אפליה מחוף אל חוף: על ההתעלמות התקשורתית מבני פלפלה-כפר קאסם

בני פלפלה – כפר קאסם | אתר רשמי, יחצ

מדוע בתקשורת הישראלי לא נרשמה התייחסות ראויה להעפלתה של קבוצת כדורגל החופים הערבית לגמר ליגת האלופות? טור דעה

(גודל טקסט)

ביום שישי האחרון העפילה בני פלפלה – כפר קאסם לגמר ליגת האלופות בכדורגל החופים, שמתקיימת בפורטוגל. תוך ימים היא תתמודד בגמר, וכבר עכשיו אפשר לומר שהיא הביאה כבוד גדול לכפר קאסם וגם למדינת ישראל. האם שמענו על כך בתקשורת הישראלית?

למען הצדק, ערוץ 5 היה מסקר את משחקי הקבוצה , והיו אתרים בודדים שהתייחסו פה ושם על החדשות על הקבוצה. חלק ניכר מהתקשורת העברית מתעלמת מהקבוצה דרך קבע. לא מדובר בחוסר התלהבות אלא בהיעדר מוחלט של עניין בקבוצה ובהישגיה. אם מדובר היה בקבוצה יהודית, האם כלי התקשורת היו מתעלמים גם כן מהישג כה חשוב בזירה הבינלאומית? האם לא היו שולחים עיתונאים כדי לדווח על משחקיה בתשוקה רבה? מסבירים מייד את חוקי המשחק של כדורגל חופים?

בני פלפלה - כפר קאסם
המגזר משחק תפקיד? שחקני בני פלפלה – כפר קאסם חוגגים | אתר רשמי, יחצ

קבוצת כדורגל החופים "בני פלפלה" מכפר קאסם זכתה בחמש אליפויות מאז הוקמה הליגה בישראל ב-2007, יותר מכל קבוצה אחרת, והתמקמה בצמרת הישראלית. מדובר בענף ספורט צעיר יחסית, אבל תוסס ומבטיח, ומשתתפות בו קבוצות מערים רבות בעולם. בארץ התקיימו המשחקים בחוף נתניה, והם מתוכננים לעבור להתקיים בחדרה.

כמובן שמדובר במעגל קסמים שמזין את עצמו. לא פחות מהתקשורת, הממשלה עצמה התעלמה מקיומם של הקבוצה ומהישגיה המרשימים. לדברי מקורבים מהקבוצה, אף גורם ממשלתי לא סייע להם בתיאום ייצוג המדינה וביציאה לחו"ל או לספק להם סיוע בפורטוגל.

אנשים רבים מהחברה הערבית מרגישים כי קיימת אפליה מצד התקשורת העברית והמשרדים הממשלתיים. מתוך השאלות ששואלים: אם אנחנו מייצגים את מדינת ישראל בכבוד ומביאים כבוד וגאווה לאזרחי המדינה, למה אין דאגה כלשהי מצד התקשורת להתייחס באופן הוגן לקבוצה? למה משרדי הממשלה אינם רואים בקבוצה את המייצגת האמתית של ישראל?

בני פלפלה משחקת בליגה הישראלית, כפר קאסם הוא בישראל, הספורט הוא ישראלי. האם אין מקום לצפות שהתקשורת העברית תתייחס להישגים של קבוצה ישראלית? האם אין זה נכון לומר שבגלל שמדובר בקבוצה ערבית מתעלמים ממנה?

שאהין סרסור הוא מורה לאזרחות ודוקטורנט במדעי המדינה.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי