נתניה. כבשתי באותה עונה 11 שערים".
ואז עברת למכתש.
"הפועל רמת גן נקלעה לקשיים גדולים בליגה הארצית. הגעתי לקבוצה אחרי המחזור העשירי בשל עונש הרחקה מההתאחדות לכדורגל, על כך שהיה לי כרטיס השחקן שלי ביד, ברשות עצמי. הגולים שלי השאירו את הקבוצה בליגה".
אחר כך עונה חלומית תחת שייע פייגנבוים בהפועל ירושלים.
"שייע על הקווים ומישל דיין לצדי בקישור. סיימנו בקלות במקום הראשון בטבלה. כבשתי 21 שערים שרובם הביאו 3 נקודות יקרות. סיימתי במקום השני בטבלת הכובשים, אחרי עופר דן מהפועל טבריה עם 24".
היה לך גול ענק נגד מכבי יפו.
"גול מהיפים ביותר שנכבשו כאן. מישל דיין הרים כדור לפינת ה-16, בוטביקה ועוד שחקן התקרבו אלי ולכן ויתרתי על אופציית הנגיחה. כשהכדור היה באוויר זרקתי עצמי לגובה, מסדר את הרגליים באוויר ובשמאל מספריים אל בין חיבורי הקורות, לשופט לקח זמן להבין שהכדור שוכן בתוך הרשת , גול מארץ הגולים".
סיפור מדהים בשכונה – אתה מוריד את בני יהודה ליגה וזוכה לכפיים.
"בעונת 1983/84 בני יהודה הייתה במאבקי ירידת ליגה. אני, שגדלתי בשכונה, שיחקתי בבית"ר תל אביב. הלחץ עלי לא לנצח היה כבד, אמרו וביקשו שלא אתאמץ. ניצחון היה משאיר אותם ליגה על חשבון מכבי יבנה. אמרתי למאמן לבקוביץ' שאני פצוע, לא יכול לשחק בשבת בשכונה. אמציה אמר לי לשבת על הספסל, אבל העלה אותי בהרכב הפותח. ניצחתי עם בית"ר 0:4, כבשתי שלושה שערים. בסיום האוהדים מחאו לי כפיים, שיחקתי כמו שור זועם ".
בעונת 1989/90 רשמת אכזבה כואבת במכבי יבנה.
"עברתי למכבי יבנה קבוצה טובה עם כוונות להעפיל לליגה העליונה, לצידי שיחק בני טבק. קרענו כול העונה את הגוף, אבל במשחק במחזור האחרון ההתאחדות לכדורגל אפשרה להפועל תל אביב התנהלות מוזרה מול מכבי עמידר, שספגה 6:0. הניצחון שלנו על בית"ר נתניה לא הספיק בשל גול אחד, נותרנו בליגה השנייה. מבחינתי העליתי את יבנה ליגה, ההתאחדות שתקה. בהמשך עברתי לשנתיים נוספות בהפועל אשקלון, סבלתי מפציעה בעצם השוקית, כבר התלהבתי פחות מהגולים שכבשתי, עברתי עוד לחצי עונה לבית"ר באר שבע וכאן הפינאלה, פרשתי בגיל 35 מהמשחק האהוב עלי".
ואם הזכרנו את אשקלון, יוסי פרטוק, עורך אתר אשקלונט, מעיד: "נומדר נחשב לתקופתו במועדון לגדול השחקנים ששיחקו בעיר, שחקן שהרשה לעצמו לעשן בחדר ההלבשה סיגריה. שוקו היה בעיר אדם צבעוני שאמר בקול רם דברים שחשב ללא פחד. אם הוא לא אהב מישהו, ידעו זאת מיד בכל העיר, ממש מנהיג. הגולים שלו היו כמעט כולם שערים בצבע, האוהדים היו בטירוף. רק בגלל ששיחק בליגה השלישית הוא לא הוזמן לנבחרת ישראל".
אילו שחקנים נתנו לך השראה בצעירותך?
"אהבתי במיוחד את בלם הפועל תל אביב, דוד פרימו, קלאסה של שחקן. היכולת של שייע פייגנבוים הלהיבה אותי, אבל לא רציתי שיצליח כי הייתי אוהד גדול של מכבי תל אביב. כמובן שאהבתי את יכולת המשחק של גיורא שפיגל".
ההבדל בין הכדורגל של אז לנוכחי?
"ניקח לדוגמה את השחקנים של מונדיאל 1970 במקסיקו, נשווה לנבחרת של היום, אפשר בכלל להשוות? פעם היה כדורגל, היום זה לא דומה כלל".
מי היה הבלם הגדול ביותר נגדו שיחקת?
"אין ספק , מספר 1 היה ניר אלון מהפועל פתח תקווה. הוא היה הוגן, עשה גליצ'ים של 8 מטרים ולא נתן לי לנשום. עשיתי הכול להוציא אותו מריכוז, כולל בוקסים מתסכול, לא עזר לי. ניר אלון היה היחיד שהוציא אותי מדעתי".
לאיזה חלוץ אתה משווה את עצמך?
"ללא שום ספק, לחלוץ האורוגוואי לואיס סוארס. תשוו בין שנינו, עם אותו טמפרמנט סוער, אותו מבנה גוף ואהבה לראות את הרשת אוספת באהבה את הכדור. אבל אין מה לעשות, כל אחד נולד בזמן שלו".
אתה הולך למשחקי כדורגל היום?
"הכדורגל היום לא מעניין אותי, תראה לי היום חלוץ בישראל יותר טוב ממני, ואז נראה מה אני אומר".
